4,507
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
במדרש רבה וז"ל: <big>'''בהעלותך את הנרות. אנו מוצאין בהרבה מקומות צוה הקב"ה על הנרות ועל הדלקתן בשמן זית, בפרשת ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך. וכן הוא אומר (ר"ל בפרשת אמור) על המנורה הטהורה יערכו את הנרות. אף כאן נאמר בהעלותך את הנרות. זש"ה ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. א"ל הקב"ה למשה לא בשביל שאני צריך לנרות הזהרתיך על הנרות אלא לזכותם, שנאמר ונהורא עימיה שרי. וכתיב גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה. בא ללמדך שאינו צריך לנרות, תדע כשאדם בונה בית עושה לו חלונות צרות מבחוץ ורחבות מבפנים, כדי שיהא האור יוצא מבית קדשי קדשים ומאיר לחוץ, וכתיב ויעש לבית חלוני שקופים אטומים. להודיעך שכולו אור ואין צריך לאורם, ולמה צוה אתכם, לזכותם לכך נאמר בהעלותך את הנרות. הוי ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר'''</big> עכ"ל המדרש. | במדרש רבה וז"ל: <big>'''בהעלותך את הנרות. אנו מוצאין בהרבה מקומות צוה הקב"ה על הנרות ועל הדלקתן בשמן זית, בפרשת ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך. וכן הוא אומר (ר"ל בפרשת אמור) על המנורה הטהורה יערכו את הנרות. אף כאן נאמר בהעלותך את הנרות. זש"ה ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. א"ל הקב"ה למשה לא בשביל שאני צריך לנרות הזהרתיך על הנרות אלא לזכותם, שנאמר ונהורא עימיה שרי. וכתיב גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה. בא ללמדך שאינו צריך לנרות, תדע כשאדם בונה בית עושה לו חלונות צרות מבחוץ ורחבות מבפנים, כדי שיהא האור יוצא מבית קדשי קדשים ומאיר לחוץ, וכתיב ויעש לבית חלוני שקופים אטומים. להודיעך שכולו אור ואין צריך לאורם, ולמה צוה אתכם, לזכותם לכך נאמר בהעלותך את הנרות. הוי ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר'''</big> עכ"ל המדרש. | ||
'''והנה''' המדרש הזה הוא תמוה למה הביא המדרש ג' ראיות מפסוקים אלו, האחד ונהורא עימיה שרי. השני' גם חשך לא יחשיך וגו'. הראיה ג' ויעש לבית חלוני שקופים אטומים. ועוד י"ל דלמה כפל הפסוק ודרש ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה. והנה שנבוא לביאור זה נקדים גמרא | '''והנה''' המדרש הזה הוא תמוה למה הביא המדרש ג' ראיות מפסוקים אלו, האחד ונהורא עימיה שרי. השני' גם חשך לא יחשיך וגו'. הראיה ג' ויעש לבית חלוני שקופים אטומים. ועוד י"ל דלמה כפל הפסוק ודרש ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה. והנה שנבוא לביאור זה נקדים גמרא דמנחות {{ממ|[[בבלי/מנחות/פו/ב|פו:]]}} וז"ל: צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כד#ב|ויקרא כד, ב]]}}. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר הקב"ה ויקחו אליך ולא לי כי לא לאורה אני צריך. שלחן בצפון ומנורה בדרום לא לאכילה אני צריך ולא לאורה אני צריך. ויעש לבית חלוני שקופים אטומים. תנא שקופים (מבחוץ) [מבפנים] ואטומים (מבפנים) [מבחוץ] לא לאורה אני צריך. מחוץ לפרוכת העדות יערוך באהל מועד. עדות היא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל, ואם תאמר לאורה אני צריך והלא כל ארבעים שנה לא הלכו ישראל אלא לאורו של ענן, אלא עדות הוא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל עכ"ל הגמרא. וצריך ליתן טעם למה נקט דווקא ג' ראיות שאין הקב"ה הוא צריך לאור והלא בראייה אחת הוי סגי. ולבי אומר לי באשר שמצינו שלשה פירושים בזה דקאמר וכי לאורה הוא צריך. הפירוש האחד דקאי אהשכינה לפי הסוגיא דשמעתין שם. ופירוש השני דקאי אאהרן הכהן, ע"ש בתוספות בשם ר"ת לפי שבזכות אהרן הי' ענן הכבוד וכל ארבעים שנה היו הולכים לאור הענן יומם ועמוד אש לילה, שהי' הכל בזכות אהרן, וא"כ אין אהרן היה צריך לאור המנורה. ופירוש השלישי עיין יפה מראה דקאי אמשכן, והלא כל הארבעים שנה היה האור יוצא מן המשכן והאיר להם, וכדאיתא במ"ר הנ"ל ויעש לבית חלוני שקופים. ומסתמא אין המקדש ומשכן הי' צריכין לאור המנורה כלל. ועל פי זה נראה לומר דלכן רמזה התורה בשלש מקומות האזהרה דנרות, בפרשת תצוה ובפרשת אמור ובפרשת בהעלותך. והוא דבפרשת תצוה בא הקב"ה להורות שהמשכן הביא אור לעולם, ולזה רמז בעשייתו שאין המשכן צריך לאורה של המנורה. ובפרשת אמור סמיך ליה פ' מנורה לפ' בסוכות תשבו שהיו ענני כבוד והיו בזכות אהרן, וא"כ בע"כ אין אהרן צריך לאורה מנורה, ולכן נ"ל פריך בגמרא דשבת פרק במה מדליקין מזה הפסוק דכתיב גבי אהרן בפרשת אמור, ושמא תאמר אהרן ובניו היו צריכין לאורה כו', ולא פריך מן פ' תצוה דהתם כתיב אהרן ובניו ושמא בניו היו צריכים משא"כ בפרשת אמור כתיב אהרן לחוד וע"כ לא היה אהרן צריך לאור (ומה שנרשם בגיליון הגמרא שמות כ"ז. הוא ט"ס וצ"ל ויקרא כ"ד וכן ראיתי בש"ס דפוס וניציאה כי הגמרא מקשה מפרשת אמור) ובזה מיושב קושיית מהרש"א ז"ל בחידושי האגדות שלו ע"ש פרק במה מדליקין). ובפרשת בהעלותך מוכיח דאין השכינה צריך לאורה, דאיתא במדרש שם ובבוא משה אל אהל מועד לדבר אתו וגו'. מה דבר עמו בהעלותך את הנרות. להורות לו בדיבור זה שנהורא עימיה שרי, ואין הקב"ה צריך לאור המנורה, ולכן קרא כאשר שכן עליו הענן, וא"כ כל הדברים הללו תמצא מדוקדק בגמרא דמנחות הנ"ל פסוק שהביא ראייה ויקחו אליך להורות על הקב"ה שא"צ לאורו כלל. והשני ויעש לבית להורות על המקדש שאין צריך לאור כלל. והשלישי מחוץ לפרוכת גו' רמז לאהרן שא"צ לאור המנורה כלל. וא"כ לפ"ז יובן ג"כ המ"ר שהתחלנו בו דראייה ראשונה נ"ל קאי אקב"ה שהוא א"צ לאורה, והא ראייה דכתיב ונהורא עימיה שרי. שמע מינה דהקב"ה א"צ כלל לאורה. וראייה השנית קאי על אהרן שהוא ג"כ א"צ לאורה, ומביא ראיי' גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר. ע"י אהרן כשהיו ישראל במדבר, ועיין שם בתהלים ותמצא דכל המשך הפסוקי' קאי על אהרן. וראייה השלישי' מ"ש ויעש לבית חלוני שקופי'. מבואר להדיא דקאי אמקדש שא"צ ג"כ לאורה ודו"ק. וכדי להבין הענין על בוריו נקדים דברי רז"ל מענין נר המערבי והוא דישנו ג' פירושים בזה דרש"י ס"ל שהוא נר השני לפי שאין מעבירין על המצות, ומן הדין היה בנר ראשון אלא שאין פחות משתי נרות דכתיב בהטיבו את הנרות. והרמב"ם ס"ל שהוא נר שביעי מערבי ממש שהוא סמוך לשכינה לבית קדשי קדשים. והתוספות ז"ל ס"ל שהוא נר אמצעי שהכל פונים אליו. (והנראה לי לומר דאלו ואלו הם דברי אלקים חיים הם כי בשלשה עולמות ב'ריאה י'צירה ע'שיה), ולמ"ד דס"ל דהי' נר המזרחי ונר שני עדות הוא שאין השכינה צריך לאורה דאל"כ היה ראוי להיות הנר שהוא סמוך לקדשים. ולמ"ד שהי' נר אמצעי בא להורות שאין המשכן הוא צריך לאורה דאל"כ הי' ראוי להיות בנר ראשון או שני כדי להאיר להיכל. ולמ"ד שהי' נר אמצעי ואליו היו פונים כל הנרות שלא היו מאירים כלל לשום צד מוכח דאהרן לא הי' צריך לאורה כלל. ואיתא במדרש ילקוט פרשה זו ששבעה נרות הם נגד שצ"ם חנכ"ל שהם ז' מזלות דנקראים ש'בתי צ'דק מ'אדים ח'מה נ'וגה כ'וכב ל'בנה, וא"כ אם אמרינן דנר מערבי נקרא הנר השני הוא נגד מזל צדק. ואם אמרינן דהוא נר אמצעי הוא נגד מזל חמה. ואם אמרינן שהוא נר שביעי ממש הוא נגד מזל לבנה. ואיתא במ"ר שהאבות הן ז' ואלו הן וקחשיב א'ברהם י'צחק י'עקב מ'שה א'הרן ד'וד ש'למה. וא"כ למ"ד שהוא נר השני הוא נגד יצחק. ולמ"ד שהוא אמצעי הוא נגד משה. ולמ"ד שהוא נר השביעי הוא נגד שלמה. ונ"ל דזה שמסיים במדרש הנ"ל ה' חפץ למען צדקו. ר"ל ה' חפץ לומר שאין צריך לאורה כלל, כי ס"ל למען צדק"ו, ר"ל דהנר השני הי' נקרא נר המערבי ומוכח מזה דאין השכינה צריך לאורה כלל, ולכן דרש המדרש דרוש זה כאן בפרשת בהעלותך דהוא רומז על השכינה שא"צ לאורה כלל ודרש ה' חפץ למען צדקו להורות על מזל צדק ומעלת יצחק. ועפ"ז אפשר דזהו כוונת המדרש צחוק עשה לי אלקים. ריש לקיש אמר הוסיפה על המאורות, ולכאורה הוא תמוה. ולדרכינו יובן והוא דיצחק שהוא נגד מזל צדק שהוא נגד נר השני במקדש התחתון הוסיף אור זה על שאר הנרות שהי' מדליק תמיד ודו"ק: | ||
'''וז"ש רז"ל''' מי העיר ממזרח צדק וכו' (ישעיה מא ב). אמר הקב"ה לאברהם צא מאצטגנינות שלך, אברם אינו מוליד אברהם מוליד, מי סברת דקאי צדק במערב מהדרנא ואוקמא ליה במזרח, שנאמר מי העיר ממזרח צדק עכ"ל. והוא דעלה על דעת אברהם שנר המערבי הוא ממש נר השביעי, ואברהם הוא נגד מזל שבתי וא"כ צדק הוא רחוק ממנו, והשיב לו הקב"ה מי סברת דקאי צדק במערב מהדרנא ואוקמא ליה במזרח ותהיה צדק אצל וסמוך למזל שבתאי, וזש"ה מי העיר ממזרח צד"ק, וזש"ה והאמין בה' ויחשבה לו צדקה. ר"ל שהצדק נחשב אליו, ואפשר שזהו כוונת המדרש שעל שלשה דברים שנתקשה משה והראה לו הקב"ה באצבעו. והג' דברים הא' הוא החודש הזה לכם, ובשרצים וזה לכם הטמא. ובמנורה וזה מעשה המנורה. וקשה למה הראה הקב"ה דווקא באצבעו, ואמנם למ"ש אתי שפיר והוא דאצבע הוא השני כשמתחילי' למנות הסדר מאגודל, וכשמתחילים לספור מזרת האצבע הוא הד'. וכשסופרים מזרת עד הגודל וחוזרים למפרע כמו במנין קפודקי"א אזי כלה המספר ז' באצבע, וא"כ הוא מבואר דהראה הקב"ה למשה במעשה החודש הזה לכם מעלות הלבנה שהוא נגד נר שביעי ונגד שלמה המלך דהי' נחשב שביעי לאבות, ולכן הראה לו הקב"ה באצבע שהוא שביעי במנין קפודקי"א. ובמעשה מנורה כתיב וזה מעשה המנורה, הראה שהוא נגד חמה, וכמשרז"ל (ב"ב ע"ה.): פני משה כפני חמה. והוא מספר הרביעי ונגד נר האמצעי, ולכן הראה לו הקב"ה דווקא באצבע שהוא הרביעי כשמתחילים למנות מן זרת למפרע. ובשרצים הורה לו מעלת הנר שני שהוא מזל צדק, ולכן אמרו רז"ל רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות, כיון שהשרצים הם מצד הטבע שלא לאכלם, וא"כ א"צ הקב"ה לצוות שלא לאכלם אלא להורות צדקו וחסדו שצוה לישראל כדי להרבות השכר, וגדול מצווה ועושה וכו', וא"כ הוא נגד מזל צדק ומזל יצחק שהוא נגד נר השני, ולכן הראה להם באצבע שהוא השני כשמתחילין מן אגודל המנין ודו"ק: | '''וז"ש רז"ל''' מי העיר ממזרח צדק וכו' (ישעיה מא ב). אמר הקב"ה לאברהם צא מאצטגנינות שלך, אברם אינו מוליד אברהם מוליד, מי סברת דקאי צדק במערב מהדרנא ואוקמא ליה במזרח, שנאמר מי העיר ממזרח צדק עכ"ל. והוא דעלה על דעת אברהם שנר המערבי הוא ממש נר השביעי, ואברהם הוא נגד מזל שבתי וא"כ צדק הוא רחוק ממנו, והשיב לו הקב"ה מי סברת דקאי צדק במערב מהדרנא ואוקמא ליה במזרח ותהיה צדק אצל וסמוך למזל שבתאי, וזש"ה מי העיר ממזרח צד"ק, וזש"ה והאמין בה' ויחשבה לו צדקה. ר"ל שהצדק נחשב אליו, ואפשר שזהו כוונת המדרש שעל שלשה דברים שנתקשה משה והראה לו הקב"ה באצבעו. והג' דברים הא' הוא החודש הזה לכם, ובשרצים וזה לכם הטמא. ובמנורה וזה מעשה המנורה. וקשה למה הראה הקב"ה דווקא באצבעו, ואמנם למ"ש אתי שפיר והוא דאצבע הוא השני כשמתחילי' למנות הסדר מאגודל, וכשמתחילים לספור מזרת האצבע הוא הד'. וכשסופרים מזרת עד הגודל וחוזרים למפרע כמו במנין קפודקי"א אזי כלה המספר ז' באצבע, וא"כ הוא מבואר דהראה הקב"ה למשה במעשה החודש הזה לכם מעלות הלבנה שהוא נגד נר שביעי ונגד שלמה המלך דהי' נחשב שביעי לאבות, ולכן הראה לו הקב"ה באצבע שהוא שביעי במנין קפודקי"א. ובמעשה מנורה כתיב וזה מעשה המנורה, הראה שהוא נגד חמה, וכמשרז"ל (ב"ב ע"ה.): פני משה כפני חמה. והוא מספר הרביעי ונגד נר האמצעי, ולכן הראה לו הקב"ה דווקא באצבע שהוא הרביעי כשמתחילים למנות מן זרת למפרע. ובשרצים הורה לו מעלת הנר שני שהוא מזל צדק, ולכן אמרו רז"ל רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות, כיון שהשרצים הם מצד הטבע שלא לאכלם, וא"כ א"צ הקב"ה לצוות שלא לאכלם אלא להורות צדקו וחסדו שצוה לישראל כדי להרבות השכר, וגדול מצווה ועושה וכו', וא"כ הוא נגד מזל צדק ומזל יצחק שהוא נגד נר השני, ולכן הראה להם באצבע שהוא השני כשמתחילין מן אגודל המנין ודו"ק: | ||