ידי משה על במדבר רבה/ז

ידי משה על במדבר רבה ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על במדבר רבה - פרשה ז

פיסקא: א  ב  ד  ה  ז  ח  י  

א  [עריכה]

אבל כיון שעשו אותו מעשה חזרו למומין ונעשו זבים ומצורעים עד כי פרוע ואין פרוע אלא לשון צרוע. והקשה א"א ז"ל למה מקשה בגמ' דע"ז דף ה' וז"ל למימרא דאי לא חטאו לא הוו מתו והא כתיב פ' יבמות ופ' נחלות ומשני על תנאי ולמה לא מקשה מן פ' מצורע שהוא מוקדם בתורה ועוד שמזה קשה אליבא דכ"ע וע"כ מוכח אליבא דכ"ע שכתוב קרא על תנאי וצ"ע ליישבו:

ב  [עריכה]

ופקודיו מה שמנה האלהים. פי' דכתיב אלה פקודי אשר פקד אלהים לעשות את כל הדברים:

אמר האלהים את הרהרת אחריהם וכו'. פי' אם תהרהר אחריהם ותאמר שנכנסו לכל אהל וזה הוא בזיון גדול למשה וק"ל:

ד  [עריכה]

הרי נפשות יבשים. פי' שמעתי בשם ירושלמי אחד דה"פ לפי דאי' ונפש אשר לא תעונה ומקשה הזוהר והלא בכ"מ דכתיב נפש קאי על הנשמה ומאי עינוי שייך בנשמה ומשני לפי שעיקר חיוני של נשמה הוא הברכה זה חלקה מן דבר המאכל וא"כ במן אף שנשתנה לכל הטעמים מ"מ לא היו יכולים לעשות שום ברכה רק מה שהיו רואים בעיניהם וזה שאמרו נפשנו יבשה וז"ש המדרש הרי נפשות יבשים פי' שהנשמה יבישה מכח הברכות ודו"ק ודפח"ח. ונ"ל שזה הוא פי' ויענך וירעיבך וגו' להודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם פי' ויענך אף שהיה למן כל הטעמים מ"מ היה נקרא עינוי לנשמה כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם וכ"מ כתוב שהאדם קאי על הצדיקים ונשמה וק"ל:

כך כל מי שניאץ לאלהים נעשה זר וכו' אלא שבאת עליהם צרעת. פי' כדאית' לעיל כי פרוע העם שחזרו למומם ונעשו מצורעים:

ה  [עריכה]

ועל הנכנס בתחום שאינו שלו. דהיינו שלוקח ממנו הכבוד כמו עוזיה שביקש לכנס בתחום הכהונה כדבסמוך וק"ל:

ז  [עריכה]

רשב"י אומר אין צווי בכ"מ אלא חסרון כיס. וקחשיב כולם רק צו דגבי העולה לא קחשיב. והקשה בספר מדות אהרן למה לא קחשיב צו זה ולמה יצא זה מן הכלל ובפרט שר"ש אמרה ג"כ ביותר צריך הכתוב לזרז והניח בצ"ע כך כתב אדוני אבי ז"ל. ולי בן המחבר נראה דהתם הוא פי' אחר לפי דאית' בפסחים וזאת תורת העולה עילה ראשונה פי' שקדמה לכל הקרבנות ומקשה בתוספות וא"ת תיפוק ליה מן קרא אשר על עולת הבוקר וי"ל דצריכי תרווייהו חד צריכה להקדים הקרבה וחד קרא אתא כשהעני הציבור ואין להם מעות רק לקנות א' מהם ואתא קרא להורות שיקנה בהם עולת תמיד ואם כן זהו הפירוש שם אמר ר"ש ביותר צריך הכתוב לזרז פי' שקשה למה ליה תרתי קראי לזרז שיהיה העולה עולה ראשונה להקדים על זה אמר במקום שיש חסרון כיס כגון שהעני הציבור ואתא קרא להורות שיקנה קודם עולת תמיד וא"כ שם הוא פי' אחר ודו"ק כנ"ל:

תייחס לענין חילוק הארץ. פי' שם אני מודה לר"י שהוא לשון זירוז ותייחס אותו לענין חילוק הארץ אבל שאר צו הוא חסרון כיס וק"ל:

ח  [עריכה]

חביבין הם ישראל שאע"פ שהן טמאים שכינה ביניהם שנאמר השוכן אתם בתוך טומאותם וגו' ואומר ולא תטמא את הארץ. פי' אע"פ שחוטאים מ"מ השכינה שורה ביניהם. והקשה א"א ז"ל דלעיל אי' במדרש והובא ברש"י משכן העדות עדות הוא שויתר להם הקב"ה על מעשה עגל שהרי השרה שכינתו ביניהם וקשה מה ראיה הוא זה שויתר דלמא לעולם לא וויתר ומה שהשרה שכינתו דלמא מכח שאמר כאן השוכן אתם בתוך טומאותם ותירץ דה"ק לפי שקשה למה ליה לכתוב השוכן אתם וגו' תיפוק ליה שהרי מוכח מכח שהשרה שכינתו וציוה לעשות את המשכן אף שחטאו בעגל אלא ע"כ מכאן אין ראיה לפי שמוותר אבל אם לא היה מוותר לא היתה השכינה שורה ביניהם לכך אתא קרא השוכן וגו' וא"כ ע"כ מזה מוכח להדיא שויתר וק"ל:

י  [עריכה]

שכ"מ שגלו שכינה עמהם. פי' השגחה מיוחדת על ישראל ואינו סותר למה שאחז"ל שהשכינה בכל מקום קאי על ההשגחה שיש על ישראל ומצטער השכינה עמהם. ולפ"ז ניחא במה דקאמר גלו ליון שכינה עמהם וקשה מאי רבותא בשלמא שאר גלות היה בח"ל משא"כ גלות יון הלא היה בא"י אלא פירושו שנצטער השכינה עמהם וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף