אילת השחר/בבא בתרא/קלה/א: הבדלים בין גרסאות בדף

'''לכן''' נראה דאה"נ דלאמיתו של דבר העיקר מה שזה סותר לדין היוצא מהחזקה, ולכן שפיר קאמר הרשב"ם דכמו בהוחזק שאין לו בנים ואומר שיש לו אחין מהני אע"ג דזה מקרי נגד מה שיוצא לדין ממה שהוחזק, ה"נ נאמן לומר אין לי אחין, ואין חילוק ממה שזה יותר סתירה בהמציאות, אבל לגבי לתלות בכוונתו לומר, י"ל דמכוין יותר לומר שגירשה דבזה אינו סותר כל כך למה שהוחזק בעינינו ממה שלתלות בכוונתו שיש לו בנים שזה סותר יותר למה שבעינינו, אבל אליבא דאמת אין שום חילוק דהעיקר מה שזה סותר להאיסור היוצא ממה שמוחזק.

'''רשב"ם ד"ה נקל באשת איש.''' בתמיה דאיכא איסור חנק. וכבר תמה בגליון הש"ס דהא נוגע לאחר מותו דאין כבר איסור חנק, ועי' בב"ח דביאר, ועדיין אין מבואר כוונתו, והגרעק"א (בגיטין דף כ"ח) ביאר דאיסור יבמה לשוק חמור כמו איסור אשת איש אע"ג דכבר אינו חייב חנק. ויש לבאר דהנה רש"י בביצה (דף כ"ה) פירש הא דאמרינן דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת, היינו בחזקת איסור אבר מן החי, והתוס' הקשו דכיון דכבר מתה מה שייך איסור אבר מן החי, אמנם שיטת רש"י ידוע דס"ל דמחזיקין מאיסור לאיסור, והיינו דאע"ג דכעת אין איסור אבר מן החי אלא ספק אם נשחטה או דהוי נבילה מהני החזקת איסור הקודם להיות דינה בחזקת איסור, וא"כ אפשר לומר דסברת הרשב"ם דכשיהי' ספק אם מותרת לשוק יועיל החזקת אשת איש ליתן לה חומר כספק המוחזק מקודם, ומסתמא זה גם כוונת הב"ח.

{{ניווט כללי תחתון}}{{אילהש}}