דבר אברהם/ג/כט: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 40 בתים ,  ביום שישי בשעה 14:07
שיפורים והוספות
(גרסה ראשונית)
 
(שיפורים והוספות)
שורה 18: שורה 18:
מוצש"ק ליל א' דחנוכה תרצ"ה.
מוצש"ק ליל א' דחנוכה תרצ"ה.


מ"כ קבלתי והנה באמת הוי מחלוקת בירושלמי גיטין פ"ז אם ע"י מעשים שעשה יהי' אומדנא שמתחילה עשה דבר בעדים או לא וחד ס"ל בירושלמי שם אם לא נתייחדה כדי בעילה ואף אם נימא דרק סוף ביאה קונה מ"מ אמרינן שקדשה בכסף תחילה ועיין במה דס"ל להרמב"ם ז"ל בהלכות אסורי ביאה פי"ג גבי גיורת דכל שעשתה דרכי ישראל הוה זה כמו גדר עדים על גירות רק לא כשרי ישראל וכן ס"ל בהל' מכירה גבי דלא צנא דפירא בב"ב דף ל"ה ע"ב דזה הוי קנין לא בירור ע"ש בזה ועיי' מש"כ התוס' יבמות דף מ"ה ע"ב גבי דב' (דבר ד) הידוע עפ"י סברא הוה כמו עדים עי"ש ומש"כ הרמב"ם והראב"ד בהלכות נחלות פ"ד ה"ו ע"ש במ"ש ה"ה מן המכילתא דר"נ אומר אך זה באמת תליא בפלוגתא דר"נ ורבי בקדושין דף ס"ב ע"ב דדבר שבידו דהוה זה סברא אם זה כמו עדים או כמו חזקה בעלמא ולר"נ דהוי רק חזקה גבי שיחרור דבעי עדים לא מהני זה ובאמת מאד יש להאריך בהא דסוטה דף ד' הוי מחלוקת תנאי כמה שיעור סתירה ע"ש לגבי זנות למה לא מבאר זה הגדר גבי ביאה דקדושין שיעור ביאה ולכאורה זה יהי' ראי' לשיטת בה"ג דגבי קדושי ביאה לא מהני רק כמכחול כו' שראו עדים ולא יחוד כשיטת הרמב"ם בהל' אישות ועיין בהך דיבמות דף קי"א ע"ב וברמב"ם שם גבי הך דזה אומר לא בעלתי ועיין שם בתוס' גבי שניהם מודים איך הדין גבי קדושין כה"ג אם נתייחדו לביאה ואח"כ שניהם מודים שלא בעלה אם זה דין כמו סהדי או לא אך נ"מ דגבי קדושין דשם הוי גדר קנין כיון שנתיחדו זה הוה כמו קנין ודין וכמו שפסק הרמב"ם ז"ל בהל' אס"ב פי"ט וכן פסק בהלכ' אונס גבי קנס ובהל' אישות פי"א דהוה כבעולה ונפסלה לכהונה ולתרומה אף דלמלקות לא וה"נ ס"ל להתוס' בכתובות דף מ"ט ע"ב (דף ל"ה ע"ב גבי קנס והו"ש ביבמות פ"ו על משנה דדף נ"ו ע"ב לא ס"ל כן גבי פסול אבל גבי יבמה שם לא מהני קנין דין רק מציאות דדברים דרק הקמת השם עיין בתוס' יבמות נ"ב ע"ב לכן אם שניהם מודים לא הוה יבום גמור ועיין כתובות דף ( . ) ע"ב גבי לא שהה כדי ביאה ובירושלמי גיטין פ"ז ה"ט אך כל זה רק בקדושין (ז) דגבי קדושין העדים הם עדי עצם (ד) ושני גדרים אחד שעושה הדבר לקדושין והפני שנעשה מקודשת אבל בגרושה עם (ד) אין צריך זה ולכן מהני אף ס' (ספק ז) אם נבעלה ודאי הוה קדושי ודאי כמש"כ הרמב"ם ז"ל בהל' גרושין פ"ו ובאמת זה לא מצינו מפורש בגמרא עיין יבמות דף י"ד ע"ב עי"ש בזה אך הרמב"ם ז"ל בפ"א מהלכות גרושין דייק מקרא דושלחה מביתו דאם לא שלחה הוה זה כמו נשואין חדש עיי"ש והרבה יש להאריך בזה ועיין מש"כ הרמב"ם בפה"מ עדיות פ"ד ה"ז (משנה ז' ז) ע"ש יש מפתח גדול (ד) ור"ל דרק היכן דדרשינן יהי' לשם זנות אבל אם צריך לשם קדושין מפורש לא מהני כלל וזה כלל גדול ואכמ"ל. תה ר"ל הירושלמי פ"ז דגיטין דהוי כא"א ודאי ור"ל כביאה ודייק מדנקט בפונדקי אבל בביתו הוה א"א מחמת דהוה גדר חופה ואכמ"ל אך אני הארכתי דהני שדרים עפ"י ערכאות הוי בגדר פלגש ואף דלא הוי קדושין זה רק גדר אישות א"א אבל גדר קנין יש להם דהאשה כיון דביתם יחד ויש באשה שני גדרים קנין לו ואיסור על אחר בא"א וכאן רק קנין לו ומ"מ אסורה לאחר בגדר קנין של אחר וזה ראי' משיטת הרמב"ם דס"ל בהל' אס"ב דגבי שפחה ליכא לאו ומ"מ מבואר ביבמות (דף נ"ח ע"א) דשפחה חרופה הוי חייבי לאווין אף למ"ד דלא שחררה כלל ומה הוא הלאו וצ"ל דכאן דהתורה התירה לו עכ"פ יש לו בה קנין לא בגדר א"א רק קנין יש וכן מוכח בקדושין דף כ"ב גבי יפ"ת כיון דהתירה התורה ואין הפירוש כרש"י ז"ל רק דיש לו בה קנין ונ"מ דאם (ד) העיד (ז) במלחמה אסור לישראל אחר וכן ר"ל בסנהדרין דף נ"ז ע"א ועיין ברמב"ם בהל' מלכים בזה לכן בלא גט א"א להתירה כלל ואכמ"ל. יוסף.
מ"כ קבלתי והנה באמת הוי מחלוקת בירושלמי גיטין פ"ז אם ע"י מעשים שעשה יהי' אומדנא שמתחילה עשה דבר בעדים או לא וחד ס"ל בירושלמי שם אם לא נתייחדה כדי בעילה ואף אם נימא דרק סוף ביאה קונה מ"מ אמרינן שקדשה בכסף תחילה ועיין במה דס"ל להרמב"ם ז"ל בהלכות אסורי ביאה פי"ג גבי גיורת דכל שעשתה דרכי ישראל הוה זה כמו גדר עדים על גירות רק לא כשרי ישראל וכן ס"ל בהל' מכירה גבי דלא צנא דפירא בב"ב דף ל"ה ע"ב דזה הוי קנין לא בירור ע"ש בזה ועיי' מש"כ התוס' יבמות דף מ"ה ע"ב גבי דב' (דבר ד) הידוע עפ"י סברא הוה כמו עדים עי"ש ומש"כ הרמב"ם והראב"ד בהלכות נחלות פ"ד ה"ו ע"ש במ"ש ה"ה מן המכילתא דר"נ אומר אך זה באמת תליא בפלוגתא דר"נ ורבי בקדושין דף ס"ב ע"ב דדבר שבידו דהוה זה סברא אם זה כמו עדים או כמו חזקה בעלמא ולר"נ דהוי רק חזקה גבי שיחרור דבעי עדים לא מהני זה ובאמת מאד יש להאריך בהא דסוטה דף ד' הוי מחלוקת תנאי כמה שיעור סתירה ע"ש לגבי זנות למה לא מבאר זה הגדר גבי ביאה דקדושין שיעור ביאה ולכאורה זה יהי' ראי' לשיטת בה"ג דגבי קדושי ביאה לא מהני רק כמכחול כו' שראו עדים ולא יחוד כשיטת הרמב"ם בהל' אישות ועיין בהך דיבמות דף קי"א ע"ב וברמב"ם שם גבי הך דזה אומר לא בעלתי ועיין שם בתוס' גבי שניהם מודים איך הדין גבי קדושין כה"ג אם נתייחדו לביאה ואח"כ שניהם מודים שלא בעלה אם זה דין כמו סהדי או לא אך נ"מ דגבי קדושין דשם הוי גדר קנין כיון שנתיחדו זה הוה כמו קנין ודין וכמו שפסק הרמב"ם ז"ל בהל' אס"ב פי"ט וכן פסק בהלכ' אונס גבי קנס ובהל' אישות פי"א דהוה כבעולה ונפסלה לכהונה ולתרומה אף דלמלקות לא וה"נ ס"ל להתוס' בכתובות דף מ"ט ע"ב ודף ל"ה ע"ב גבי קנס והו"ש ביבמות פ"ו על משנה דדף נ"ו ע"ב לא ס"ל כן גבי פסול אבל גבי יבמה שם לא מהני קנין דין רק מציאות דדברים דרק הקמת השם עיין בתוס' יבמות נ"ב ע"ב לכן אם שניהם מודים לא הוה יבום גמור ועיין כתובות דף ( . ) ע"ב גבי לא שהה כדי ביאה ובירושלמי גיטין פ"ז ה"ט אך כל זה רק בקדושין (ז) דגבי קדושין העדים הם עדי עצם (ד) ושני גדרים אחד שעושה הדבר לקדושין והפני שנעשה מקודשת אבל בגרושה עם (ד) אין צריך זה ולכן מהני אף ס' (ספק ז) אם נבעלה ודאי הוה קדושי ודאי כמש"כ הרמב"ם ז"ל בהל' גרושין פ"ו ובאמת זה לא מצינו מפורש בגמרא עיין יבמות דף י"ד ע"ב עי"ש בזה אך הרמב"ם ז"ל בפ"א מהלכות גרושין דייק מקרא דושלחה מביתו דאם לא שלחה הוה זה כמו נשואין חדש עיי"ש והרבה יש להאריך בזה ועיין מש"כ הרמב"ם בפה"מ עדיות פ"ד ה"ז (משנה ז' ז) ע"ש יש מפתח גדול (ד) ור"ל דרק היכן דדרשינן יהי' לשם זנות אבל אם צריך לשם קדושין מפורש לא מהני כלל וזה כלל גדול ואכמ"ל. תה ר"ל הירושלמי פ"ז דגיטין דהוי כא"א ודאי ור"ל כביאה ודייק מדנקט בפונדקי אבל בביתו הוה א"א מחמת דהוה גדר חופה ואכמ"ל אך אני הארכתי דהני שדרים עפ"י ערכאות הוי בגדר פלגש ואף דלא הוי קדושין זה רק גדר אישות א"א אבל גדר קנין יש להם דהאשה כיון דביתם יחד ויש באשה שני גדרים קנין לו ואיסור על אחר בא"א וכאן רק קנין לו ומ"מ אסורה לאחר בגדר קנין של אחר וזה ראי' משיטת הרמב"ם דס"ל בהל' אס"ב דגבי שפחה ליכא לאו ומ"מ מבואר ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/נח/א|דף נ"ח ע"א]]}} דשפחה חרופה הוי חייבי לאווין אף למ"ד דלא שחררה כלל ומה הוא הלאו וצ"ל דכאן דהתורה התירה לו עכ"פ יש לו בה קנין לא בגדר א"א רק קנין יש וכן מוכח בקדושין דף כ"ב גבי יפ"ת כיון דהתירה התורה ואין הפירוש כרש"י ז"ל רק דיש לו בה קנין ונ"מ דאם (ד) העיד (ז) במלחמה אסור לישראל אחר וכן ר"ל בסנהדרין דף נ"ז ע"א ועיין ברמב"ם בהל' מלכים בזה לכן בלא גט א"א להתירה כלל ואכמ"ל. יוסף.


'''איברא''' דמה שמחדש הגאון ז"ל בהגדרת הקנין שבאשה שמתחלק לשני ענינים קנין לו ואיסור על אחר כו' היא דרך חדשה שכבש לעצמו, וכן ישנם עוד איזה דברים שיש לגמגם בהם אבל נתתים בעינם והמעיין המעמיק יבחנם ויקרבם או ירחקם.
'''איברא''' דמה שמחדש הגאון ז"ל בהגדרת הקנין שבאשה שמתחלק לשני ענינים קנין לו ואיסור על אחר כו' היא דרך חדשה שכבש לעצמו, וכן ישנם עוד איזה דברים שיש לגמגם בהם אבל נתתים בעינם והמעיין המעמיק יבחנם ויקרבם או ירחקם.