רש"י/מנחות/לב/ב

רש"י מנחות לב ב

דאם כתבן אדוכסוסטוס פסול אבל מזוזה אקלף שפיר דמי:

והא בעיא שרטוט. כדמפרש לקמן ובתפילין לא אשכחן דבעי שרטוט:

מגרס גריסין. רהוטים הם בפי כל אדם ואין טועין בהם הילכך אין צריך להעתיקם מספר אחר:

כף כדא אארעא. כפה כד על הארץ:

והניח ס"ת עליו. לפי שהיה ס"ת מונח על ראשה והיה רוצה לישב על המיטה:

ונדמה לו. מרוב צער כמי שהכישו נחש:

על גבי קרקע. היה ס"ת מושלך דאיכא בזיונא יתירא לכך נצטער:

כתבה איגרת. בלא שרטוט ולא דקדק בחסרות ויתרות כאיגרת בעלמא:

כתיבה כתיבה. וכתבתם על מזוזות וכתב לה ספר כריתות אי נמי כתוב זאת זכרון בספר מה ספר בעי דקדוק אף מזוזה בעיא דקדוק:

תלאה. למזוזה על הפתח במקל:

שהניחה אחורי הדלת. שקבעה בכותל אחורי הדלת:

סכנה. מן המזיקים שאין הבית משתמר בה עד שיקבענה בצורת הפתח כהילכתה:

היו עושין בפונדקותיהן כן. פונדק היינו בית שלנין בו עוברי דרכים בדרך ואין חייבין במזוזה דלאו דירת קבע הוא כדתניא לקמן בהתכלת הדר בפונדקי בארץ ישראל כל שלשים יום פטור מן המזוזה ושל בית מונבז המלך כשהיו מהלכים בדרך נושאין מזוזות עמהם ותולין אותן בפונדק במקל עד הבקר זכר למזוזה לפי שלא היו דרין לעולם דירת קבע אלא הולך היה מעיר לעיר במלכותו:

בתוך חלל הפתח. ולא מבחוץ:

פשיטא בשעריך כתיב. דהיינו מקום סגירת השער:

בטפח

שולי הגליון