עץ יוסף על רות רבה/ז/יא

גרסה מ־13:40, 19 בפברואר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


רות רבה


מפרשי המדרש

יפה ענף
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על רות רבה TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בגו אפייה. במנהגם של ישראל (מתנות כהונה):

בראשונה היו קונים במנעל ובסנדל שנאמר שלף כו' חזרו כו'. ואיירי בנכסים שיש להם אחריות (מתנות כהונה):

כל מי שהוא מוכר שדהו כו'. ובירושלמי פרק קמא דקדושין (פ"א ה"ה) איתא דאם מכר שדה אחוזתו אפילו לישראל היו עושין כן:

קליות ואגוזים. שהוא דבר שהילדים נהנים בו ולהוטים אחריהם ובאין לחטוף מהם לזכר. שבהם יותר מצוי הזכרון כמאמרם הלומד ילד למה הדבר דומה לדיו כתובה על ניר חדש. ובעדות זו התינוק נאמן בזה (עי' כתובות סוף פ"ב):

החזירה היו אומרים כו'. ואם חזר ולקח מן נכרים היו גם כן מביאין חביות כו'. והיו התינוקות אומרים חזר פלוני לאחוזתו:

כך כל מי שנושא אשה כו'. פירוש וכן כשהיה אחד נושא אשה כו':

גרשה היו אומרים. רצונו לומר גרשה היו מביאין חבית כו' והיו אומרים חזר כו':

חזרו להיות קונין במנעל וסנדל שלף איש נעלו ונתן לרעהו. כל זה הוא מיותר. וכן בירושלמי ליתא זה:

מילתא דרבי חנינא פליגא. רצונו לומר רבי חנינא פליג על רבי יוסי דאמר שנקנית בכסף שוה פרוטה ויליף לה משדות בכסף יקנו דכתיב בנביאים. ורבי חנינא סבירא ליה שהם ליטרים (שהוא כ"ה סלעים רש"י):

חוץ משקלי עפרון שהיו קנטרין שנאמר בכסף מלא כו'. כך צריך לומר (אות אמת). ופירש קנטרין רצונו לומר מאה סלעים בכל שקל (רש"י ב"מ פז א). ועיין בפרק יש בכור (בכורות נט ב) ובירושלמי פרק קמא דקידושין (פ"א ה"ה) וביפה מראה שם:

ולא דמי הכא כתיב כו'. פירוש לא דמי הא דרבי חנינא להא דרבי יוסי ולא פליג דהכא בנביאים כתיב כסף שדות בכסף כו' והיינו פרוטה. והא דאמר רבי חנינא שהם ליטרים היינו היכא דכתיב שקלים (מתנות כהונה):

ודלא כרבי אליעזר. הא דאמר שקרקע אינה ניקנית אלא בשלשה דרכים בלבד דלא כרבי אליעזר דאמר הילוך קנה:

עד מקום שהלך דברי רבי אליעזר. כך צריך לומר (אות אמת):

עד שיחזיק. להשוות קרקע לחרישה או נעל וגדר ופרץ כל שהוא (רשב"ם):

והכל מודים במוכר שביל לחבירו כיון שהלך בו קנה שנאמר קום והתהלך בארץ. כך צריך לומר (אות אמת). וכן הוא בירושלמי פרק קמא דקדושין:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף