אבני נזר/יורה דעה/תנח: הבדלים בין גרסאות בדף

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

'''וז"ל''' הרב השואל הנ"ל. הן בני המושבה החדשה הסמוכה לעיר קדשינו טברי' ת"ו הנקראת בשמה יעמא באו בחודש אלול העבר סמוך לר"ה של שביעית לשאול אם יש איזה צד היתר שיעבדו בשנה זו בשדותיהם. ומה שהמריצם לזה הוא כי יפחדו שאם לא יעבדו בשדותיהם יסבו הערלים את נחלתם לעצמם וישבר מטה לחמם כי בשנה העברה אשר הי' להם השנה הראשונה לבואם אל הנחלה הגישו הגוים קובלנא להשופט קודם קצירת התבואה לאמר כי השדות שקנו היהודים הם גזולים מהם שהמוכר שמכר להיהודים גזל מהם את הקרקעות והראו ע"ז איזה ראיות ויבאו בטענותיהם לקחת לעצמם את השדות אינון ועמליהון ושבחיהון וכל תבואת השדה. ואחרי עמל רב ויגיעות ופיוסים יצא דבר משפט על התבואה שכבר גדלה בהשדות ההם שאם יביאו היהודים עדים שיעידו שהם חרשו וזרעו ועשו את כל עבודה בשדה כנהוג אזי אין רשות להערלים לקחת מהם את התבואה. אולם על גוף הקרקע לא יצא עדיין דבר משפט מוחלט למי שייכים גוף הקרקעות והדבר תלוי ועומד עדיין. והיודעים קצת בתהלוכות משפטיהם אמרו שאם יובירו בשנה זאת את השדות יאבדו את זכות חזקתם בהשדות. וקרוב הדבר מאד שיצא המשפט שהקרקעות שייכים להערלים. ובהגיע סמוך לר"ה העבר באו לשאול מה יעשו ויצא לבם מרוב פחדם כי לא דבר קטן הוא אם ח"ו יטלו מהם מקור פרנסתם וחיותם. ומה יעשו אח"כ המה וטפיהם ואם ישכרו גוים לעבוד בשדותיהם הנה מלבד כי גם זה אסור. אך גם בזה לא יוסר פחדם כי אם יקראו את הפועלים הגוים בעת גמר המשפט מי יודע מה יגידו ואפשר כי יקלקלו בהגדתם עוד יותר מאם הי' מובירים את שדותיהם ונכמרו רחמי מאד עליהם והמתקנו סוד ב"ד של הספרדים יצ"ו והתרנו להם שימכרו את שדותיהם לגוי אשר נכון לבם בטוח עליו שלא יעשה עמהם רעה ובעת המכירה יסכימו הסכמה חזקה וגמורה בלבם שאחר שתעבור שנת השמטה יחזרו ויקנו מהגוי הקונה את הקרקעות בכל אופן שיוכלו להתפשר עמו רק לא יזכירו שום תנאי בהמכירה ואחרי המכירה אם ירצה הגוי הקונה לשכור את היהודים שהם יהיו אצלו פועלים לעבודתו בהשדות ההם מותרים הם לעבוד בהשדות ההם והם ישכירו לו כל כלי העבודה והשורים. עכ"ל הרב השואל:

==א==

==ב==

==ג==

כ) '''אך''' אם אין במה שינהג קדושת שביעית בפירות הפס"מ שאף אם ינהוג שביעית בפירות לא יגרע מזה שכר עבודתם (דהא ודאי שלא יצטרך להפקיר שגוי אינה מוזהר במצות והשביעית תשמטנה ונטשתה ודומה ללקט של נכרי אף למ"ד אין קנין לנכרי להפקיע. מ"מ הלקט אינו של עניים אא"כ הפקיר ופרש"י משום דגוי אינו מוזהר על המצות. אף דלקט ממילא נעשה של עניים. מ"מ של גוי שאינו מחויב במצות לא נעשה של עניים ה"נ בשביעית אף דאפקעתא דמלכא הוא מ"מ כשהוא של גוי לא נעשה הפקר] טוב לנהוג בהם קדושת פירות שביעית הגם שי"ל כיון דלענין עבודה בשביעית סמכי' על סה"ת. ממילא אין בפירות קדושת שביעית אינו מוכרח. ועיין שלהי חגיגה לאחר שעבר הרגל מעבירין על טהרת הכלים:

{{-}}

{{יישור לשמאל|הדוש"ת הק' '''אברהם'''.}}{{-}}