שדי חמד/כללים/ח/פד

כלל פד חזקה אין אדם פורע תוך זמנו עכשיו שמנהג הסוחרים שמי שמקדים לפרוע תוך זמנו עושין דיסקואינטו (כלומר שפוחת ממנו איזה סך) אם נאמר חזקה זו (או לא) כיון שיש לו ריוח עיין להרב מטה שמעון סי' ע"ח הגהט"ו אות ו' מ"ש בשם מוהראנ"ח ועיין למוהרימ"ט ח"מ סי' קכ"ד בזה שוב ראיתי שכבר רמזם הרב כנסת הגדולה בהגב"י אות ד' כן כתב הרב משנת ר' אליעזר בח"ב בזכרונותיו במערכת המ"ם אות ל"ח ואין אצלי ס' מטה שמעון והרב יפה ענף במערכת הבי"ת ד' ט' אות פ"א כתב וז"ל היכא דבצרי ליה מחובו לא אמרינן חזקה אין אדם פורע וכו' פני משה ח"א סי' ן' ועיין מט"ש (הנ"ל) בית אברהם ד' קפ"ט עכ"ל וגם ס' בית אברהם אין אצלי לראות מאי אמור רבנן בזה וממה שסיים ביפה ענף שם בשם הרב מטה שמעון בח"ג בתשובה סי' ל"ב וז"ל והיינו דוקא היכא שהם בעיר אחת אבל כשהלך לעיר אחרת לא שכיח שיפרע דיסקואינטו עכ"ל משמע קצת שדעת הרב מט"ש כדעת הרב פני משה דהיכא דבצרי ליה מחובו לא נאמרה חזקה זו אך אולי כונתו לומר דאף למי שסובר דלא נאמרה חזקה זו היכא דבצרי מחובו מכל מקום כשאינם בעיר אחת מודה ומה שציין הרב משר"א לדברי הרב כנה"ג באות ד' עיינתי שם וז"ל המקבל עליו מעות לתת ריוח קצוב בכל שנה אם מעט ואם הרבה יש להסתפק אי אמרינן ביה חזקה מוהראנ"ח ח"א סי' ט"ו ומדברי מורי הרב בחלק ח"מ סי' קכ"ד נראה דפשיטא ליה דלא אמרינן חזקה עכ"ל ואם שאין דבריהם אמורים לענין דיסקואינטו דמיירי הרב מט"ש מכל מקום כתב הרב ללמוד מדבריהם לנדון זה דלהרב מוהרימ"ט לא אמרינן באיסקואינטו חזקה זו דיש לומר דכדי להרויח האיסקואינטו פורע בתוך זמנו כמו במי שקבל מעות ליתן ריוח בכל שנה שסובר דלא אמרינן חזקה זו אלא אמרינן דכדי להרויח שלא ליתן הריוח פורע בתוך זמנו (דברי הרב מוהרימ"ט הם בד"ה ויש לתמוה עי"ש קרוב לסופו) ולהרב מוהראנ"ח ספיקא הוי כמו במקבל מעות ליתן ריוח ודברי הרב מוהראנ"ח הביאם בכנה"ג שם באות ו' בזה הלשון אם קבל עליו לתת שיעור קצוב בכל כך שנים ואפילו יחזירם תוך הזמן אל יחסר הסך הקצוב ודאי לא עביד איניש דפרע בגו זמניה אבל אם קבל עליו שאם יחזיר המעות קודם הזמן ינכה מהריוח לפי רוב השנים ולפי מיעוט השנים יש להסתפק מוהראנ"ח ח"א סי' ט"ו עכ"ל ובכיוצא לזה הוא שכתב הרב כנסה"ג באות ד' שנראה מדברי הרב מוהרימ"ט דפשיטא ליה דלא אמרינן חזקה זו דכיון שיש לו ריוח במה שמחזיר תוך זמנו עביד דפרע גו זימניה. והוא הדין להיכא דבצרי מהחוב והרב פתחי תשובה בסי' ע"ח הביא באות ג' תשובת הגאון חת"ס בחלק ח"מ סי' קמ"ד (בד"ה ועל השלישית) בשיטרי עיסקא הנהוגים דרב אחד אמר דיכול לומר פרעתי בתוך הזמן שמרויח בזה שלא ליתן לו הריוח שנתחייב ליתן והחת"ס חלק עליו וכו' עי"ש ומקרוב נדפס ס' נחל יצחק ח"ב למאור עינינו הגאון מקאוונא יצ"ו וראיתי שבסי' ע"ח סעיף ב' ד' נו"ן ע"ב האריך מאד בדין השטרי עיסקא הנהוגים עתה אם יכול לומר פרעתי ופלפל הרבה בדברי הרב חתם סופר ובדברי הרב מוהרימ"ט והעלה דהעיקר כמו שכתב הרב אחד שהובא בחת"ס וכסברת הרב מוהרימ"ט דכל שיש לו ריוח עביד דפרע גו זימניה ושכן כתב בתשובת הר הכרמל בחלק ח"מ סי' כ"ה וכל זה דוקא בחוב ברור אבל אם אין החוב ברור דיינינן לחזקה זו אף היכא דאיכא ריוחא עיש"ב. ובס' דברי גאונים להרה"ג חיים אריה כהנא אבד"ק סיגיט יצ"ו כלל ט"ל אות ב' הביא דברי הרב פני משה סי' ן' הנ"ל דכשטוען דפרעו תוך הזמן לפי שהמלוה מחל לו איזה זהובים מהחוב עבור זה נאמן ולא אמרינן אין אדם פורע תוך זמנו כיון שהרויח קצת בפרעון והקשה על זה אם כן לעולם יהא נאמן לומר פרעתי בתוך זמנו במיגו דאי בעי אמר פרעתיך בתוך הזמן לפי שמחלת לי איזה זהובים דהא קי"ל בסי' ע"ח דביש לו מיגו נאמן אף בתוך זמנו וסיים דיש ליישב קצת על פי מה שכתב בקצות החשן שם סק"ח אלו דבריו יצ"ו ואין ס' קצה"ח מצוי אצלי אף לענ"ד במחכתה"ר עיקר הקושיא ליתא ואין זה מיגו והמעיין יבחר וכתב שם (בדברי גאונים אות ו') בשם שער משפט סי' ק"ח סס"ק ח' שפסק בשטר עיסקא או פקדון שטוען המקבל בתוך זמנו החזרתי דאינו נאמן במיגו דנאנסו ובאות י"ג כתב בשם הרב ישועות יעקב ריש סי' ע"ח דלפי מה שכתב הרב מוהרימ"ט דכשנותן עבור ההלואה דבר מועט לצדקה בכל חדש עביד דפרע החוב תוך זמנו כדי שלא יצטרך ליתן לצדקה דכל שמרויח קצת על ידי הפרעון עביד דפרע תוך זמנו לפי זה בשטרי עסקי דידן אפשר לומר דלא שייך סברא דאין אדם פורע תוך זמנו:

ואם נתחייב במתנה ליתנה לזמן לא אמרינן בזה חזקה זו כן כתב הרב מזל שעה דף ע"ט ע"ד והרב יפה ענף ד' ט' אות פ"ב ציין שו"ת פ"מ ח"א סי' ן' ובני יעקב בהגהותיו סי' ע"ח ותשו' הרא"ש כלל ק"ה סי' ד' ועוד כתב כמה חידושי דינים בחזקה זו עי"ש עד אות צ"ד:

ולא אמרינן חזקה זו אלא כשאומר שפרע מעות אבל בסחורה לא כן כתב הרב יפה ענף ד' ט' אות פ"ט בשם הרב מוהר"א ששון סי' ע"ד וציין לעיין בזכרונות אות חזקה ופ"מ ח"ג סי' ל"ז ובית ישחק דף קכ"ז גם מרן חיד"א בשיורי ברכה ח"מ סי' ע"ח כתב סחורה עביד דפרע איניש גו זימניה מוהרא"ש סי' ע"ד ועיין פ"מ ח"ג סי' ז"ל עכ"ל ואין גם אחד מצוי אצלי לראות אם הם מסכימים לדברי מוהרא"ש כי ראיתי להרב מחנה אפרים בהלכות גביית חוב סי' ו' שכתב על דברי מוהרא"ש ולע"ד אין נראה כן וכן יש לדקדק מתוך דברי הרשב"א שהביא ה"ה בפ"י מהלכות מלוה דין כ' וז"ל ואין דינם מחוור בעיני שקביעות זמן פרעון לתועלת הלוה הוא שאין המלוה יכול לכופו בנתיים אבל אילו בא לוה לפרוע בנתיים פורע שאין אדם עשוי לפרוע תוך זמנו אמרו ולא אמרו אין אדם רשאי לפרוע תוך זמנו וציין מוהר"י אדרבי סי' קי"ג ובמעשה אברהם חח"מ סוף סי' ל"ד הביא סברת הרב מוהר"א ששון בסיגנון אחר וז"ל כתב הרב מוהרא"ש בסי' ע"ד דהא דאמרינן חזקה אין אדם פורע תוך זמנו היינו דוקא במלוה וכיוצא שנתחייב לפרוע דמים אבל נתחייב ליתן סחורה לא עכ"ל וכן הם דברי הרב מח"א שם ומשמע דדוקא כשההתחייבות היה ליתן סחורה הוא דלא אמרינן חזקה זו אבל אם ההתחייבות היה לשלם מעות והוא אומר שנתן לו בתוך זמנו סחורות כדי חובו אמרינן בזה חזקה אין אדם פורע בתוך זמנו דלא כמו שכתב בשמו הרב יפה ענף הנ"ל וצריך לעיין בדברי הרב מוהרא"ש בגופן שלהן:

ואם טוען הלוה שפרע בתוך זמנו לפי שרצה לפרוע זוזי זוזי להקל מעליו הפרעון אי אמרינן בזה חזקה זו הנה הרב פתחי תשובה בסי' ע"ח אות ב' הביא מחלוקת דבס' ברית שלום פסק דבטוען פרעתי זוזא זוזא תוך הזמן לא אמרינן חזקה זו ושבס' באר יעקב דחה דבריו והוכיח מהש"ס בהיפך ושבשו"ת שמן רקח דחה דברי הרב באר יעקב עי"ש ואין כל כך הכרע בדבריו איך מסקנת הרב שמן רוקח לדינא וספר שמ"ר אין אצלי אך ראיתי בס' היקר דברי גאונים בכלל ט"ל אות ג' שכתב מפורש שהסכמת השמן רקח היא כדעת הברית שלום הנ"ל:

ובעיקר כללין ראיתי לרבינו הרדב"ז שם בתשו' החדשות שני כתובים המכחישים זה את זה דבסי' רכ"ו נשאל על ראובן שנתחייב מנה לשמעון בב"ד וקבעו לו זמן ותבעו במישלם זימניה וטען כבר פרעתי והשיב שאם יש בידו פסק דין אפילו אחר זמנו אינו יכול לומר פרעתי ואם אין בידו פסק דין נאמן לומר פרעתי דמצי למימר איתרמי לי זוזי וכו' והיינו כסברת אביי ורבא בבבא בתרא ד' ה' ע"א דלית להו חזקה דאין אדם פורע תוך זמנו ואילו שם בסי' הר"ן כתב וז"ל אבל בתוך הזמן פשיטא דכותבין לו דאין אדם פורע תוך זמנו ע"כ והרב מעשה אברהם בח"מ סי' מ' תמה על דבריו שבסי' רכ"ו שהם היפך המסקנא דנקיטינן כר"ל וכו' ואם היה רואה דבריו שבסי' הר"ן היה מגדיל תמיהתו שדבריו סותרים וצ"ע לכאורה שוב התבוננתי דלא קשיא דבסי' רכ"ו מיירי בתבעו אחר זמנו (ומה שכתב ותבעו במישלם זימניה כונתו אחר שנשלם זמנו) וטען כבר פרעתי כונתו בתוך הזמן ובעיא היא בש"ס אי אמרינן מה לו לשקר במקום חזקה ולא איפשיטא וכיון דלא איפשיטא דינא הוא דלא מפקינן ממונא אלא מישתבע היסת ונפטר ולכן כתב בסי' רכ"ו דאם אין בידו מעשה בית דין יכול לומר פרעתי ונשבע היסת ונפטר אף דנקיט טעמא דאביי ורבא איתרמי לי זוזא וכו' לאו למימרא דנקיט כוותייהו לגמרי אלא בכי האי גוונא דתבעו אחר זמנו קאמר דמצי פטר נפשיה ואמר דאיתרמי ליה זוזי וכו' אבל אם יש בידו פסק דין הרי יכול לומר לו פס"ד בידי מאי בעי ומשום הכי אינו נאמן הלוה לומר פרעתי תוך זמני כן נראה לי הדל כונת רבינו הרדב"ז ולא קשיא קושית הרב מעשה אברהם ונדחק לומר דט"ס הוא ואף גם זאת לא עלתה בידו כיעי"ש:

ואם חזקה זו היא דוקא בלוה מישראל או אף בלוה מעכומ"ז אמרינן דאינו פורע תוך זמנו הנה מרן חיד"א בשיורי ברכה ח"מ סי' ע"ח כתב דהרב בית חדש בסי' ק"י ס"ו סובר דגם בישראל שלוה מעכומ"ז איתא להאי חזקה דלא פרע בגו זימניה ויש מי שהקשה עליו מדברי הרשב"א סי' אל"ף ע"ג עיין בדברי הרשב"א ודו"ק ובספר זכרנו לחיים ח"א דף ע"ב אות י"ג הביא דהרבנים אורח משפט בסי' ע"ה הגהות הטור אות ג' והרב בעל ספר זכר דבר בחידושיו כתיבת יד המה ראו כן תמהו דאין מדברי הרשב"א שם שום הוכחה שלא כדעת הרב ב"ח והרב זכר דבר כתב שהרב פרח מטה אהרן בח"א סי' ק"ה פסק כהרב ב"ח ושכן נראה מתשובת הרב מוהרש"ך בח"ב בנאספות סי' כ"א ושהרב בית אברהם בסי' ע"ח כתב להוכיח שלא כדברי הרב ב"ח ממה שכתב מרן הב"י בסי' גר"ן סעיף ל"ה דשכיב מרע שאמר תנו הלואתי לפלוני דקנה בהלואת ישראל אבל בהלואת עכומ"ז לא קנה המקבל דלא סמכא דעתיה דמקבל דשמא לא ירצה לפרעו אשר פיהם דב"ש וכיון דטעמא משום אשר פיהם דב"ש הוא אתאן למה שכתב הרשב"א ח"א סי' אל"ף ע"ג דאפילו יש עדים שראו הקנין ואמר פרעתי אפילו תוך זמנו נאמן משום דריע טענתיה דמלוה כשלא הוציא את השטר וכתב הרב זכר דבר שאין דבריו מוכרחים חדא דהרב ב"ח סי' גר"ן בדין הנ"ל לא סבירא ליה טעם הסמ"ע ועוד דאין מהרשב"א הכרח דשאני התם דאיכא ריעותא בגוף ההלואה שלא הוציא את השטר ואין לך ריעותא גדולה מזו ומשום הכי אמר חזקה דאין אדם וכו' מה שאין כן בלוה מן העכומ"ז דמצד ההלואה אין שום ריעותא לפנינו ולכן היה נראה לו פשוט לפסוק כדעת הרבנים בית חדש ומוהרש"ך ופר"ח מטה אהרן:

שוב הוגד לו בשם רב אחד בדורו שכתב דמדברי הרמ"ה בחידושיו לבתרא דף פ"ד ע"א מוכח להדיא דלגבי עכומ"ז ליכא להאי חזקה דאין אדם פורע תוך זמנו ואם כן יש לומר לאידך גיסא דלית לן למנקט כדעת הרבנים הנ"ל דקרוב לשמוע שאם היו רואים דברי הרמ"ה היו מבטלים דעתם והיה לבו מהסם בזה עד שמצא להרשב"א בחלק רביעי סי' קס"ה שכתב חזקה זו גם בלוה מעכומ"ז וחזר הדין כדברי הרבנים ב"ח ומוהרש"ך ופמ"א וכן עיקר אלו תורף דב"ק:

ובעיקר חזקה זו האריך גאון עזנו מופה"ד והדרו מוהרי"ץ אלחנן יצ"ו בספר נחל יצחק ח"ב בסי' ע"ח בכמה פרטי דינים בזה ובפרטות אם במי שפרע מקצת חובו בתוך זמנו (שגם המלוה מודה בזה) נמי אמרינן על השאר החזקה דאין אדם פורע בתוך זמנו עיין בדב"ק:

ומי שקבע זמן לפרעון חובו אחר הפסח דקים לן בח"מ סי' מ"ג דאחר הפסח מיקרי עד שיעברו מחצה הימים שבין פסח לעצרת והיינו שמיום ראשון שאחר הפסח עד מחצה הימים שבין פסח לעצרת נקרא אחר הפסח ואם טען שפרע תכף ביום שאחר הפסח כתב ידידי הגאון מלכיאל צבי הלוי יצ"ו אבד"ק לאמזא בסה"ב דברי מלכיאל ריש סי' ח"ן שיש לדון דלא מיקרי פורע תוך זמנו כיון שגם אותו היום נכלל במה שאמר לפרוע אחר הפסח כי זה היום גם כן הוא אחר הפסח אלא שיש לומר כיון שאין המלוה יכול לתובעו עד שיעברו מחצה הימים שבין פסח לעצרת אם כן יש לומר חזקה אין אדם פורע כל זמן שאין הלוה יכו לתובעו ועיין בסי' ע"ח בזה ולכאורה נראה דדמי לאומר פרעתי ביומא דמשלים זמניה תכף בבוקר שנחלקו בזה הפוסקים בסי' ע"ח ונפקא מינה מזה גם כן למי שלוה לשלם תוך משך שנה ולא הגביל הזמן דוקא לסוף שנה דיש לומר גם כן דלא מקרי תוך זמנו דכל השנה הוי כיומא דמישלם זמניה וכן כתב הטורי זהב סי' ע"ג שהקובע זמן בחנוכה הוי כל ימי חנוכה כיומא דמישלם זימניה עכ"ד יצ"ו:

וחקר רב אחד יצ"ו הובא בקובץ כנסת חכמי ישראל בקונטריס רביעי שנדפס עתה (תרנ"ה) בסי' ע"ח אם גם בשאלה אמרינן חזקה אין אדם משיב שאלתו תוך זמנו ורצה לפשוט מטעם שכתב הסמ"ע בריש סי' ע"ח ובס"ק י"ט בעיקר הדין בהלואה דאמרינן אין אדם פורע תוך זמנו דהוא משום דגלי דעתיה שהמעות צריכות לו עד סוף הזמן ובתוך הזמן לא יהיה לו להשיב חובו וכו' והרבה להשיב על דברי הרב הסמ"ע ולא פניתי לעיין בדב"ק ואתה תחזה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף