166,512
עריכות
רווח מיותר
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (השלמת קישורים פנימיים) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (רווח מיותר) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
מתחלק לארבע מחלקות: האחד, הכה שאול '''באלפיו''' {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/יח#ז|שמואל א, יח ז]]}}, צאנינו '''מאליפות''' {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קמד#יג|תהלים קמד יג]]}}, שובה יי' רבבות '''אלפי''' ישראל {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/י#לו|במדבר י לו]]}}, כך פתרונו הרגיעה והניחה עמך ישראל, וכמוהו בשובה ונחת תושעון {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ל#טו|ישעיה ל, טו]]}}, ולא יוכל הפותר להעמידה מגזרת שובה על דבר חנותם במחנה. | מתחלק לארבע מחלקות: האחד, הכה שאול '''באלפיו''' {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/יח#ז|שמואל א, יח ז]]}}, צאנינו '''מאליפות''' {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קמד#יג|תהלים קמד יג]]}}, שובה יי' רבבות '''אלפי''' ישראל {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/י#לו|במדבר י לו]]}}, כך פתרונו הרגיעה והניחה עמך ישראל, וכמוהו בשובה ונחת תושעון {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ל#טו|ישעיה ל, טו]]}}, ולא יוכל הפותר להעמידה מגזרת שובה על דבר חנותם במחנה. | ||
השני. '''אלוף''' נעורי {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ג#ד|ירמיה ג ד]]}}, ואת למדתי אותם אליך '''אלפים''' לראש {{ממ|[[תנ"ך/ ירמיה /יג#כא|שם יג כא]]}}, '''אלפי''' הדל במנשה {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/ו#טו|שופטים ו טו]]}}, ואני ככבש '''אלוף''' יובל לטבוח {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יא#יט|ירמיה יא יט]]}}, פתרונו כפי ענינו, כלם גדולים וראשים המה. ופתר יהודה בן קריש ככבש אלוף {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יא#יט|ירמיה יא יט]]}} ככבש ואלוף, העמיד מגזרת שגר '''אלפיך''' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ז#יג|דברים ז יג]]}}, יסף וי"ו בתחלת המלה, וגם וי"ו שני בתוך המלה, ואין לשניהם דרך לנטות, על כי המלה מבלעדי הווין עומדת על עמדה ועל אמתה להיות פתרונה ככבש אלוף ככבש גדול וְהִשְּׁוָה מגרעת הו"ו פה כמגרעת ווי המלים האלה: אדם פטדה וברקת {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כח#יז|שמות כח יז]]}}, לשם שבו ואחלמה {{ממ|[[תנ"ך/ שמות /כח#יט|שם כח יט]]}}, תרשיש שהם וישפה {{ממ|[[תנ"ך/ שמות /לט#יג|שם לט יג]]}}, ראובן שמעון לוי ויהודה {{ממ|[[תנ"ך/ שמות /א#ב|שם א ב]]}}, משפט גר יתום ואלמנה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כז#יט|דברים כז יט]]}}, לא הִשְׁוָם כדת ואין כה משפש הלשון, הלא זה ארח הסדר וכה משפטו באמרו: לשם שבו ואחלמה {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כח#יט|שמות כח יט]]}}, לולי הוו של 'ואחלמה', לא נגרעה וו מ'שבו'. וכמהו אדם פטדה ובקרת {{ממ|[[תנ"ך/ שמות /כח#יז|שם כח יז]]}}, לולי הוו 'וברקת' לא נחסרו וו מ'פטדה'. כמוהו ראובן שמעון לוי ויהודה {{ממ|[[תנ"ך/ שמות /א#ב|שם א ב]]}} לולי וו של 'ויהודה' לא נחסר מ'שמעון ולוי'. וכמהו משפט גר יתום ואלמנה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כז#יט|דברים כז יט]]}} לולי וו של 'ואלמנה' לא נחסר וו מ'יתום', ורוב הדברים והשמות הסמוכים כה זה אחר זה כה משפטם, אבל לא יקרה מקרה זה לשני דברים כי אם לשלשה ומעלה. ולולי הווין אשר יחתמו המלים האחרונים לא נחסרו התיכונים, על כן ככבש אלוף לא יבא עמהם ולא יעלה במספרם, ולא יתכן להיות פתרונם כי אם כמכתבן ואני ככבש אלוף {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יא#יט|ירמיה יא יט]]}}, וגם יובל לטבוח {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יא#יט|שם]]}}, יוכיח. | השני. '''אלוף''' נעורי {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ג#ד|ירמיה ג ד]]}}, ואת למדתי אותם אליך '''אלפים''' לראש {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יג#כא|שם יג כא]]}}, '''אלפי''' הדל במנשה {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/ו#טו|שופטים ו טו]]}}, ואני ככבש '''אלוף''' יובל לטבוח {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יא#יט|ירמיה יא יט]]}}, פתרונו כפי ענינו, כלם גדולים וראשים המה. ופתר יהודה בן קריש ככבש אלוף {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יא#יט|ירמיה יא יט]]}} ככבש ואלוף, העמיד מגזרת שגר '''אלפיך''' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ז#יג|דברים ז יג]]}}, יסף וי"ו בתחלת המלה, וגם וי"ו שני בתוך המלה, ואין לשניהם דרך לנטות, על כי המלה מבלעדי הווין עומדת על עמדה ועל אמתה להיות פתרונה ככבש אלוף ככבש גדול וְהִשְּׁוָה מגרעת הו"ו פה כמגרעת ווי המלים האלה: אדם פטדה וברקת {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כח#יז|שמות כח יז]]}}, לשם שבו ואחלמה {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כח#יט|שם כח יט]]}}, תרשיש שהם וישפה {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לט#יג|שם לט יג]]}}, ראובן שמעון לוי ויהודה {{ממ|[[תנ"ך/שמות/א#ב|שם א ב]]}}, משפט גר יתום ואלמנה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כז#יט|דברים כז יט]]}}, לא הִשְׁוָם כדת ואין כה משפש הלשון, הלא זה ארח הסדר וכה משפטו באמרו: לשם שבו ואחלמה {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כח#יט|שמות כח יט]]}}, לולי הוו של 'ואחלמה', לא נגרעה וו מ'שבו'. וכמהו אדם פטדה ובקרת {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כח#יז|שם כח יז]]}}, לולי הוו 'וברקת' לא נחסרו וו מ'פטדה'. כמוהו ראובן שמעון לוי ויהודה {{ממ|[[תנ"ך/שמות/א#ב|שם א ב]]}} לולי וו של 'ויהודה' לא נחסר מ'שמעון ולוי'. וכמהו משפט גר יתום ואלמנה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כז#יט|דברים כז יט]]}} לולי וו של 'ואלמנה' לא נחסר וו מ'יתום', ורוב הדברים והשמות הסמוכים כה זה אחר זה כה משפטם, אבל לא יקרה מקרה זה לשני דברים כי אם לשלשה ומעלה. ולולי הווין אשר יחתמו המלים האחרונים לא נחסרו התיכונים, על כן ככבש אלוף לא יבא עמהם ולא יעלה במספרם, ולא יתכן להיות פתרונם כי אם כמכתבן ואני ככבש אלוף {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יא#יט|ירמיה יא יט]]}}, וגם יובל לטבוח {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יא#יט|שם]]}}, יוכיח. | ||
השלישי. החרש '''ואאלפך''' בינה {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לג#לג|איוב לג לג]]}}, פן '''תאלף''' ארחותיו {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כב#כה|משלי כב כה]]}}, כי '''יאלף''' עונך פיך {{ממ|[[תנ"ך/איוב/טו#ה|איוב טו ה]]}}, ענין לימוד הם. ויש מגזרתם מלין גרועי אלפין, ואלה הם: '''מלפנו''' מבהמות הארץ {{ממ|[[תנ"ך/ איוב /לה#יא|שם לה יא]]}}, וכמוהו בנוי '''לתלפיות''' {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ד#ד|שיר השירים ד ד]]}}. | השלישי. החרש '''ואאלפך''' בינה {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לג#לג|איוב לג לג]]}}, פן '''תאלף''' ארחותיו {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כב#כה|משלי כב כה]]}}, כי '''יאלף''' עונך פיך {{ממ|[[תנ"ך/איוב/טו#ה|איוב טו ה]]}}, ענין לימוד הם. ויש מגזרתם מלין גרועי אלפין, ואלה הם: '''מלפנו''' מבהמות הארץ {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לה#יא|שם לה יא]]}}, וכמוהו בנוי '''לתלפיות''' {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ד#ד|שיר השירים ד ד]]}}. | ||
הרביעי. שגר '''אלפיך''' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ז#יג|דברים ז יג]]}}, '''האלפים''' והעירים {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ל#כד|ישעיה ל, כד]]}}, באין '''אלפים''' אבוס בר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/יד#ד|משלי יד ד]]}}, '''אלופינו''' מסובלים {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קמד#יד|תהלים קמד יד]]}}, לשון שוורים הם. | הרביעי. שגר '''אלפיך''' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ז#יג|דברים ז יג]]}}, '''האלפים''' והעירים {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ל#כד|ישעיה ל, כד]]}}, באין '''אלפים''' אבוס בר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/יד#ד|משלי יד ד]]}}, '''אלופינו''' מסובלים {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קמד#יד|תהלים קמד יד]]}}, לשון שוורים הם. | ||