175,989
עריכות
נבדק טכנית
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (נבדק טכנית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{מרכז|{{גופן|4||'''דין שמועה קרובה ורחוקה ודין יאר צייט וקדיש''' {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/תב|סי' ת"ב]]}}}}}} | |||
{{אות סעיף|א}} כבר כתבנו ב[[חכמת אדם/קסד|כלל קס"ד]] שסמכו חז"ל אבילות ז' על פסוק והפכתי חגיכם לאבל מה חג ז' אף אבל ז' ולפי שיש חג שאינו אלא יום א' כגון עצרת ולכך חלקו חכמים דאבילות קרובה ר"ל שנודע לו מזמן קרוב דהיינו תוך ל' יום ואפילו שמע ביום ל' נוהג מיום שהגיע השמועה ז' קורע ומונה ל' יום מיום השמועה לתספורת עם שאר דברים כללו של דבר יום שמועתו הקרובה כיום הקבורה ואסור להניח תפילין ואם שמע ביום ל"א א"צ לנהוג אלא שעם אחת ול"ד שעה אלא קצת זמן לא שנא שמע ביום ל"ש שמע בלילה שאם שמע בלילה נוהג מקצת אבילות בלילה שעה א' עולה לו ואפילו שמע על אביו ועל אמו והני מילי לענין גזירת שבעה אבל קורע. ונוהג על אביו ועל אמו כל דין י"ב חודש דהיינו בתספורת עד שיגערו בו חביריו ובגיהוץ עד שיגיע הרגל ויגערו בו וכן בשאלת שלום וליכנס לבית המשתה ומונה מיום מיתה ולא מיום שמועה לפיכך אם באה לו שמועה על אביו ואמו לאחר יב"ח אינו נוהג אלא שעה א' אף בכל דבר חוץ מהקריעה שקורע לעולם: | |||
{{אות סעיף|א}} | |||
{{אות סעיף|ב}} השומע שמועה רחוקה א"צ לנהוג כל דין אבילות אלא דיו בחליצת מנעל וא"צ לא עטיפה ולא כפיית המטה ומותר במלאכה רחיצה וסיכה ותשמיש המטה ובתלמוד תורה ואם אין לו מנעלים ברגליו צריך שיכפה מטתו או יעטיף ראשו שצריך שיעשה מעשה שעושה משום אבילות ואם היה עוסק בתורה או במלאכה או שהיה רוחץ וסך ובאה לו שמועה מפסיק משום אבילות. ומ"מ בזה לא סגי דצריך לעשות מעשה הניכר שעושה משום אבילות כגון חליצת המנעל או כפיית המטה או עטיפת ראש ומיהו באחד מהם סגי וחוזר למה שבידו אבל אם היה לבוש תפילין א"צ לחלצן לפי שאף בשעת אבילות מניח תפילין ואינו חולץ אלא ביום ראשין לבד ולא תהא שמועה רחוקה חמורה מיום ב' של אבילות קרובה {{ממ|ש"ך ס"קב}}: | {{אות סעיף|ב}} השומע שמועה רחוקה א"צ לנהוג כל דין אבילות אלא דיו בחליצת מנעל וא"צ לא עטיפה ולא כפיית המטה ומותר במלאכה רחיצה וסיכה ותשמיש המטה ובתלמוד תורה ואם אין לו מנעלים ברגליו צריך שיכפה מטתו או יעטיף ראשו שצריך שיעשה מעשה שעושה משום אבילות ואם היה עוסק בתורה או במלאכה או שהיה רוחץ וסך ובאה לו שמועה מפסיק משום אבילות. ומ"מ בזה לא סגי דצריך לעשות מעשה הניכר שעושה משום אבילות כגון חליצת המנעל או כפיית המטה או עטיפת ראש ומיהו באחד מהם סגי וחוזר למה שבידו אבל אם היה לבוש תפילין א"צ לחלצן לפי שאף בשעת אבילות מניח תפילין ואינו חולץ אלא ביום ראשין לבד ולא תהא שמועה רחוקה חמורה מיום ב' של אבילות קרובה {{ממ|ש"ך ס"קב}}: | ||