עץ יוסף על בראשית רבה/צח/יד

עץ יוסף על בראשית רבה צח יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה נחש זה מצוי. אע"ג דקרא מפרש דמיונו לנחש שנושך עקבי סוס מ"מ רמז ג"כ הכתוב לענינים אחרים:

מצוי בין הנשים. כי טבעו תאוה רעה. ולכן כינה לשמשון כן שהיתה תאותו רבה בזה. ורמז ענין זה לומר שקרה לו שהיה כשפיפון הנושך עקבי הסוס שצריך להמית את עצמו כדי להמית רוכב הסוס:

נאסר בשבועה. ע"י שמשביעים אותו בלחשי החברים נאסר ואינו מזיק:

כך שמשון נאסר בשבועה. ורמז זה לספר בשבחו שהוא ירא שבועה שעי"ז האמין בשבועת עמו ונאסר בידם וכדמשמע בויק"ר פ"ך:

אלא בראשו. מפורש בילקוט בקונטרס אחרון סי' ל"ה כשם שהנחש אם לקה בזנבו אינו מת כיון שהוא לוקה בראשו הוא מת שנא' הוא ישפוך ראש כך שמשון אסרו אותו בידיו וברגליו ולא מת. כיון שגלחו ראשו כתיב והוא לא ידע כי ה' סר מעליו. ואעפ"כ הנושך עקבי הסוס שאחז בב' העמודים והפיל הבית:

ריסו מחלחל. ארס שלו אפי' לאחר מיתה נוקב ומחלחל פי' אפי' לאחר מות הנחש הארס היוצא ממנו מחלחל. משא"כ שאר הדורסים דקי"ל שאם נהרגו קודם הוצאת הצפורן הנדרס כשר לפי שאין מטילין הארס אלא בהוצאת הצפורן ואז כבר מת ואין היזק בארס שלו. וכן ויהיו המתים שהמית במותו דודאי כשנפל הבית על כולם יחד רבים מתו אחריו אחרי מותו:

קראו לשמשון. וכתיב וילפות שמשון את שני עמודי התוך. והיינו הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור. בהפלת העמודים הפיל כל העומדים על הבית:

אלו מה שהיו על שפת הגג. דכתיב הרואים בשחוק שמשון וא"א שיראו בו אלא העומדים על שפת הגג שהרכינו עצמן להביט אל תוך הבית:

ואת אמרת וירדו אחיו. ר"ל מדכתיב וישאו אותו ולא קאמר וימצאוהו. דמשמע שלא הוצרכו לחפש אחריו על זה קמתמה איך אפשר זה. וקאמר יעקב בקש רחמים שימצא מיד שלא יתעכב מהקבורה כלל. והרמז לזה מדכתיב ויפול רוכבו אחור שמשמע שהתפלל שלא יפלו עליו אלא אחור כלו' ברחוק ממנו כדי שישאר שמשון לעצמו:

יחזרו דברים לאחוריהם. דרשה אחריתא היא שהתשועה שהיתה לישראל על ידו יהיה שוב לאחור במותו שיחזרו הפלשתים לצערם (יפה תואר ונזר הקודש). אבל הרד"ל הגיה בקש רחמים על הדבר ויפול רוכבו אחור יחזרו רוכביו לאחוריהם:

לפי שהיה אבינו יעקב. שלפי שהיה סבור בתחלת נבואתו כשראהו נוצח אויביו שלא כדרך העולם. סבר שהוא משיח ושוב ראה שמת אמר מאחר שזה מת לישועתך קויתי ה' על ידי מלך המשיח. אך קשה שהרי כבר אמר לא יסור שבט מיהודה עד כי יבא שילה והיינו מלך המשיח כדלעיל והיכי ס"ד שהמשיח מדן (יפה תואר). לכן נראה דל"ג מלך המשיח אלא שהגאולה מגעת בימיו. שאע"פ שאינו משיח מ"מ תלה הגאולה בו להיותו נטפל למלך המשיח. והוא מבואר ע"פ מ"ש בזוהר דלע"ל יבא עם מלך המשיח אחד משבט דן הנקרא שרי' והוא יהיה גבור חיל מאד ובכח גבורתו יפיל חללים הרבה מן גוג ומגוג. ולכן יעקב חשב תחלה שהוא שמשון. ולבסוף בראותו שמת ידע נאמנה כי עדיין לא הגיע העת אלא יתקיים באחר כיוצא בו (נזר הקודש). וצ"ל לאחוריהם לישועתך קויתי ה' לפי שהיה אבינו יעקב כו':

הכל בקווי. כלו' שאפי' אין האדם כדאי זוכה לכל המתנות בזכות הקווי כדמפרש והיינו בזכות האמנה והבטחון. ועז"א לישועתך קויתי ה' שאפי' לא יהיה כדאים כל כך לגאולה וישועה מ"מ תהיה הישועה בזכות הקווי והבטחון (נזר הקודש):

יסורים בקווי. פי' שעם היות האדם בתוקף הצרה ומדוכה ביסורין יקוה לה' שירחם עליו ויסירם מעליו ועז"א אף אורח משפטיך ה' קוינוך שאף במשפטיך (אלו יסורים) שתביא עלינו קוינוך שתסירם ממנו כדפי' הרד"ק:

קדושת השם בקווי. שיהיה מקוה שתבא לידו שיקדש שם שמים וכהא דא"ר עקיבא מתי יבא לידי ואקיימנו:

זכות אבות בקווי. שעם שרואה האדם שלא עמדה לו זכות אבות כאילו לא נזכר לפני ה'. עכ"ז יקוה לו ויזכור לו. כי אולי איזה סיבה מנעה הטוב ממנו עד עתה ותבטל עכשיו:

תאוותו של עוה"ב. היינו ימות המשיח שהיא הצלחה שאין לה תכלית וקצבה (יפה תואר):

ולזכרך זכות אבות. דמפרש לזכרך הזכרון שאתה מזכיר והיינו זכות אבות כדכתיב וזכרתי את בריתי יעקב וגו'. וכן בנוסח התפלה וזוכר חסדי אבות:

חנינה בקווי. כלומר שהאדם זוכה לחנינה שהוא מתנת חנם בזכות הקווי שנאמר ה' חננו לך קוינו:

סליחה בקווי. ר"ל הסליחה בזכות הקווי והבטחון בה' מתרצה בתשובה למחול ולסלוח עון:

לפי שהיה יעקב כו'. מביא ראיה מיעקב שהכל בקווי שאע"פ שראה אותו שמת אמר לישועתך קויתי ה' וצפה לישועה שהיא קרובה כמ"ש כי קרובה ישועתי לבא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף