אבני נזר/יורה דעה/קח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר יורה דעה קח

סימן קח

שאלה. יורה הטמונה וקבוע בתוך תנור שמחממין בה מים תמיד ונפל רוטב בשר על דופנה מבחוץ אם צריך הגעלה. ואת"ל דצריך אם מהני:

א

א) תשובה. יעיין בש"ך (סי' צ"ד ס"ק ט"ו) דכשיש ג' נותני טעמים מותר אפי' לכתחילה. וה"נ י"ל דהוי ג' נותני טעמים מן הבשר אל הרוטב ומן הרוטב אל דופן הקדירה ומהקדירה אל המים ועדיין היתר. אך יש לעיין כיון דבשעה שמחמם המים הוא טעם שני בתוך הקדירה. דומה למה שאמרו שאסור להעלות דגים בקערה על מנת לאוכלו בכותח:

ב

ב) אך לפימ"ש הרשב"א והובא בטוש"ע יו"ד סימן קכ"ב) בכלי שדרכו להשתמש בשפע שנבלע בו איסור מותר להשתמש בו היתר ולא חיישינן שמא ישתמש בו היתר מועט ועיין ברשב"א בתה"א ובמשה"ב דלא חשיב מבטל איסור כיון שאי אפשר לבוא לידי נתינת טעם כמו שדרכו להשתמש חשיב כאילו כבר נתבטל יע"ש היטב. וה"נ כיון שדרכו להשתמש בו מים והוא עשוי לכך וכשישתמש בו מים לעולם יהי' טעם ג'. חשיב כאלו כבר הוא טעם ג' ומותר ודו"ק:

ג

ג) ואף הטור שחולק על הרשב"א דגזרינן שמא ישתמש בו דבר מועט. אבל מ"מ מבטל איסור לא משיב כנ"ל. והא דאסור להעלות דגים על הקערה משום דדרך נמי להעלות דגים שנתבשלו כבר בחמאה. וע"כ חשיב כמו מבטל איסור לכתחילה דעדיין אפשר לטעם הנבלע בקערה לבוא לידי איסור ועיין:

ד

ד) אך יש לפקפק לפמ"ש הפרמ"ג (סי' צ"ה) דטעם ראשון באוכל וטעם שני בכלי אסור דחשיב טעם ראשון. וא"כ הכא חשיב טעם ראשון. אולם בפתחי תשובה כתב שבתשו' פני ארי' האריך לחלוק ואין גוף התשובה בידי [ועיין בר"ן (פ' כל הבשר) מ"ש בשם אחרים. ולדידהו ודאי אף טעם הנבלע באוכל חשיב טעם יע"ש]:

ה

ה) אולם בחוו"ד העלה להתיר דגים שנצלו בקערה שבישלו בה בשר לאוכלם בכותח אף להאוסרין נצלו. דהכא חשיב נמי ג' נותני טעמים מן הבשר אל הרוטב ומהרוטב אל הקדירה כו' יע"ש. משמע דטעם ראשון באוכל כו' חשיב נ"ט בר נ"ט. אולם הראי' שהביא מהתוס' שכתבו אהא דכי מבשל בה שלמים אתמול מבשל בה חטאת האידנא דלא ממעט באכילת חטאת דטעם שלמים הבלוע בה נעשה נותר בלילה וצריך לאוכלו ביום משום דהוי נ"ט בר נ"ט דהתירא והוי ג' נותני טעמים מהקדירה אל הרוטב כו' והקשה דמ"מ ממעט באכילת רוטב. אלא ודאי כיון שבלע הקדירה ע"י רוטב חשיב ג' נותני טעמים יע"ש. ולפענ"ד יש לדחות לפמ"ש הש"ך (סי' צ"ב סקי"ד) בהא דלח בלח לא אמרינן תנ"נ דאין חילוק אפי' ההיתר האחר שנפל לתוכו לח או יבש. מיהו זה לפרש"י ביומא בהא דפרוש מקצתייהו אך להלכה לא קי"ל כפי' הזה. וא"כ אין להקל (חסר הסיום):

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף