ד"ה היינו דשני
לכאורה מבואר להדיא דהטמנה מצד אחד (שמניח הקדירה ע"ג הרמץ) חשיב הטמנה. שי עולמות (שיחה) 11:24, 28 באפריל 2020 (UTC)
ד"ה משהין
כתב רש"י: דלא חיישינן משום דסליק לה הבלא מאידך. צ"ב מדוע באמת לא חוששים, ואם החשש הוא שמא יחתה וכמבואר ברש"י במשנה אפשר ליישב. אך מוכח מכאן שהטעם של מוסיף הבל אינו עומד לעצמו שהרי כאן מוסיף הבל ואף על פי כן לא חיישינן, אך יעוין להלן בסוגיא 'כיון דמידליא שליט בה אוירא' ומשמע שכלל לא יבוא ההבל, ואם כן רש"י כאן לכאורה פירש לפי ההוה אמינא, אלא אם כן נעמיס בדבר שלא חוששים כיון שאף שסליק הבלא אך כיון שמדיליא שליט בה אוירא ושוב לא נוסף בה הבל. ש"ס יידן (שיחה) 10:54, 27 באפריל 2020 (UTC)
ד"ה מהו
כתב רש"י: שהכירה מיטלטלת היא וכו'. וצ"ב מה אכפת לן אם מטלטלת היא או לא הלא עיקר הדבר שמניחים אותו על גבי קרקע וכמו שסיים רש"י. ש"ס יידן (שיחה) 10:52, 27 באפריל 2020 (UTC)
ד"ה גבה
פרש"י: על עובי שפתה או על כסוי שעל חללה, ומבואר שכסוי שע"ג חללה אינו כמו קטימה, וכן הוא בטור (סי' רנ"ג). ועי' בביאוה"ל (ריש סי' רנ"ג ד"ה ליתן עליה) שדן דמלשון הרמב"ם שכתב 'אין משהין אותו ע"ג האש', משמע דפליג, ומסיים דצ"ע בדעתו, ועפי"ז מחמיר המשנ"ב בכיסוי דל"ח קטומה. וצ"ב דרש"י לכאו' שפיר ס"ל הכי לשיטתו דהיתר גרו"ק משום דעי"ז שוב אין מוסיף הבל, ולפי"ז שפיר כיסוי אכתי מוסיף הבל, אבל לדידן דלא קיי"ל כרש"י, דלדידן הטמנה אסורה בכמאב"ד [עי' שו"ע רנ"ג ס"א] אין לנו להחמיר כרש"י, ומה מייתי הביאוה"ל להחמיר עפי"ד רש"י, [ואי נימא ברש"י כתי' המאירי דע"י הקטימה מגלה דעתו דאינו רוצה בחמימות גדול, דזה שייך גם בכיסוי, ולק"מ, וכמו"כ קושיין הוא רק דכל מה שמותר בשהייה מותר בהטמנה, ומשום דכל שהייה יש בה מציאות של הטמנה או דהשהייה גופא אסורה משום הטמנה, ושניהם באותו דרגא לענין כמאב"ד]. [ובמש"כ דלדידן הטמנה אסורה בכמאב"ד, וכמו שפסק בשו"ע, יל"ד דחלוק הטמנה ע"ג גחלים ממש מהטמנה בדבר המוסיף הבל, ועי' להלן בענין בקו' תוס' והראשונים לרש"י מחנניה בנידו"ז].--בן עזאי (שיחה) 12:16, 30 באפריל 2020 (UTC)