רש"י/בבא קמא/מח/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

הקטנת סוגריים
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול והוספת קישורים בידי מתנדבי האוצר)
 
(הקטנת סוגריים)
שורה 8: שורה 8:
'''או שניהן שלא ברשות.''' כגון שניהן רצין ברה"ר:
'''או שניהן שלא ברשות.''' כגון שניהן רצין ברה"ר:


'''חייבין.''' דבנזקין לא שני לן בין מתכוין לשאין מתכוין והא דתנן בהמניח ([[בבלי/בבא קמא/לב/א|לעיל דף לב.]]) שנים שהיו מהלכין ברה"ר והזיקו זה את זה פטורין ההוא הזיקו הוזקו הוא ולא דק בלישניה:
'''חייבין.''' דבנזקין לא שני לן בין מתכוין לשאין מתכוין והא דתנן בהמניח {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/לב/א|לעיל דף לב.]]}} שנים שהיו מהלכין ברה"ר והזיקו זה את זה פטורין ההוא הזיקו הוזקו הוא ולא דק בלישניה:


'''דברשות פטור.''' בין היזק דבידים בין היזק דממילא ובדלא ידע ליה:
'''דברשות פטור.''' בין היזק דבידים בין היזק דממילא ובדלא ידע ליה:
שורה 14: שורה 14:
'''שהבאיש בשעת נפילה.''' דהוי מזיק ממש ולא דמי לבור:
'''שהבאיש בשעת נפילה.''' דהוי מזיק ממש ולא דמי לבור:


'''ומים כלים.''' כל חפצים ככלים דלא חייב בבור (עלה מיתה אלא על נזקי בהמה) ושאר חפצים הזיקן זו היא מיתתן:
'''ומים כלים.''' כל חפצים ככלים דלא חייב בבור {{ממ|עלה מיתה אלא על נזקי בהמה}} ושאר חפצים הזיקן זו היא מיתתן:


'''מאי איכא למימר.''' הא לית ליה תורת בור וממונו הוא ומשורו למדנו ולא פטר ביה כלים:
'''מאי איכא למימר.''' הא לית ליה תורת בור וממונו הוא ומשורו למדנו ולא פטר ביה כלים:
שורה 22: שורה 22:
'''אבל מריחיה.''' לאו גופיה הוא דסרחון דנבילה ממילא אתי לה ונבילה גרמא הוא שגורמת לסרחון שיבא:
'''אבל מריחיה.''' לאו גופיה הוא דסרחון דנבילה ממילא אתי לה ונבילה גרמא הוא שגורמת לסרחון שיבא:


'''בר קטלא הוא.''' בנפילה קמייתא והיאך בא לידי מועד בשלמא גבי מועד דנגיחות איכא למימר כדאמרינן בפירקין דלעיל ([[בבלי/בבא קמא/מא/א|דף מא.]]) דקטל וערק א"נ בשאין מכירין את השור אי נמי שהוזמו זוממי זוממין אבל זה לא עלה מן הבור מאליו וליכא למימר ערק ולא אין מכירין ולא הוזמו דמילתא דאית ליה קלא היא:
'''בר קטלא הוא.''' בנפילה קמייתא והיאך בא לידי מועד בשלמא גבי מועד דנגיחות איכא למימר כדאמרינן בפירקין דלעיל {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/מא/א|דף מא.]]}} דקטל וערק א"נ בשאין מכירין את השור אי נמי שהוזמו זוממי זוממין אבל זה לא עלה מן הבור מאליו וליכא למימר ערק ולא אין מכירין ולא הוזמו דמילתא דאית ליה קלא היא:


'''דחזא ירוקא.''' עשב על פי הבור ובא לאכול ונפל דאהך נפילה לא איכוין ומיהו כופר שלא בכוונה משלם בנפילה אחרונה ואע"פ שאין השור בסקילה ושמעינן לרב ([[בבלי/בבא קמא/מד/א|לעיל דף מד.]]) דאמר פטור מזה ומזה ה"מ במועד לנגיחות בכוונה וערק לאגמא בראשונה ונגח ד' שלא בכוונה פטר ליה מגזירת הכתוב דכתיב השור יסקל וגם בעליו וגו' כל זמן שאין השור בסקילה אין בעלים משלמין כופר אבל זה שלא היתה בו חיוב סקילה כלל אין העדאתו אלא לכופר של שן ורגל בחצר הניזק דאוקמינן ברגל שדרסה ע"ג תינוק בחצר הניזק דאיכא כופר ברגל ואף על גב דשלא בכוונה הוא ואין השור בסקילה וה"נ דחזא ירוקא ונפל תולדה דשן היא דמתכוין להנאתו וא"ת משונה הוא ואין זו שן כיון דאייעד ליה אורחא הוא ולאוקמי להך נפילה אחרונה במתכוין והשור בסקילה לא מצינן דלגבי כוונה תם הוא וליכא כופר דהא כל כמה דלא חזי ירוקא לא אייעד:
'''דחזא ירוקא.''' עשב על פי הבור ובא לאכול ונפל דאהך נפילה לא איכוין ומיהו כופר שלא בכוונה משלם בנפילה אחרונה ואע"פ שאין השור בסקילה ושמעינן לרב {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/מד/א|לעיל דף מד.]]}} דאמר פטור מזה ומזה ה"מ במועד לנגיחות בכוונה וערק לאגמא בראשונה ונגח ד' שלא בכוונה פטר ליה מגזירת הכתוב דכתיב השור יסקל וגם בעליו וגו' כל זמן שאין השור בסקילה אין בעלים משלמין כופר אבל זה שלא היתה בו חיוב סקילה כלל אין העדאתו אלא לכופר של שן ורגל בחצר הניזק דאוקמינן ברגל שדרסה ע"ג תינוק בחצר הניזק דאיכא כופר ברגל ואף על גב דשלא בכוונה הוא ואין השור בסקילה וה"נ דחזא ירוקא ונפל תולדה דשן היא דמתכוין להנאתו וא"ת משונה הוא ואין זו שן כיון דאייעד ליה אורחא הוא ולאוקמי להך נפילה אחרונה במתכוין והשור בסקילה לא מצינן דלגבי כוונה תם הוא וליכא כופר דהא כל כמה דלא חזי ירוקא לא אייעד:


'''ושמואל אמר.''' לעולם בתם ומתניתין חצי כופר קאמר ור' יוסי היא:
'''ושמואל אמר.''' לעולם בתם ומתניתין חצי כופר קאמר ור' יוסי היא:
שורה 36: שורה 36:
'''כולה רבי היא.''' וסיפא דוקא ורישא לא תידוק מינה הא סתמא הוזק חייב דודאי סתמא נמי הזיק חייב הוזק פטור והאי דנקט ושמרו לחיוביה נזק שלם קאמר אם הוזק שורו של בעל חצר הא סתמא חצי נזק:
'''כולה רבי היא.''' וסיפא דוקא ורישא לא תידוק מינה הא סתמא הוזק חייב דודאי סתמא נמי הזיק חייב הוזק פטור והאי דנקט ושמרו לחיוביה נזק שלם קאמר אם הוזק שורו של בעל חצר הא סתמא חצי נזק:


'''מתני' שור שהיה מתכוין לחבירו.''' הוא הדין למתכוין לאשה נמי פטור כדאמרינן בפירקין דלעיל ([[בבלי/בבא קמא/מב/א|דף מב.]]) נקי מדמי ולדות ובגמ' מפרש אמאי נקט מתכוין לחבירו:
'''מתני' שור שהיה מתכוין לחבירו.''' הוא הדין למתכוין לאשה נמי פטור כדאמרינן בפירקין דלעיל {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/מב/א|דף מב.]]}} נקי מדמי ולדות ובגמ' מפרש אמאי נקט מתכוין לחבירו: