אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/שקלים/ד: הבדלים בין גרסאות בדף

הגמרא {{ממ|[[ירושלמי/שקלים/דף ד.|ד.]]}} מעמידה סתירה בין משמעות התנא בהלכה ג' שם מבואר שאין ממשכנים את הקטן ומשמע שאף שאין ממשכנים אותו אבל מכל מקום מעיקר הדין אף הוא חייב במחצית השקל וניתן לתבוע ממנו לשקול, ובין דברי התנא בהלכה ד' שם מפורש: אע"פ שאמרו אין ממשכנין נשים ועבדים וקטנים אבל אם שקלו מקבלין מידן. הרי שרק אם שקלו מקבלין מידם אבל אין כאן שום תביעה כלפיהם ואינם חייבים במחצית השקל אף לא מעיקר הדין. הגמרא מיישבת שאכן התנא התייחס בדבריו לשני קטנים, הקטן המובא בהלכה ד' הוא קטן דעלמא, כלומר קטן בן פחות מי"ג שנים שכלל אינו מחוייב במצוות וממילא אין כל תביעה כלפיו, ואילו הקטן שעליו דיבר התנא בהלכה ג' הוא קטן רק ביחס למצוות מחצית השקל המתייחסת לעוברים על הפקודים, אותם שנמנו במדבר מגיל עשרים ומעלה, וקטן זה הינו פחות מגיל עשרים ולכן אין למשכנו אך בודאי כיון שכבר גדול הוא הרי הוא מחוייב במצוות מחצית השקל.

הקצות החושן {{ממ|[[קצות החושן/חושן משפט/רלה#ד|סימן רלה סק"ד]]}} תמה על דין זה, מה יועיל וכיצד יכולים הקטנים למסור לציבור את שקלם, הלא פעוטות אין מתנתן מתנה אלא מדברי סופרים, ונמצא שמן התורה אין כאן כלל מתנה לציבור ונמצא קרבן ציבור קרב משל יחיד.

השער המלך מיישב שמהתורה אף ללא מסירה לציבור מהני ואין בכך חשש שנמצא קרבן צבור קרב משל יחיד, לפי שמאחר שרוב השקלים של בני חיובא הם ממילא בטלים השקלים של הקטן ברוב. אלא שמכל מקום כיון שמטבע הוא דבר חשוב לא בטיל ולכן הצריכו שימסרו לציבור יפה, ודין זה מבואר ברשב"א בתורת הבית שהוא רק מדרבנן אך מדאורייתא אף דבר חשוב בטל, וממילא כלפי זה מהני מה שהקטן יכול להקנות מדרבנן.