אילת השחר/בבא בתרא/יד/א: הבדלים בין גרסאות בדף

'''תוד"ה שאם בא.''' ויש לומר דלא הוי בזיון הספר אלא כשחותך מחמת חלוקה. וברש"י (דף י"ג ע"ב ד"ה בכרך אחד) וברשב"א ועוד ראשונים מבואר דהבזיון הוא מחמת דחולקין בב"ד. וצע"ק דהא כיון דשניהם רוצים דאז אין דין זה תלוי בב"ד, מה לנו אם נתרצו בב"ד, כיון דע"ז הא לא שייך ענין ב"ד, ומה נפק"מ איפה הם הסכימו לחלוק. אלא דמרש"י אפשר להבין דהם מסכימים ומתרצים כפי מה דב"ד יאמרו שזה חלוקה שוה ושייך כבר גנאי בזה כיון דיצטרכו לחלוק רק ע"י ב"ד.

'''תוד"ה שבהן.''' דסימן להעמדת ישראל וכו' והני עמודים נמי היו כמו מכפר וכו'. הנה ע"כ הי' בזה קיום מצוה דאל"כ איך שלמה המלך עשה סתם דבר, וגם איך יהי' זה מכפר אם אין בזה ענין מצוה, ואיך זה יכול להיות מצוה הא אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה, וע"כ צ"ל דזה הי' הוראת שעה, ולכאורה בשלמא מעשה שאין נמשכת שייך הוראת שעה, אבל כאן דזה נשאר להעמדת ישראל לתמיד ובתורת מכפר הרי דזה יהי' כסדר מצוה, ולמה יהי' נביא רשאי לחדש דבר, משמע דאע"ג דנמשך מצותה על כל הזמן, מ"מ כיון דפעולתו היתה פעם א' לתמיד הי' יכול להוסיף זה בתור מצוה של הוראת שעה וצע"ק, ועיין בשטמ"ק בשם הראב"ד.

{{ניווט כללי תחתון}}{{אילהש}}