אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/גיטין/ח: הבדלים בין גרסאות בדף

תיקון בדרך אפשר - משתמש:מי אדיר: נא לבדוק.
(אי מלאכותי בים התיכון אם הוא בכלל ארץ ישראל)
 
(תיקון בדרך אפשר - משתמש:מי אדיר: נא לבדוק.)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 2: שורה 2:
=== אי מלאכותי בים התיכון אם הוא בכלל ארץ ישראל ===
=== אי מלאכותי בים התיכון אם הוא בכלל ארץ ישראל ===
;מחלוקת חכמים ורבי יהודה בגבול המערבי של ארץ ישראל
;מחלוקת חכמים ורבי יהודה בגבול המערבי של ארץ ישראל
תנן בגיטין {{ממ|[[בבלי/גיטין/ב/א|ב.]]}} המביא גט ממדינת הים, צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם.... רבי יהודה אומר, מרקם למזרח [- עד סוף העולם הוי מדינת הים. רש"י] ורקם כמזרח, מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום, מעכו לצפון ועכו כצפון וכו' [- אבל מערב של ארץ ישראל אין צריך גבול, שהיום הגדול גבולה, כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/לד#ו|במדבר לד ו]]}} "וגבול ים והיה לכם הים הגדול"]. והגמרא {{ממ|[[בבלי/גיטין/ז/ב|ז:]]}} מעלה סתירה בין שתי ברייתות בנוגע לדין המביא גט בספינה: תני חדא, המביא גט בספינה כמביא בא"י. ותניא אידך, כמביא בחו"ל. יישובו של רב נחמן בר יצחק, המובא בהמשך הסוגיא {{ממ|[[בבלי/גיטין/ח/א|ח.]]}} שתנאים אלו נחלקו בדינו של הים הגדול, האם שפת הים היא גבול ארץ ישראל וכל הים התיכון הוא 'חוץ לארץ', או שישנם חלקים בים שאף הם מארץ ישראל.  
תנן בגיטין {{ממ|[[בבלי/גיטין/ב/א|ב.]]}} המביא גט ממדינת הים, צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם.... רבי יהודה אומר, מרקם למזרח [- עד סוף העולם הוי מדינת הים. רש"י] ורקם כמזרח, מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום, מעכו לצפון ועכו כצפון וכו' [- אבל מערב של ארץ ישראל אין צריך גבול, שהים הגדול גבולה, כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/לד#ו|במדבר לד ו]]}} "וגבול ים והיה לכם הים הגדול"]. והגמרא {{ממ|[[בבלי/גיטין/ז/ב|ז:]]}} מעלה סתירה בין שתי ברייתות בנוגע לדין המביא גט בספינה: תני חדא, המביא גט בספינה כמביא בא"י. ותניא אידך, כמביא בחו"ל. יישובו של רב נחמן בר יצחק, המובא בהמשך הסוגיא {{ממ|[[בבלי/גיטין/ח/א|ח.]]}} שתנאים אלו נחלקו בדינו של הים הגדול, האם שפת הים היא גבול ארץ ישראל וכל הים התיכון הוא 'חוץ לארץ', או שישנם חלקים בים שאף הם מארץ ישראל.  


הגמרא מביאה ברייתא נוספת שבה נחלקו תנאים בדין זה במפורש: דתניא, איזהו ארץ ואיזהו חוצה לארץ, כל ששופע ויורד מטורי אמנון ולפנים – ארץ ישראל, מטורי אמנון ולחוץ – חוצה לארץ. הנסין [- איים] שבים, רואין אותן כאילו חוט מתוח עליהם מטורי אמנון [- בצפון] עד נחל מצרים [- בדרום, מערבית מטורי אמנון], מן החוט ולפנים – ארץ ישראל, מן החוט ולחוץ – חוצה לארץ. רבי יהודה אומר, כל [- הים] שכנגד ארץ ישראל [- ואפילו עד האוקיינוס שבצד מערב], הרי הוא כארץ ישראל, שנאמר "וגבול ים והיה לכם היום הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים", ופירש רש"י: 'היום הגדול וגבול' - האי 'וגבול' קרא יתירא הוא, למימר דאף רוחב הים בכלל התחום, ע"כ.  
הגמרא מביאה ברייתא נוספת שבה נחלקו תנאים בדין זה במפורש: דתניא, איזהו ארץ ואיזהו חוצה לארץ, כל ששופע ויורד מטורי אמנון ולפנים – ארץ ישראל, מטורי אמנון ולחוץ – חוצה לארץ. הנסין [- איים] שבים, רואין אותן כאילו חוט מתוח עליהם מטורי אמנון [- בצפון] עד נחל מצרים [- בדרום, מערבית מטורי אמנון], מן החוט ולפנים – ארץ ישראל, מן החוט ולחוץ – חוצה לארץ. רבי יהודה אומר, כל [- הים] שכנגד ארץ ישראל [- ואפילו עד האוקיינוס שבצד מערב], הרי הוא כארץ ישראל, שנאמר "וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים", ופירש רש"י: 'הים הגדול וגבול' - האי 'וגבול' קרא יתירא הוא, למימר דאף רוחב הים בכלל התחום, ע"כ.  


ונמצא שבין לדעת חכמים ובין לדעת רבי יהודה מקצת מהים התיכון הוא בגבולות ארץ ישראל, לדעת חכמים במתיחת חוט מטורי אמנון לנחל מצרים, ולדעת רבי יהודה במתיחת חוט מטורי אמנון ונחל מצרים מערבה, בכל שטח הים התיכון, וכפי שלמד מהכתוב 'וגבול' הכולל גם את רוחב הים.
ונמצא שבין לדעת חכמים ובין לדעת רבי יהודה מקצת מהים התיכון הוא בגבולות ארץ ישראל, לדעת חכמים במתיחת חוט מטורי אמנון לנחל מצרים, ולדעת רבי יהודה במתיחת חוט מטורי אמנון ונחל מצרים מערבה, בכל שטח הים התיכון, וכפי שלמד מהכתוב 'וגבול' הכולל גם את רוחב הים.
שורה 46: שורה 46:
אמנם לפי מה שנתבאר יש שרצה לומר {{ממ|האוצר מז עמ' תו}} שלדעת רש"י נחלקו חכמים ורבי יהודה במחלוקת נוספת אם הריבוי הוא רק לאיים או אף לים עצמו, שלדעת רבי יהודה התרבה אף הים עצמו ואילו לדעת חכמים התרבו רק האיים שבים, ואם כן לדעת חכמים שפת הים היא אכן גבול ארץ ישראל ורק שהתרבה שגם האיים שבים הם בכלל ארץ ישראל, אבל הים עצמו אינו מארץ ישראל משפת הים. ואילו לדעת רבי יהודה ים גופיה מארץ ישראל, ודברי רש"י פשוטים וברורים.
אמנם לפי מה שנתבאר יש שרצה לומר {{ממ|האוצר מז עמ' תו}} שלדעת רש"י נחלקו חכמים ורבי יהודה במחלוקת נוספת אם הריבוי הוא רק לאיים או אף לים עצמו, שלדעת רבי יהודה התרבה אף הים עצמו ואילו לדעת חכמים התרבו רק האיים שבים, ואם כן לדעת חכמים שפת הים היא אכן גבול ארץ ישראל ורק שהתרבה שגם האיים שבים הם בכלל ארץ ישראל, אבל הים עצמו אינו מארץ ישראל משפת הים. ואילו לדעת רבי יהודה ים גופיה מארץ ישראל, ודברי רש"י פשוטים וברורים.


ובמשנת יוסף דקדק מהירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/חלה/ב/א|חלה פ"ב ה"א]]}} שאף הים עצמו הוא בכלל ארץ ישראל, שכן מבואר שם שספינה שנכנסה לארץ אם קירמו פניה [- של העיסה] מן החוט ולפנים חייבת, הרי שגם הים עצמו בכלל ארץ ישראל. וכך אמרו שם {{ממ|[[ירושלמי/חלה/ד/ה|פ"ד ה"ה]]}} לענין יין של תרומה ששותהו בחו"ל: בספינה איכן שותהו, מן החוט ולחוץ. וגם בתוספתא {{ממ|[[תוספתא/תרומות/ב#יב|תרומות פ"ב הי"ב]]}} משמש שמן החוט ולפנים גם לים יש דין כנהרות ארץ ישראל.
ובמשנת יוסף דקדק מהירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/חלה/ב/א|חלה פ"ב ה"א]]}} שאף הים עצמו הוא בכלל ארץ ישראל, שכן מבואר שם שספינה שנכנסה לארץ אם קירמו פניה [- של העיסה] מן החוט ולפנים חייבת, הרי שגם הים עצמו בכלל ארץ ישראל. וכך אמרו שם {{ממ|[[ירושלמי/חלה/ד/ה|פ"ד ה"ה]]}} לענין יין של תרומה ששותהו בחו"ל: בספינה איכן שותהו, מן החוט ולחוץ. וגם בתוספתא {{ממ|[[תוספתא/תרומות/ב#יב|תרומות פ"ב הי"ב]]}} משמע שמן החוט ולפנים גם לים יש דין כנהרות ארץ ישראל.


וכן הביאו לשון הרדב"ז בתשובה {{ממ|[[שו"ת הרדב"ז/ד/ל|ח"ד סימן ל]]}}: וכל מה שבתוך החוט הוא ארץ ישראל, אפילו הנסין שבים, ע"כ. ומשמע שלמד בקל וחומר שהים ודאי הוא בכלל ארץ ישראל.
וכן הביאו לשון הרדב"ז בתשובה {{ממ|[[שו"ת הרדב"ז/ד/ל|ח"ד סימן ל]]}}: וכל מה שבתוך החוט הוא ארץ ישראל, אפילו הנסין שבים, ע"כ. ומשמע שלמד בקל וחומר שהים ודאי הוא בכלל ארץ ישראל.