איסור והיתר הארוך/לא
א - טיפה שנפלה ע"ג קדירה בחוץ
ב - נפלה שלא כנגד הרוטב ולא כנגד האש
ג - אם נפלה על קדירה של מים חמין
ד - אם נפל כנגד האש
ה - היתר בע"ש אפילו שלא כנגד האש והרוטב
ו - הושיב קדירה ש"ב רותח ע"ג קרקע לחה מחלב
ז - דין הקדירה והיורה שנפלה עליה הרוטב
ח - אם חזרו ובישלו באותה קדרה
ט - ואם בשלו בה עוד פ"א
י - ג' כללים בדינים הללו
יא - אם נפלה טיפה על כסוי קדירה
יב - איזה קרוי מי חלב וחלב שחוטה
וכתב הרא"ש פרק כל הבשר הא דתניא המבשל במי חלב פטור אבל אסור היינו שהוציאו ממנו כל האוכל דהיינו אחר שעשו הגבינה מבשלין החלב והאוכל צף למעלה ולא נשאר בו אלא מים בעלמא עכ"ל. והילכך אותו מי החלב האחרון הנשאר אחר פרידת כל האוכל אם יפול ממנו על גבי קדירה וכל שכן על גבי בשר אסור מיהא מדרבנן. ואם אין בו (ספיקא) [ס'][1] יש להחמיר בו כבחלב עצמו. ואסור ג"כ (לבטלו) [לבשלו] [2] לכתחילה. (על) [אבל[3]] נסיובי[4] עצמו שנפל על גבי הקדירה וכל שכן לבשר הוי ספיקא דאורייתא. וכן חלב שחוטה הוי דרבנן וספיקא לקולא:
יג - חלב של זכר שנפלה לקדירה
יד - חלב מבהמה שנמצא טריפה
טו - דין רוטב ש"ב שנפלה על גבי קדירה
טז - קדירה ש"ב שנוגע בקדירה ש"ח אצל האש או קדירה ש"י בקדירה ש"ע
יז - מחבת ש"ב תחת קדירה ש"ח
יח יט כ - דיני כסוי ש"ח על קדירה ש"ב או איפכא
- ↑ בדפוסים מופיע ספיקא ונראה שהיה כתוב ס' והמדפיסים פתחו בטעות ספיקא משום ההמשך.
- ↑ בדפוסים מופיע לבטלו, אולם נראה שצריך להגיה לבשלו ומכאן מקור לדברי הרמ"א (יו"ד פז) שלכתחילה לא יבשל במי חלב.
- ↑ על פי דפוס פראג תקמ"ג.
- ↑ בדפוסים מאוחרים נשמט המשפט "אסור ג"כ [לבשלו] לכתחילה. [אבל] נסיובי" וכנראה נשמט מחמת דמיון המילים 'עצמו' .