גליוני הש"ס/סוטה/כט/א: הבדלים בין גרסאות בדף

עוגנים ועיצוב
(גרסה ראשונית)
 
(עוגנים ועיצוב)
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
כ"ט א' וודאי טמא הוא דלא יאכל הא ספק כו' אימא סיפא והבשר כל טהור וגו' וודאי טהור דיאכל כו', נ"ב ע' חו"ד סי' ק"י דדן מכאן דל' התורה מוסב תמיד רק על הוודאי והינו טעם הרמב"ם דסד"א מה"ת שריא ע"ש ולעניין אי גם בל' חכמים הוא כן דמוסב רק על הוודאי עמ"ש בגליון קידושין ה' ב' ע' מה שהארכתי שם בגליון בזה ומה שהבאתי שם משו"ת ח"צ לעניין ל' שיש בו סתיר' לגבי ספק מרישא לסיפא דנקטינן דרישא עיקר והביא ראי' מפ"ק דפסחים רב דייק חיצוניות עש"ה ע' כנידון הח"צ הנ"ל ממש במקור חיים ה' תענית סי' תקס"ב מש"ש כיון דנתן שני סימנין בזמן ואמר היום חול ולמחר קודש כו' יש להסתפק אם סימן דהיום אמר בדווקא או סימן דלמחר מש"ה גבי היום קודש בביה"ש אמרי' דהממע"ה כו' עש"ה ולא העיר כלל מדברי הח"צ וראייתו הנ"ל וע' יבמות ק"ב ב' והתניא בין שנתכוון הוא ולא נתכוונה היא בין שנתכוונה היא ולא נתכוון הוא חליצתה פסולה עד שיתכוונו שניהם כאחד ולכאורה הך דעד שיתכוונו מיותר אולם אי נימא דגם ל' חכמים מוסב רק על הוודאי ניחא דאי מרישא ה"א דרק בוודאי לא נתכוונו פסולה הא ספק נתכוונו ספק לא נתכוונו כשיר' ולכן החזיר ואמר עד שיתכוונו כו' דמעתה בעי וודאי נתכוונו ודו"ק וע"ע תוס' עירובין נ"ב ב' ד"ה תנינא דל' המשנה וזו היא שאמרו העני מערב ברגליו משמע וודאי עני וממעט ספק עשר ספק עני כמו שממעט וודאי עשיר עש"ה וע' ריש ברכות אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרות וק' דהול"ל אם עלה עמוד השחר פטורים אתם מלקרות והי' מייתר תיבת לא וראיתי בספר אחד דכ' בזה דיש נ"מ לספק אולם שם לא יתכן דאדרבה מש"ה הול"ל אם עלה פטורים אתם כו' כדי שידעו דבספק עלה חייבים דהרי הדין באמת הוא כן דבספק חייבים ודוחק לומר דס"ל לר"ג דק"ש דרבנן ופטורים באמת בספק דלא מצינו פלוגתא דתנאי בק"ש אי דאוריתא או דרבנן רק פלוגתא דאמוראי ואלו ס"ל לר"ג דק"ש דרבנן הא צריך למצוא תנא דפליג עלי' דאל"כ א"א לאמוראי לאיפלוגי עלי' וכבר כתבתי גם בגליון קידושין שם מזה עש"ה:
{{מרכז|'''דף כ"ט ע"א'''}}
 
'''{{עוגן1|וודאי}} טמא הוא דלא יאכל הא ספק כו' אימא סיפא והבשר כל טהור וגו' וודאי טהור דיאכל כו'.''' נ"ב ע' חו"ד סי' ק"י דדן מכאן דל' התורה מוסב תמיד רק על הוודאי והינו טעם הרמב"ם דסד"א מה"ת שריא ע"ש ולעניין אי גם בל' חכמים הוא כן דמוסב רק על הוודאי עמ"ש בגליון קידושין ה' ב' ע' מה שהארכתי שם בגליון בזה ומה שהבאתי שם משו"ת ח"צ לעניין ל' שיש בו סתיר' לגבי ספק מרישא לסיפא דנקטינן דרישא עיקר והביא ראי' מפ"ק דפסחים רב דייק חיצוניות עש"ה ע' כנידון הח"צ הנ"ל ממש במקור חיים ה' תענית סי' תקס"ב מש"ש כיון דנתן שני סימנין בזמן ואמר היום חול ולמחר קודש כו' יש להסתפק אם סימן דהיום אמר בדווקא או סימן דלמחר מש"ה גבי היום קודש בביה"ש אמרי' דהממע"ה כו' עש"ה ולא העיר כלל מדברי הח"צ וראייתו הנ"ל וע' יבמות ק"ב ב' והתניא בין שנתכוון הוא ולא נתכוונה היא בין שנתכוונה היא ולא נתכוון הוא חליצתה פסולה עד שיתכוונו שניהם כאחד ולכאורה הך דעד שיתכוונו מיותר אולם אי נימא דגם ל' חכמים מוסב רק על הוודאי ניחא דאי מרישא ה"א דרק בוודאי לא נתכוונו פסולה הא ספק נתכוונו ספק לא נתכוונו כשיר' ולכן החזיר ואמר עד שיתכוונו כו' דמעתה בעי וודאי נתכוונו ודו"ק וע"ע תוס' עירובין נ"ב ב' ד"ה תנינא דל' המשנה וזו היא שאמרו העני מערב ברגליו משמע וודאי עני וממעט ספק עשר ספק עני כמו שממעט וודאי עשיר עש"ה וע' ריש ברכות אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרות וק' דהול"ל אם עלה עמוד השחר פטורים אתם מלקרות והי' מייתר תיבת לא וראיתי בספר אחד דכ' בזה דיש נ"מ לספק אולם שם לא יתכן דאדרבה מש"ה הול"ל אם עלה פטורים אתם כו' כדי שידעו דבספק עלה חייבים דהרי הדין באמת הוא כן דבספק חייבים ודוחק לומר דס"ל לר"ג דק"ש דרבנן ופטורים באמת בספק דלא מצינו פלוגתא דתנאי בק"ש אי דאוריתא או דרבנן רק פלוגתא דאמוראי ואלו ס"ל לר"ג דק"ש דרבנן הא צריך למצוא תנא דפליג עלי' דאל"כ א"א לאמוראי לאיפלוגי עלי' וכבר כתבתי גם בגליון קידושין שם מזה עש"ה:


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>