יפה ענף על אסתר רבה/ו/יג

גרסה מ־21:20, 6 במרץ 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

יפה ענף על אסתר רבה TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה קצפון היה שם. משום שלא פירש הכתוב סבת הקצף לכן שואל המדרש מה היתה סבת הקצף. ומשני משום שמעביר שנים ומושיב אחד כו'. פי' כי הכתוב מבאר סבת הקצף בשביל ומרדכי יושב בשער המלך. ובשבילו העביר את בגתן ותרש ממקומם. ובילקוט איתא א"ר לוי למה קצף בגתן ותרש אלא כשנכנסה אסתר למלכות אמרה לאחשורוש למה אין אתה עושה כשם שהיו המלכים הראשונים עושים שהיו מושיבין אדם צדיק בשער המלך. נבוכדנאצר הושיב דניאל על פתחו שאם יגיע לו דבר היה אמר ליה א"ל מכרת את יהודי כשר. א"ל יש כאן אדם כשר וצדיק ושמו מרדכי. בגתן ותרש היו עומדים בשער. כיון שהעבירם המלך והעמיד מרדכי תחתיהם קצפו ואמרו הואיל והעבירנו המלך נלך ונהרגהו בצנעא ויהיו הכל אומרים. בגתן ותרש כששמרו את המלך היו משמרים יפה ועכשיו שהעמיד שם יהודי נהרג. וע"כ אומר כאן שקצפו איך העביר שנים מפני אחד:

כתיב לכו חזו מפעלות וגו'. ולא ס"ל לר"ל שהקצף היה בשביל שהושיב את מרדכי במקומם. אבל הקב"ה המסבב הסבות ראה כן בחכמתו להצית חמה בלב עבדי המלך כדי לתת גדולה לצדיק למרדכי. וכן קצף פרעה על עבדיו כדי לתת גדולה ליוסף. ונראה דט"ס יש כאן וצ"ל לכו וראו מפעלות אלהים והוא הכתוב במזמור ס"ו וסיפיה דקרא נורא עלילה על בני אדם ופירשו רז"ל עלילה מלשון תואנה ועלילה שהקב"ה עושה רצונו ותולה העלילה בבני אדם כדאיתא בתנחומא פרשת וישב גבי מכירת יוסף וחטא אדה"ר. וה"נ מפרש שלעשות רצונו מביא עלילה על עבדים נגד אדוניהם וכן בהפך ודריש ע"ז כי הוא נורא עלילה כי זה הוא מהדברים הנוראים והנפלאים אשר יבוא אל התכלית באמצעות דרכים בלתי מביאים אליו אלא אדרבה מנגדים אליו. משא"כ במעשי בו"ד שכל הדברים הקודמים אל התכלית מתיחסים אליו. ולמשל הגדולה הבאה לאיש ממלך בו"ד הוא ע"י פיוס ותחנונים. או ע"י מעשיו הטובים יפיק ממנו רצון ולא בהפך וכמ"ש במכילתא גבי ה' איש מלחמה מלך בו"ד כשהולך למלחמה ומדינות קרובות באות ושואלות צרכיהן מלפניו אומר להן זעוף הוא. למלחמה הוא יוצא. לכשינצח וישוב באין אתם ושואלים צרכיהון מלפניו אבל הקב"ה אינו כן ה' איש מלחמה שהוא נלחם במצרים ה' שמו שהוא שומע צעקת כל באי העולם כו'. לזה אומר שהקב"ה הביא גדולה והסבר פנים לצדיקים מהמלך באמצעות חימה וכעס שיהיה להם. ולא עוד אלא שיהיה בדרכים הפכיים כי בזה העבד באדוניו ובזה האדון בעבדיו וז"ש בהקב"ה כי הוא נורא עלילה על בני אדם:

הה"ד פרעה קצף על עבדיו. ומה שלא הביא את הכתוב הנאמר לפני זה ויקצוף פרעה על שני סריסיו. משום דהכא כתיב איך עלה יוסף לגדולה ע"י הקצף הזה שהגיד ושם אתנו נער וגו' ומיד שלח פרעה ויקרא אל יוסף:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף