166,505
עריכות
אין תקציר עריכה
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (בדיקה טכנית + עוגנים ובדיקת כפילות) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף כ"ה ע"א'''}} | {{מרכז|'''דף כ"ה ע"א'''}} | ||
'''{{עוגן1|מפני}} שרצועות של כותים מפסקת.''' הקשה התוס' בשם הר"א איך עולין לרגל מן הגליל כיון דאפסיק לי' רצועה ניטמא ובעי' הזאה ג' וז' כדאמ' בפ' כה"ג בנזיר (דף נד) וא"י מאי ק"ל אין ה"נ שהי' מקדימין ובאים קודם ימי הרגל כשיעור ימי הזאה: | |||
[מהשמטות שבסוף הספר] '''{{עוגן1|הא}} מני רבי ה"א דאמר אוהל זרוק לא שמי' אוהל.''' אבל ריב"י ס"ל שמי' אוהל כדאיתא בפ"ק דגיטין ד"ח. וק"ל דילמא ר"י נמי מודה בבה"ק דלא שמי' אוהל והא דהי' מטהר בארץ העמים משום דס"ל כר"ש דאמ' בפ"י דיבמו' דף ס"א דקברי עמים אינן מטמאין וכל עיקר גזירה על ארץ העמים הי' משום הקברות. וכן פרש"י בפ"ק דשבת די"א דגזרו משו' ספק קברות דמטמ' במגע ובמשא ואוהל ולר"ש דאמר אינו מטמא באוהל במו"מ מטמא. וכן פי' התוספות התם ובפ"ק דגיטין לחד שנויא דהא דאמרינן התם גזרו על גושא ואוירא ובפ"ג דאהלות תנן אלו מטמאין במגע ובמשא ואין מטמאין באוהל עצם כשעורה וארץ העמים האי כר"ש אתיא דלא החמירו בארץ העמים יותר מהקברות עצמן. וא"כ אין לטמא בנכנס לשם בשידה תיבה ומגדל כיון דלא נגע ולא היסיט. וי"ל דאם איתא דטעמא דר"י מש"ה הוא אדפליגי בנכנס לשם בשידה וה"ל לאיפלוגי אי מטמא באוהל גרידה או לא ואי משו' דרבותא דרבי נקט הכי דאפי' בשידה מטמאה ה"ל לאפלוגי באוהל גרידא ולהודיע כחו דר"י דאפ"ה מטהר דכחו דהתירא עדיף. מ"מ ק"ל (דהתם מסיק רבינ' דבאוהל צ"ל במגע ובמשא ר"ש נמי מטמא) אהא דפריך התם מקרא דכל ההורג נפש כו' ומשני בשנויא קמא דילמא איקטל חד מישראל ומשמע להאי תירוץ דאפילו במגע ומשא אינו מטמא א"כ מ"ט גזרו טומאה ובחי' לנזיר פ"ק יתבאר באורך: | |||
ואהא דאמרינן הא מני רבי היא דאמר אוהל זרוק ל"ש אוהל ק"ל על פי' התוס' בפ"ג דעירובין ד"ל שהקשו לרבי מאי מועיל הדלתות תחת התינוקת מפני קבר התהום כדאמרינן בפרק הישן ד' כ"א הא אוהל זרוק הוא ותי' בשם הרשב"א דדלתות שע"ג השוורים לכ"ע הוי אוהל דאל"כ אכתי תיקשה בגליל אמאי לא נייתי ע"ג דלתות שעל השוורים דהוי אוהל לכ"ע ומפסיק וגם אותה סוגי' גופ' בפ"ג דעירובין קשה לפי' כיון דאפילו לרבי איכא תקנתא לחוץ בדלתות שע"ג שוורים ה"ה בכה"ג כמו נתן נדבך ע"ג אבנים שאינם כלים אמאי אין מערבין לרבנן לכהן בבה"ק כיון שיש לו תקנה לחוץ ולילך ובמקום אחר יתבאר כ"ז [ע"כ מהשמטות]: | |||
'''{{עוגן1|אין}} הקדש ניצול בצ"פ.''' ואפי' קודם שהקדישו אין ניצול ואסור להקדישו ולהקריבו תדע מדפריך אהא דרצוע' מפסק' מהא דחבריא מדכן בגלילא ובע"כ חבריא לא הקדישו ממש יינן ושמנן לנסכי' ומנחות דהא תניא אין מקדישין בזה"ז משום תקלה ומה"ט בטלו לגמרי למעשר בהמה בזה"ז כדאמ' בפ"ט דבכורות (דף נג) אע"כ האי מדכן שעשו אותן ע"ט קודש דשמא יבנה בה"מ ויהי' להם יין ושמן טהור מזומן להקרבה ואי קוד' שהקדישו ניצול מה ק"ל מהא דחבריא מדכן הא לכשיבנה בה"מ אפשר להן להביא ע"י צ"פ קודם הקדישן בעודן חולין אלא ש"מ אפי' קודם הקדישן אין נצולים ע"י צ"פ ומ"מ תרומה ניצלת בצ"פ אפי' לאחר קריאת שם כדאמ' בפ"ה דגיטין (דף ס"א) מפקידין תרומה אצל ע"ה במוקף צ"פ וק"ל הא לענין השקה וזריעה דהקדש וכן לענין ענבים שנטמאו ואח"כ דרכן בהשיקן או דרכן קודם הקדושן לא עבדי מעלה וטהורין להקדש אא"כ השיקן או דורכם לאחר שנתקדשו בכלי כדאמר בפ"ב דפסחים כמש"ל ואפ"ה גזרו בתרומה אפי' לאחר קריאת שם והשתא הא מעלה דאין קודש ניצל בצ"פ שהחמירו בו אפי' קוד' הקדשן לא כ"ש שגם בתרומה לא תציל בצ"פ וכה"ג אמר ק"ו במעלות דרבנן של מעלות שבנדה בפ"ק דנדה מה כ"ח המוקף צ"פ הניצול באוהל המת אין ניצל במעת לעת שבנד' משכב ומושב שא"נ באוהל המה א"ד שא"נ במעת לעת שבנדה. וי"ל דודאי טעמ' רבה איכ' בהא משים דאמר לעיל כ"ח אינו מציל בצ"פ אלא על אוכלים ומשקים וכ"ח דבר שאין לו טהרה במקוה ולא על כלי שטף שיש לו טהרה במקוה וטעמא דדבר שאין לו טהרה אין חבר שואל מע"ה דהא מאכלן מאכלן וכליהן בחזקת טומא' הן הלכך כי מטהרינן לה כשהי' בתוך כ"ח המוקף צ"פ לעצמן טהרנו אבל דבר שיש לו טהר' במקום חיישינן לשמא ישאל החבר ממנו ויטבל וישתמש בו בלא הזאה שלא ידעי שניטמא באוהל המה כשהי' בתוך כ"ת מוקף צ"פ של ע"ה שהוא טמא ואין כלי טמא חוצץ מש"ה אמ' שאין כ"ח מצ"פ מציל על דבר שיש לו טהרה במקוה ואע"ג דהא ב"ש קאמ' לה הא חזרו ב"ה להורות כדברי ב"ש כדתנן בספ"א דמס' עדיות וכיון שכן ה"ט ל"ש לפלוגי בין מדבר שיש לו טהרה במקוה לאין לו דהא ניצול בצ"פ והא לא ה"מ בחולין ותרומה דהא אין ע"ה נאמן ע"ט תרומה אלא בשעת הגיתות והבדי' שהכל מטהרין כליהם אבל כל ימות השנה לא הלכך ל"ח לשמא ישאול החבר ממנו אבל קדש שנאמנין עליו ע"ה כל השנה אפי' אוכלים ומשקים של קודש אפי' קודם הקדישן א"נ בצ' פ דאי אמ' ניצולין אתי לידי תקלה שיבא מאותן שהי' בתוך אוהל המת בתוך כלי ע"ה מצ"פ: | '''{{עוגן1|אין}} הקדש ניצול בצ"פ.''' ואפי' קודם שהקדישו אין ניצול ואסור להקדישו ולהקריבו תדע מדפריך אהא דרצוע' מפסק' מהא דחבריא מדכן בגלילא ובע"כ חבריא לא הקדישו ממש יינן ושמנן לנסכי' ומנחות דהא תניא אין מקדישין בזה"ז משום תקלה ומה"ט בטלו לגמרי למעשר בהמה בזה"ז כדאמ' בפ"ט דבכורות (דף נג) אע"כ האי מדכן שעשו אותן ע"ט קודש דשמא יבנה בה"מ ויהי' להם יין ושמן טהור מזומן להקרבה ואי קוד' שהקדישו ניצול מה ק"ל מהא דחבריא מדכן הא לכשיבנה בה"מ אפשר להן להביא ע"י צ"פ קודם הקדישן בעודן חולין אלא ש"מ אפי' קודם הקדישן אין נצולים ע"י צ"פ ומ"מ תרומה ניצלת בצ"פ אפי' לאחר קריאת שם כדאמ' בפ"ה דגיטין (דף ס"א) מפקידין תרומה אצל ע"ה במוקף צ"פ וק"ל הא לענין השקה וזריעה דהקדש וכן לענין ענבים שנטמאו ואח"כ דרכן בהשיקן או דרכן קודם הקדושן לא עבדי מעלה וטהורין להקדש אא"כ השיקן או דורכם לאחר שנתקדשו בכלי כדאמר בפ"ב דפסחים כמש"ל ואפ"ה גזרו בתרומה אפי' לאחר קריאת שם והשתא הא מעלה דאין קודש ניצל בצ"פ שהחמירו בו אפי' קוד' הקדשן לא כ"ש שגם בתרומה לא תציל בצ"פ וכה"ג אמר ק"ו במעלות דרבנן של מעלות שבנדה בפ"ק דנדה מה כ"ח המוקף צ"פ הניצול באוהל המת אין ניצל במעת לעת שבנד' משכב ומושב שא"נ באוהל המה א"ד שא"נ במעת לעת שבנדה. וי"ל דודאי טעמ' רבה איכ' בהא משים דאמר לעיל כ"ח אינו מציל בצ"פ אלא על אוכלים ומשקים וכ"ח דבר שאין לו טהרה במקוה ולא על כלי שטף שיש לו טהרה במקוה וטעמא דדבר שאין לו טהרה אין חבר שואל מע"ה דהא מאכלן מאכלן וכליהן בחזקת טומא' הן הלכך כי מטהרינן לה כשהי' בתוך כ"ח המוקף צ"פ לעצמן טהרנו אבל דבר שיש לו טהר' במקום חיישינן לשמא ישאל החבר ממנו ויטבל וישתמש בו בלא הזאה שלא ידעי שניטמא באוהל המה כשהי' בתוך כ"ת מוקף צ"פ של ע"ה שהוא טמא ואין כלי טמא חוצץ מש"ה אמ' שאין כ"ח מצ"פ מציל על דבר שיש לו טהרה במקוה ואע"ג דהא ב"ש קאמ' לה הא חזרו ב"ה להורות כדברי ב"ש כדתנן בספ"א דמס' עדיות וכיון שכן ה"ט ל"ש לפלוגי בין מדבר שיש לו טהרה במקוה לאין לו דהא ניצול בצ"פ והא לא ה"מ בחולין ותרומה דהא אין ע"ה נאמן ע"ט תרומה אלא בשעת הגיתות והבדי' שהכל מטהרין כליהם אבל כל ימות השנה לא הלכך ל"ח לשמא ישאול החבר ממנו אבל קדש שנאמנין עליו ע"ה כל השנה אפי' אוכלים ומשקים של קודש אפי' קודם הקדישן א"נ בצ' פ דאי אמ' ניצולין אתי לידי תקלה שיבא מאותן שהי' בתוך אוהל המת בתוך כלי ע"ה מצ"פ: | ||