שם הגדולים/מערכת גדולים/ד
|
< הקודם · הבא > |
(א) מהר"ר דוד אבודרהם. תלמיד רבינו יעקב בעל הטורים היה בשנת ק"א לאלף הששי וחיבר פי' התפלות וכו'.
(ב) רבינו דוד. בן רבינו אברהם בן הרמב"ם נולד בארץ מצרים שנת אלף תקל"ד לשטרות. כ"כ בסוף פי' גמרת ר"ה להרמב"ם כ"י. וחיבר רבינו דוד מדרש על התורה וההפטרת בלשון הגרי ומצוי בארץ מצרים כ"י. ובק"ק מסתערב אשר שם קורין בו בכל שבת בהעלות המנחה לזכות את הרבים.
(ג) מהר"ר דוד אגוזי. מרבני קושט' הובאה תשובתו בשו"ת תורת חיים ח"ג סי' ס'.
(ד) מהר"ר דוד אופנהיים. אב"ד דק"ק ניקלשבורג ומדינת מעהרין ואב"ד דק"ק פראג שמו נודע בשערים והיה מליץ גדול ולשונו שלשלת גדולה מלשון תלמוד חיבר שו"ת נשאל דוד הזכירם בספר לקט הקמח ונדפסו קצת חי' גפ"ת להרב בתחלת ס' בית יהודה. ובתשובות חות יאיר ושבות יעקב יש תשובות מהרב.
(ה) הרב דוד בן אלעזר בן בקודה. (עיין אזהרות בח"ב).
(ו) רבינו דוד בונפיד (או בונפייר). תלמיד הרמב"ן חיבר חדושים על התלמוד. והר"ן בחדושי סנהדרין מזכירו תדיר וראיתי חדושיו כ"י. ועתה ראיתי בס' מרכבת המשנה הנדפס מחדש בח"ג פ"ג דמלכים שחשב שה"ר דוד שמזכיר הר"ן בחידושי סנהדרין הוא רד"ק ועמו הסליחה שאינו רד"ק המפרש אלא הוא ה"ר דוד בונפייר תלמיד הרמב"ן והזכירו הר"ן בריש חי' סנהדרין שכתב וה"ר דוד בונפייר ז"ל סובר וכו' אלא שבדפוס כתב בונפר ואני ראיתי בכ"י בונפייר. ועמ"ש הר"ן בחי' סנהדרין על דף כ"ג ודף כ"ה מהש"ס ומשם באר"ה שה"ר דוד תלמיד הרמב"ן. ועיין בכנה"ג ח"מ סי' ז' הגב"י או א' דף י"א ע"ג ובדינא דחיי עשין צ"ח דף קי"ד ע"ד. וכ"כ קורא הדורות דף כ"ב ע"ב.
(ז) מה' דוד בלומיש. בזמן מהרש"ל ומור"ם ובשו"ת מהרש"ל סי' ל"ז הובאה תשובתו.
(ח) מה' דוד בנבנשת. רב מובהק ומופלא בזמן מהריב"ל כמ"ש מהר"ש הלוי בתשובותיו ח"מ סי' כ"ח.
(ט) מהר"ר דוד אבד"ק ברלין (עיין קרבן העדה בח"ב).
(י) מה' דוד גרינהוט. החכם בכל החכמות למודיות טבעיות הדפיס ספר הגלגולים ויש לו בו הגהות אך בכ"י בס' הגלגולים יש כפלים לתושיה וחיבר מגדול דוד דרשות על ס' בראשית וטוב רואי על שחיטות ובדיקות ונדפסו וע' בח"ב מערכת ג' (עיין גלגולים בח"ב).
(יא) הרב מה' דוד גרשון. אב"ד בעיר רישיד בזמן הרב דרכי נועם ובנו הרב גנת ורדים. והרב לקט הקמח מביאו. ומבית דינו היה הרב מהר"ר שבתי נאוואווי דשקיל וטרי עם הרב גנת ורדים והרב משאת משה. ועי' בגן המלך סי' קל"ד שכתב שאלתי לאדונינו הרב דוד גרשון וכו'. ובלקט הקמח א"ח סוף דף נ"א כתב הנהגתי עצמי להזהר מלהדליק הפיפ"א של טאבאק"ו מנר של חלב מפני שראיתי לגאון הרב ר' דוד גרשון שהיה נזהר מחמת כי ראה בחלומו שהיו מנדין אותו ושאל על מה ועל מה וענו אותו כי אכל חֵלב והוא חזר לומר שיודיעו לו כיצד אכל חלב ואמרו לו לפי שהיה מדליק העשב הזה משלהבת הנר של חלב היה נחשב לו כאלו אכל חלב עכ"ל.}
ובעל נפש תסמר שערת בשרו כי בדבר שהרב הנזכר נראה לו ע"פ הדין התר גמור היו מנדין אותו כאוכל חלב ובודאי שהטעם הוא כמ"ש שגגת תלמוד עולה זדון ואמרו שגגות נעשות להם כזדונות. ולכן הת"ח צריכים ליזהר ביותר ולפרוש מספק איסור שהמון העם לומדים מהם ומקילים יותר ולא סגי בגופן שלהם אלא אם ההמון רואים אחד הבן ואחד הבת של הת"ח עושה כמו שעושין ההמון מתחזקים יותר ולהקל האיסורים ואשמם בראשיהם וידענו שכאשר היה חוטא א' היתה מצטערת נפשו מאד ובשמים היו מחרפין אותו ומכריזין עליו על כל חטא קל ר"ל.
וכבר העד העיד בנו הרב הקדוש בראשית חכמה שבאה אליו נפש מאותו עולם ובכלל אשר סיפרה לו אמרה כי בשמים מדקדקים מאד יותר מאשר יחשוב האדם בדעתו ע"ש. על כן הן בעודנו חי האדם יחשוב מחשבות כי התחבולות והערמות לעוה"ב הם מטבע מזוייף והוא עולם האמת ויכיר בחטאתיו ובהתרשלותו בתורה ותפלה ומצות וימהר לשוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח.
(יב) מה' דוד דישבעק. יש לו תשובה בס' באר יעקב בי"ד סי' קי"ז דף ס"ג ע"ד מהספר.
(יג) מהר"ר דוד בן הרב מה' הירץ פוזנר (עיין ילקוט דוד בח"ב).
(יד) מהר"ר דוד ויטאל. חתנו של מהרד"ך חיבר ספר כתר תורה בענין המצות ויש לו תשובה בשו"ת אהלי תם סי' קס"ח ושם כתוב וידאל וצ"ל ויטאל וע"ש סי' ק"ע.
(טו) מה' דוד בן זכרי. (עיין מ' יוסף ן' גליל).
(טז) מה' דוד ן' זמרא. תלמיד רבינו יוסף סאראגוסי המלומד בנסים וראיתי בקובץ כ"י שהרדב"ז היה מיוצאי ספרד והלך לעיר פיס וירד מצרימה ותיקן המשמרות של הקברים. אף הוא ביטל חשבון השטרות שהיו מונין מזמן אסכנדרוס וחיבר שלשת אלפים תשובות ומהם נדפסו שלשה חלקים. וחיבר על הרמב"ם בכל מקום שלא נמצא מגיד משנה ומקרוב נדפס על הפלאה וזרעים וחיבר מכתם לדוד פי' שיר השירים ע"ד האמת וס' מצודת דוד טעמי המצות ומזכירו הרמ"ח בספריו. ונדפס ס' מגן דוד להרב והיה הרב הרדב"ז מישיבת הנגיד רבינו יצחק הכהן שולאל וחתום בהסכמת הנגיד ובית דינו משנת הרע"ד כמ"ש בתשובותיו סי' תרמ"ד. ומהר"י קורקוס היה חבירו כמ"ש בתשובה סי' ש"ם. ושמעתי מרבני עה"ק ירושלים ת"ו הזקנים שקבלו שנגלה אליו אליהו הנביא זכור לטוב. ותלמידו רבינו בצלאל אשכנזי. ולעת זקנותו עלה לעה"ק צפת ת"ו. ושמעתי שכינוי הרב היה מתחלה ן' זאמירו ועד היום יש ממשפחתו במערב. ואחר זמן רב ראיתי בתקון יששכר דף ע' שכתב כן כנוי משפחתו. וראיתי העתק מהקדמת פי' שיר הנדפס בקושטנדינא שכתב ה"ר יצחק עקריש מגלות ספרד שהיה עשר שנים בבית הרדב"ז. ויצא יצחק לשו"ח לספר מגדולת הרדב"ז אשר ראו עיניו. שהיה לו כתר תורה לאור פלפולו ילכו ההולכים בחשך ותשובותיו לכל שואל מכל העולם ובביתו ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד. וכתב העושר אוצרות מרגליות ותרשיש וספיר וכתר שם טוב עולה על גביהם ושפט את ישראל במצרים ארבעים שנה ובירושלים וצפת ת"ו כ' שנה. פניו כפני האר"י אין לפניו לא עולה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד לפניו יכרעו שרים נדיבים וישתחוו. ורוח ה' נוססה בו והלך לעה"ק ירושלים ת"ו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו כי קדוש הוא כמלאך ה' ולא הונח לו מרוב המס המוטל עליו. והלך לעה"ק צפת תוב"ב ושם היתה מנוחתו כבוד זכותו יגן עלינו. זהו תורף דבריו בקצור. ושם כתב ה"ר יצחק הנזכר שהיו ישראל בצרפת וספרד כפלים כיוצאי מצרים ורובם באו עליהם צרות ולא נשארו אלא שנים שלשה גרגרים א' מעיר ושנים ממשפחה ונמלטו לנאפולו"ס ויבא רוגז הגרוש ויברחו לשלוניקי מזוקקים שבעתים בעירום וחוסר כל וישישו בקיום התורה כאשר יגילו בחלקם שלל. הרדב"ז כתב בתשובותיו הנדפסו' בויניציא סי' תקצ"ו שהכיר בפה"ק צפת ת"ו בהיותו בן י"ג שנה למהר"י אסכנדרני וכו' ע"ש. ונראה שאחר זה הלך למצרים ובסוף ימיו חזר לעה"ק צפת ת"ו. ומהרימ"ט א"ה סי' מ' מנה ג' דורות זה אחר זה הרב הגדול הרדב"ז בדור מהר"י בי רב. והרב המובהק הריב"ל דור ב' ודור ג' הרב מהר"ש יפה ע"ש. עתה מקרוב נדפס קובץ תשובות הרדב"ז בפירדא וקרו ליה הרדב"ז ח"ג והם תשובות מחודשות. והסימנים מכוונים כסימני תשובות רדב"ז שמזכיר מהריק"ש.
(יז) מהר"ר דוד חאבילייו. שמעתי מזקני הרבנים בעה"ק שהיה בשנת בי"ת והיה אדם גדול וקדוש והי"ל מגיד.
(יח) מהר"ר דוד חאסן ז"ל חיבר על ש"ע א"ח וקצת על הש"ס והרמב"ם וכו' והיה תלמיד הרב המופלא ח"ק מהר"ח ן' עטר זצ"ל.
(יט) מהר"ר דוד. במ' חיים חזן (עיין חוזה דוד בח"ב).
(כ) מה' דוד טעבלא (עיין תומר דבורה בח"ב).