166,848
עריכות
אין תקציר עריכה
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
'''{{עוגן1|אחד}}''' שדרכו להדליק נר חנוכה בשמן זית ומדליק בכל פעם בשעה שתכלה רגל מן השוק וכשבא להדליק ולא מצא שמן זית בביתו והתחיל להכין עצמו עם נרות של שעוה ותחב אותן במקום הראוי להם ובתוך כך שרצה להדליק הביאו לו שמן זית אי יסלק ידו מן הנרות של שעוה וידליק בשמן זית שהוא מצוה מן המובחר או נימא הואיל ואדחי אדחי וכיון שכבר התחיל לא יפסיק: | '''{{עוגן1|אחד}}''' שדרכו להדליק נר חנוכה בשמן זית ומדליק בכל פעם בשעה שתכלה רגל מן השוק וכשבא להדליק ולא מצא שמן זית בביתו והתחיל להכין עצמו עם נרות של שעוה ותחב אותן במקום הראוי להם ובתוך כך שרצה להדליק הביאו לו שמן זית אי יסלק ידו מן הנרות של שעוה וידליק בשמן זית שהוא מצוה מן המובחר או נימא הואיל ואדחי אדחי וכיון שכבר התחיל לא יפסיק: | ||
{{מרכז| | {{מרכז|'''תשובה'''}} | ||
'''{{עוגן1|נראה}}''' לע"ד כיון שכבר התחיל להכין להדליק בנרות של שעוה יגמור המצוה וקצת ראיה לזה מהא דאיתא בפ"ק דיומא דף וי"ו ע"ב דרב ששת סבר טומאה דחויה היא בצבור היכא דאיכא טמאים וטהורים בהאי בית אב כולי עלמא לא פליגי דטהורין עבדי טמאים לא עבדי כי פליגי לאהדורי ולאתוייי טהורים מבית אב אחרינא (ועיין ברמב"ם [[רמב"ם/ביאת מקדש/ג#|פ"ד מ"ה ביאות מקדש]] דפסק כרב ששת ואף אם היה כל המשמורת טמאי מת מחזירין על משמורת אחרת אפילו) וקאמר שם אמר רב ששת מנא אמינא לה דתניא היה עומד ומקריב מנחת העומר ונטמאת בידו אומר ומביא אחרת תחתיה ואם אין שם אלא היא אומר' לו הוי פקח ושותק קתני מיהא אומר ומביא אחרת תחתיה ע"כ ואם איתא היכא דאיכא מצוה מן המובח' אף שכבר התחיל חוזר ופוסק א"כ מאי ראיה מייתי רב ששת דלמא לעול' לא אמרינן דחויה היא בצבור לענין שמחויב לחזור אחר בית אב אחר או אפי' משמורת אחר אבל אם אפשר לעשות בטהרה באותו בית אב ודאי דהוי עכ"פ מצוה מן המובחר לעשותו אלא ודאי דמשום מצוה מן המובחר אין לבזות מצוה ראשונה שכבר התחיל בה אי לא משום דדחויה היא בצבור ואף שיש מקום לבעל דין לחלוק מ"מ הא גדולה מזו מצינו דאפי' לדבר רשות אין מפסיקין כדאיתא פ"ק דשבת דף ט' ע"ב במתניתא לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל ולא יכנס אדם למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכול ולא לדין ואם התחילו אין מפסיקין כיון דכבר התחיל לא מטרחינן ליה להפסיק אע"ג דאיכ' חבוב ואקדומי מצוה אפ"ה אין מפסיקין וכן מבואר גבי לולב כדאיתא פ"ג דסוכה דף ל"ח ע"א ואין לסתור דין זה מהא דאמרינן מצא אחרת נאה הימנו משום דהתם עדיין לא התחיל במצוה וכן גבי האתרוג דאמרינן בהידור מצוה עד שליש במצוה ג"כ מיירו שלא התחיל עדיין במצוה שוב מצאתי בתשובת בית יעקב סי' ך"ו שכתב ג"כ בנדון כזה היכא דאין הגדול רוצה לחלוץ או שהיה במדינת הים ובאמצע הסדר שהתחיל לסדר החליצה מן הקטן בא הגדול ורוצה לחלוץ אין מפסיקין וחולצין מן הקטן ע"ש דבריו באורך אף שאין ראיותיו שמביא שם מהר"א קלוזנר מוכרחים כלל מ"מ הדין דין אמת וכמ"ש כנ"ל ה"ק יעקב: | '''{{עוגן1|נראה}}''' לע"ד כיון שכבר התחיל להכין להדליק בנרות של שעוה יגמור המצוה וקצת ראיה לזה מהא דאיתא בפ"ק דיומא דף וי"ו ע"ב דרב ששת סבר טומאה דחויה היא בצבור היכא דאיכא טמאים וטהורים בהאי בית אב כולי עלמא לא פליגי דטהורין עבדי טמאים לא עבדי כי פליגי לאהדורי ולאתוייי טהורים מבית אב אחרינא (ועיין ברמב"ם [[רמב"ם/ביאת מקדש/ג#|פ"ד מ"ה ביאות מקדש]] דפסק כרב ששת ואף אם היה כל המשמורת טמאי מת מחזירין על משמורת אחרת אפילו) וקאמר שם אמר רב ששת מנא אמינא לה דתניא היה עומד ומקריב מנחת העומר ונטמאת בידו אומר ומביא אחרת תחתיה ואם אין שם אלא היא אומר' לו הוי פקח ושותק קתני מיהא אומר ומביא אחרת תחתיה ע"כ ואם איתא היכא דאיכא מצוה מן המובח' אף שכבר התחיל חוזר ופוסק א"כ מאי ראיה מייתי רב ששת דלמא לעול' לא אמרינן דחויה היא בצבור לענין שמחויב לחזור אחר בית אב אחר או אפי' משמורת אחר אבל אם אפשר לעשות בטהרה באותו בית אב ודאי דהוי עכ"פ מצוה מן המובחר לעשותו אלא ודאי דמשום מצוה מן המובחר אין לבזות מצוה ראשונה שכבר התחיל בה אי לא משום דדחויה היא בצבור ואף שיש מקום לבעל דין לחלוק מ"מ הא גדולה מזו מצינו דאפי' לדבר רשות אין מפסיקין כדאיתא פ"ק דשבת דף ט' ע"ב במתניתא לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל ולא יכנס אדם למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכול ולא לדין ואם התחילו אין מפסיקין כיון דכבר התחיל לא מטרחינן ליה להפסיק אע"ג דאיכ' חבוב ואקדומי מצוה אפ"ה אין מפסיקין וכן מבואר גבי לולב כדאיתא פ"ג דסוכה דף ל"ח ע"א ואין לסתור דין זה מהא דאמרינן מצא אחרת נאה הימנו משום דהתם עדיין לא התחיל במצוה וכן גבי האתרוג דאמרינן בהידור מצוה עד שליש במצוה ג"כ מיירו שלא התחיל עדיין במצוה שוב מצאתי בתשובת בית יעקב סי' ך"ו שכתב ג"כ בנדון כזה היכא דאין הגדול רוצה לחלוץ או שהיה במדינת הים ובאמצע הסדר שהתחיל לסדר החליצה מן הקטן בא הגדול ורוצה לחלוץ אין מפסיקין וחולצין מן הקטן ע"ש דבריו באורך אף שאין ראיותיו שמביא שם מהר"א קלוזנר מוכרחים כלל מ"מ הדין דין אמת וכמ"ש כנ"ל ה"ק יעקב: | ||