שדי חמד/כללי הפוסקים/ו
|
< הקודם · הבא > |
כללי הראב"ד.
א
א) הראב"ד כלל מוסכם הוא כי במקום שלא השיגו להרמב"ם סבירא ליה כותיה כ"כ מרן החבי"ב בכנה"ג בכללי הפוסקים אות ל"ה הביא דבריו הרב חיים ושלום דף ג' ע"ב וכ"כ בתשו' סי' צ"ט וסוס"י ק"א כמ"ש הרב מנחת זכרון נר"ו דף צ"ה אות י"ב וכן מצאתי להרדב"ז בתשו' החדשות סי' ל"ד שכ"כ עי"ש ומכח כלל זה רבים מנכבדי אר"ש המה ראו כן תמהו בכמה מקומות שכתבו הפוסקים בשם הראב"ד היפך סברת הרמב"ם דאמאי לא השיגו בהשגותיו ועיין כנה"ג יורה דעה סי' קי"ג הגב"י אות ב' ונשמת כל חי ח"א דף מ"ט ע"ד ויד אהרן סי' תמ"ג והביא דבריו הרב דברי מנחם שם אות א' וכתב בשם הרב מ"ז דלא אתמר האי כללא אלא כשלא מצינו במ"א דחולק אבל כשמצינו דחולק על הר"מ לא קי"ל האי כללא. ולענ"ד יש לפקפק קצת דא"כ כללא מאי אהני ובכל מקום יש לנו להסתפק שמא כבר גילה דעתו במקום אחר דס"ל בהיפך ואמטו"ל לא השיגו. והרב דברי מנחם נר"ו ציין לעיין במשק ביתי כללי הראב"ד דף ד' ולא ראיתי שדיבר שם בכלל זה כמו שיראה הרואה ואולי כונתו ליישב קו' הרב יא"ה ומז"ה עפ"י מ"ש במש"ב שם דתרי הראב"ד הוו עי"ש. ועיין להרב משנה למלך פ"ט הל' י"א מהל' כלאים דמדלא השיג הראב"ד עמ"ש שם ה"ח ש"מ דס"ל כותיה ומזה הוק' לו אמה דהשיג בהי"א והרב מוהר"י קורקוס שם כתב דהראב"ד חולק על הרמב"ם בדין ח' אף שלא השיגו שם ועיין בתי כנסיות בדרשותיו דף כ"ט ע"ג ובקונטרס אסיפת דינים במערכת גירושין סי' ז' אות ד' שבשדי חמד ח"א הבאתי דברי הרב מכתב מאליהו בזה עי"ש:
וכתב בנשמת כל חי ח"א דף מ"ט ע"ד שנראה לו דכלל זה שכל מקום שהראב"ד אינו משיג על הרמב"ם מוכח שסובר כמותו אינו אלא בדבר שמוצא סמך לפירושו מדברי הש"ס או מדברי הראשונים אבל בדבר שאין לו סמך בש"ס לפירושו ולסברתו וגם כל הראשונים כתבו בהדיא היפך מסברתו ורובם מסכימים לסברת הרמב"ם בהא ודאי לא נראה לו להראב"ד להשיג עליו ולא נאמר בכי האי גוונא דמדלא השיגו מוכח דסובר כמותו וציין לעיין בתשובה מוהר"י באסן סי' ס"ב דף ל"ז ובספרו כל החיים דף ט"ו ע"ב אחר שכתב כלל זה ציין לעיין בחקקי לב ח"ב דף כ"ח ע"ד ובשמע אברהם דף לק"ט ע"ב ואין הספרים האלו אצלי לעיין בהם וציין עוד חיים ושלום ח"א דף ב' ע"ג ועיינתי שם ולא מצאתי דבר מזה:
ב
ב) הראב"ד כתב הרב משק ביתי בכללי הפוס' דף ד' דתרי הוו ר"א בר דוד בעל ההשגות ור"א בר יצחק אב ב"ד וציין ספרים רבים והוא פשוט ושם ציין שם הגדולים במערכת האל"ף ושם מפורש דשלשה הם עי"ש והרב שיבת ציון סוס"י ק"ה נשאל אם היו שני הראב"ד (לפי שהרב ש"ך ח"מ רס"י צ"ט כתב כמסתפק אולי תרי הראב"ד הוו) והשיב ודאי הוו שנים (לא נסתפק בזה הש"ך אלא כונת ספקו שמא הראב"ד בהשגות חזר בו ממ"ש בשמו בעה"ת בענין שעבודא דאורייתא או שמא הוא הראב"ד השני עי"ש ועיין בענין ההוא למרן החבי"ף בנשמת כל חי ח"ב ד' ט"ו ע"ג) והביא בשם הג' חו"י דג' הוו עי"ש וכ"כ בנשמת כל חי ח"ב הנ"ל וכתב הרב משק ביתי שם דאע"ג דבשתי מקומות כתוב בפי' ר"א בר דוד וסתרי אהדדי תלינן בטעות דהיה כתוב הראב"ד ושגה המעתיק וכתב בפירוש ר"א ב"ר דוד עי"ש בשם מרן חיד"א בהשמטות לשם הגדולים ועיין כנה"ג יו"ד סי' קי"ג הגב"י אות ב' דאף שכתבו התוס' בפי' ר"א ב"ר דוד לא החליט להקשות אלא כתב בלשון מסתפק (ואם הוא הראב"ד ק"ק וכו') ועיין כל החיים הנד"מ דף ט"ו ע"א וכתב הרב חת"ס בחלק ו' סי' כ"ד תרי הראב"ד הוו רב ותלמיד ושניהם נקראים ראב"ד עיין שט"מ ב"מ בסוגייא אמר לשנים וכמדומה שהרב חבר בעל הנפש שהרז"ה השיג עליו והתלמיד השיג על הרז"ה שברי"ף בס' תמ"ד ואותו שבס' הזכות שהשיג על הרי"ף והרמב"ן כתב עליו ע"כ דברי הרב מכאן ואילך דברי תלמיד הוא הזקן שחבר בעל הנפש והוא המשיג על הרמב"ם וכמדומה שהוא חבר ס' הקבלה ופי' ספר יצירה וכותבי זכרונות נבוכו בזה עיין ספר הדורות וצמ"ד עכ"ד ומתוך מ"ש מרן חיד"א בשם הגדולים. אתה תחזה מה שי"ל ע"ד החת"ס וק"ל ובחתם סופר על סוגיות הש"ס שנדפס מקרוב (בשנת תרנ"ג) בעיק"ו ירושת"ו בסוגיא דאמתלא בדף י"א ע"ב (בד"ה הרי ו) הקשה דברי הראב"ד שבהשגות אדברי הראב"ד שבתמים דעים וכתב וז"ל ואפילו אי תרי הראב"ד נינהו מ"מ מעט מזער דפליגי כי זה היה חותנו ורבו של זה עכ"ל נראה כמסתפק אי הוו תרי הראב"ד היפך ממאי דפשיטא ליה בתשובה הנז"ל:
ג
ג) הראב"ד כשהשיג על הרמב"ם בעיקר הדין אינו מוכרח עוד להשיגו בכל דין הנמשך ממנו כ"כ אני עני מסברא דנפשאי ועיין פתח הדביר ח"ג דף צ"ו ע"א (ד"ה ובר):
ד
ד) במחלוקת שבין הרמב"ם והראב"ד כתב הרב יד מלאכי בכללי הרמב"ם אות מ"א בשם הרב מוהרשד"ם שקרוב לודאי שיש לפסוק כהראב"ד ושהרב כנה"ג בא"ח סי' ק"ס כתב דדוקא כשהראב"ד מחמיר מודה לו אבל כשהראב"ד מיקל והרמב"ם מחמיר מי ירים ראש להקל נגד הרמב"ם וסיים הרב יד מלאכי דהרדב"ז ח"ב קובץ ג' סי' רס"ז מלשונות הרמב"ם כ' דהראב"ד אילן גדול הוא ואין צריך סמיכה ובקי בכל התלמודים וכו' והרמב"ן כתב עליו בכמה מקומות רב גדול עי"ש ועיין להרב מוהר"ם אלאשקר רס"י צ"ד וז"ל ואני תמה וכו' איך לא ראו מ"ש הרמב"ם וכו' ואעפ"י שהראב"ד השיגו וכו' להרמב"ם שומעין שעליו סומכין בכל גלילות אלו וכ"ש שכבר העמיד הרב מגדל עז את דבריו וכל האחרונים פסקו כמותו עכ"ל ואינו סותר למ"ש הרב מוהרשד"ם (דאית לן למינקט כהראב"ד) דלא אמר אלא לגלילות שסומכים על פסק הרמב"ם ובפרטות באותו נדון שהאחרונים פסקו כמותו. ובאותו ענין עצמו עיין להג' חכם צבי בסימן קמ"ה שכתב דדברי הראב"ד נראין ושכן דעת הטור וכו' ולא זכר מ"ש הרב מוהרמ"א הנ"ל שהאחרונים פסקו כהרמב"ם:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |