באר הגולה/חושן משפט/פט: הבדלים בין גרסאות בדף

{{עוגןמ|א}} משנה שבועות דף מ"ד ע"ב

{{עוגןמ|ב}} מבואר בסי' צ'

{{עוגןמ|ג}} בסי' צ"א

{{עוגןמ|ד}} בסי' צ"ב

{{עוגןמ|ה}} שם במשנה

{{עוגןמ|ו}} כת"ק דרבי יהודה שם

{{עוגןמ|ז}} הרמב"ם בפ"ג מה' טוען ונטען דין ז' בשם רבותיו וכן כתב הרמב"ן והראב"ד שה בהשגותיו וכ' ה"ה מחלוקת רבינו עם רבותיו אין לאחד מהם ראי' ברורה ובסוף פי"א מה' שכיר כתב אפילו היה שכרו פרוט' וכו' ע' במ"ש ה"ה שם והב"י בסי' זה

{{עוגןמ|ח}} רמב"ם שם דין ו' וכנוסחאות שהביא הטור וכ"כ בכ"מ שם שהוא עיקר

{{עוגןמ|ט}} מימרא דרב נחמן אמר שמואל שם דף מ"ה ע"ב

{{עוגןמ|י}} כפרש"י שם וכמ"ש ה"ה שאם אין לו עדים על המלאכ' אין עידי השכירות כלום כי שמא אף ע"פ ששכרו לא עשה עמו מלאכה

{{עוגןמ|יא}} וכ"כ ה"ה שם בשמו וביאר שם הטעם שהוא נשבע מתקנת חכמים כעין של תורה והביאו הב"י

{{עוגןמ|יב}} משנה ב"מ דף קי"א ע"א

{{עוגןמ|יג}} משנה שם דף ק"י ע"ב

{{עוגןמ|יד}} ל' הרמב"ם ממשנה שם ד' קי"א ע"א וגמרא שם דף קי"ג ע"א

{{עוגןמ|טו}} ויום ה' לאו דוקא וה"ה לעולם אם מתמיד בתביעתו וקוצר במובן כ"מ שם

{{עוגןמ|טז}} ג"ז שם דין ז' וכ"כ הטור מברייתא שם דף מ"ה ע"ב ומימרא דאמוראי שם דף מ"ו ע"א

{{עוגןמ|יז}} וכ' ה"ה ל' הגמרא בזה ישבע בה"ב ופרש"י ז"ל שבוע' כעין של תורה דאי היסת עדיין לא נתקנה ואם היה מתוקנת לא היו צריכין לומר שישבע וכ"כ הב"י בשם הר"ן בשם הר"י הלוי:

{{עוגןמ|יח}} שם וכתב ה"ה כ"כ הרב אבן מג"ש ומטעם דלא יהא דין קציצה חמור מדין נתתי ולא נטלתי דבהני גוונא נשבע ב"ה היסת ונפטר

{{עוגןמ|יט}} שם ושם מברייתא שם

{{עוגןמ|כ}} מבואר בסימן קל"ד

{{עוגןמ|כא}} כ' ה"ה כך הוא דעת הגאונים שכל שאינו טוען שגוף החפץ שלו הוא נשבע כעין של תורה:

{{עוגןמ|כב}} כשתבעו בזמנו ומ"ש הרמב"ם דנשבע היסת בתבעו שלא בזמנו ה"ה שם והב"ח כתב לחלק דהכא איירי באומן שעושה מלאכה אצל ב"ה שלא ילך העני מביתו בפחי נפש

{{עוגןמ|כג}} שם ושם ממימרא דרב הונא ריש דף מ"ט

{{עוגןמ|כד}} מימרא דרב חסדא שם וס"ל דרב הונא לא איירי בהכי ואפשר דהכי ס"ל ומר אמר חדא ומא"ח ולא פליגי וכו' ועיין בב"י דין אם מת השכיר אם היורש נשבע בסימן ק"ח.