עץ יוסף על איכה רבה/א/לח

גרסה מ־02:16, 21 בפברואר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


איכה רבה


מפרשי המדרש

מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על איכה רבה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png לח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

את מוצא כו'. ופשט הכתוב לפי דרש זה ידו פרש צר היינו עמון ומואב על כל מחמדיה היינו על התורה שנא' בה הנחמדים מזהב וגו' וזה היה באותו הזמן כי ראתה ר"ל כאשר ראתה גוים באו מקדשה לבוז כסף וזהב גם הם באו לעקור מן התורה החמודה אשר צוית לא יבואו בקהל לך:

אוניתו. שטר מכירתו:

וילך אברם וגו' וילך אתו לוט. זהו טובה אחת שהיה סמוך לאבנים ע"ד קרב לגבי דהינא ואידהן. אי נמי שהליכתו לא"י ולעבוד ה' היא הטובה (יפ"ת):

וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואהלים. ופירש"י מי גרם שהיה לו זאת הליכתו עם אברם:

ערי הככר. וגו' ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה:

אלא שעשה להם רעות. כלו' לא זו שלא עשו להם לבני אברהם טובות אלא שעשו להם רעות:

וישלח מלאכים אל בלעם. וגו' ועתה לכה וגו' וילכו זקני מואב וגו' זהו חדא. ואע"ג דבבלעם איכא תרתי שכירותו לקלל ועצת הזנות. כחדא חשיבא שעל שראה כי לא נעשתה עצתו הראשונה בקללה כרצונו חזר לעשות זנות. ואע"ג דבעמון ליכא ד' רעות שהרי בשכירתו של בלעם לא חטא בו אלא מואב מ"מ אשכחן ד' רעות בשאר בניו של לוט (יפ"ת). אבל לפי מה דאי' בספרי באותה שעה עמדו עמונים ומואבים ובנו להם מקולים [נוסח אחר קלעים] מבית הישימות ועד הר השלג והושיבו שם נשים כו' אם כן עמון ג"כ היה בחטא זה:

ויאסוף אליו את בני עמון וגו'. ר"ל שעגלון מלך מואב אסף את בני עמון ועמלק ויך את ישראל ויירשו את עיר התמרים:

והדין ידו פרש צר. שרצו עמון ומואב לבוז את התורה כדי לעקור לא יבא עמוני ומואבי ובזיון התורה קשה לישראל מכל הדברים כדאי' בשמ"ר פ"ג (יפ"ת):

ישעיה אמר משא מואב וגו'. ואע"ג דבזה ליכא אלא גזירות מואב לא קשה דבמואב הוא דבעינן ד' גזירות כנגד ד' פעמים שהרעו לישראל. אבל העמונים לא הרעו אלא בשלשתן ולכך ליתנהו אלא בג' גזירות [יפ"ת בב"ר פ' מ"א]:

ירמיה אמר הנה ימים באים וגו'. ואע"ג דהגזירה דמייתי הוא לעמון. מ"מ אית בה נמי למואב דכתיב הילילי חשבון וחשבון ממואב היא (יפ"ת):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף