פסקי תשובה/צד: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 2,415 בתים ,  25 בספטמבר 2021
הוספת הערה מהג"מ מנחם זעמבא ע"ז והיא לו נדפסה בסוף הספר
(פסקי תשובה ח"א סי' צד)
 
(הוספת הערה מהג"מ מנחם זעמבא ע"ז והיא לו נדפסה בסוף הספר)
שורה 11: שורה 11:
----
----


<nowiki>*)</nowiki> '''אולם''' בספר פתחי שערים מהג' מהר"י ז"ל מטשענסטחוב עמ"ס שבת {{ממ|[[פתחי שערים/שבת/כא/א|כא.]]}} עמד ג"כ על דין זה, וכתב דתלוי אי נר חנוכה אסור להשתמש לאורה או מותר להשתמש לאורה יעי"ש. וע"ד פלפול אפשר לומר דאפילו למה דקיימא לן אלה"ל ג"כ מותר להדליק בשמן שביעית, לדעת העל המאור דמצוה דרבנן להנות ניתנה, והרי שביעית ניתן להדלקה ג"כ והבן. וי"ל:
<nowiki>*)</nowiki> '''אולם''' בספר פתחי שערים מהג' מהר"י ז"ל מטשענסטחוב עמ"ס שבת {{ממ|[[פתחי שערים/שבת/כא/א|כא.]]}} עמד ג"כ על דין זה, וכתב דתלוי אי נר חנוכה אסור להשתמש לאורה או מותר להשתמש לאורה יעי"ש. וע"ד פלפול אפשר לומר דאפילו למה דקיימא לן אלה"ל ג"כ מותר להדליק בשמן שביעית, לדעת בעל המאור דמצוה דרבנן להנות ניתנה, והרי שביעית ניתן להדלקה ג"כ והבן. וי"ל:


<noinclude>{{שולי הגליון}}
 
{{ניווט כללי תחתון}}
 
;הגהת הגאון רבי מנחם זעמבא זצ"ל הי"ד
'''בדין''' נר חנוכה משמן שביעית – הנה רדב"ז בפאת השלחן {{ממ|[[פאת השלחן/ה#ט|סימן ה' סעיף ט']]}} כתב בפשיטות דאסור להדליק שמן שביעית על נר חנוכה דאסור להשתמש לאורה יעויין שם, וכוונתו דאף דניתן להדלקה, מכל מקום הוי בכלל לאכלה ולא להפסד כבכורות {{ממ|[[בבלי/בכורות/יב/ב|יב:]]}}:
 
'''בהגה"ה''' כתב הה"ג המחבר שי' לדון לשיטת בעל המאור דבדרבנן מצוות ליהנות ניתנו הוי הדלקת נר חנוכה הנאה, וכן כתב במראה הפנים לירושלמי {{ממ|[[מראה הפנים/תרומות/יא/ה|סוף תרומות]]}}.
 
אולם יש לחלק דשם לאסור הנאת תרומה טמאה, שפיר גם הנאה כזו אסורה, דעכ"פ נהנה במקצתו, משא"כ כאן להתיר מצד הנאה זו, י"ל דעדיין מקרי מפסיד, כל שמחסר מה שאפשר ליהנות מגופו. וגם י"ל לפי הך דסוכה {{ממ|[[בבלי/סוכה/מ/ב|מ:]]}} דבעי הנאתו וביעורו שוה, י"ל דזה לא מקרי שוה, וגם בפשוטו הרי כאז"ל, א"כ אחרי ההדלקה דנעשתה מצותו אינו נהנה בהנאת המצוה, רק דמ"מ אסור מצד רגע הדלקה דאז קיום המצוה, ושוב בשמן שביעית הרי אסור מצד הדלקה בהמשך הזמן דאין זקוק לה ונעשית מצותה ומפסיד אז השמן.
 
אך לפי זה גם דברי מראה הפנים צריכים עיון דהרי מבואר בירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/שבת/ד/א|פ"ד דשבת ה"א]]}} בת ישראל טובלת פתילה בשמן שריפה ומדלקת, ואמר הטעם שעת משלחת זאבים היתה ולא עמד בית דין וביטל וב[[פני משה/שבת/ד/א|פני משה שם]] דהיה שעת סכנה והתירו להטביל פתילה להדליק ונשר בהיתרו יעי"ש, ומבואר חידוש דין דרגע הדלקה בשמן שריפה הותר לזרים, אם כן ממה נפשך, אחר כך הרי נעשתה כבר מצותו, ולאו הנאה הוי, ורגע ההדלקה הרי הותרה, וי"ל הרבה לפי"ז ואכמ"ל:
 
<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:חנוכה]]
[[קטגוריה:חנוכה]]
[[קטגוריה:פירות שביעית]]</noinclude>
[[קטגוריה:פירות שביעית]]</noinclude>
636

עריכות