אבן עזרא/שמות/טו: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
←‏ב: ריווח
(←‏ב: ניקוד, מ"מ וקישורים)
מ (←‏ב: ריווח)
שורה 8: שורה 8:


==ב==
==ב==
'''עזי.''' אמר [[רש"י/{{כאן}}#ב|רבינו שלמה]] ז"ל. כי יש הפרש בין עזי בקמץ חטף ובין עזי בקבוץ. על כן אמר כי יו"ד עזי וזמרת י' נוסף. ולא הראה לנו אחר כמוהו. ואמר כי וזמרת יה סמוך כאילו כתוב עז וזמרת יה היה לי לישועה. כי חשב כי כמוהו הוא{{הערה|כך העתיק בשמו ה[[מזרחי/{{כאן}}#ב|מזרחי]]. ובדפוסים: כי כמוהו '''ויהי''' ביום השלישי וכו'. (ובפסוק אינו).}} ביום השלישי וישא אברהם את עיניו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כב#ד|בראשית כב ד]]}}. ומי שיבין בלשון ישמעאל ידע ההפרש שיש ביניהם. כי לאמר עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה איננו משפט לשון הקדש ולא לשון ישמעאל ואין הפרש בין עזי בקמץ חטף ובין היותו בקבוץ. כי אמר הטריפני לחם חֻקִּי {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ל#ח|משלי ל ח]]}}. נאמר ממנו כי חָקְךָ וחק בניך {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/י#יג|ויקרא י יג]]}}. והנה בשירה הזאת נהלת בעזך בקמץ חטף. וכמוהו ה' בְּעָזְּךָ ישמח מלך {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/כא#ב|תהילים כא ב]]}}. והנה היו"ד סימן המדבר. א"ר משה הכהן בעבור רי"ש וזמרת קמוץ. כי הוא וזמרתי יה. ואם אתן שנת לעיני {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קלב#ד|שם קלב ד]]}} קמוץ{{הערה|וכ"כ שם ב[[אבן עזרא/תהילים/קלב#ד|אבן עזרא]] שמלת שנת היא קמוצה כמלת עזי וזמרת יה. ועי' שם ב[[מנחת שי/תהילים/קלב#ד|מנחת שי]].}}. כמו שנתי. והנה נַחֲלָת שפרה עלי {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/טז#ו|שם טז ו]]}} קמוץ. כמו נחלתי. ה' מְנָת חלקי וכוסי {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/טז#ה|שם טז ה]]}} קמוץ. כמו מנתי. והנה מה יעשה במלת וּמְנָת המלך {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים ב/לא#ג|דברי הימים ב לא ג]]}} שהוא קמוץ והוא סמוך. וככה יָם המלח {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/לד#ג|במדבר לד ג]]}}. יָם כנרת {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/לד#יא|שם לד יא]]}}. ומי השיב לומר אלה זרות הן. נאמר לו שים עמהם עזי וזמרת יה. ולפי דעתי שמלת עזי מושכת עצמה ואחרת עמה כמשפט לשון הקדש כאילו כתוב עזי וזמרת עזי יה. והטעם בעבור שהזכיר למעלה סוס ורוכבו רמה בים הודה כי לא היה זה בגאותו ועזו רק עזי ותפארת. עזי הוא השם לבדו שהוא יה. וזהו אחד משלשה שמות העצם אשר פירשתי. ושלשתם מגזרה אחת. ובעבור כי מלת אהיה ידועה בלשון. הוצרך להחליף היו"ד בוי"ו בשם הנכבד. ומלת יה ידועה ובעבור אות הגרון נפתח היו"ד והיו"ד הנעלם הסירוהו. כי יש לו סוד אחר מדרך המספר. ומצאנו השם מחובר עם השם הנכבד. והוא כמו כי עזי וזמרת יה ה'{{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יב#ב|ישעיה יב ב]]}}. וכבר פירשתי כי השם פעם הוא שם העצם ופעם הוא שם תואר:
'''עזי.''' אמר [[רש"י/{{כאן}}#ב|רבינו שלמה]] ז"ל. כי יש הפרש בין עזי בקמץ חטף ובין עזי בקבוץ. על כן אמר כי יו"ד עזי וזמרת י' נוסף. ולא הראה לנו אחר כמוהו. ואמר כי וזמרת יה סמוך כאילו כתוב עז וזמרת יה היה לי לישועה. כי חשב כי כמוהו הוא{{הערה|כך העתיק בשמו ה[[מזרחי/{{כאן}}#ב|מזרחי]]. ובדפוסים: כי כמוהו '''ויהי''' ביום השלישי וכו'. (ובפסוק אינו).}} ביום השלישי וישא אברהם את עיניו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כב#ד|בראשית כב ד]]}}. ומי שיבין בלשון ישמעאל ידע ההפרש שיש ביניהם. כי לאמר עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה איננו משפט לשון הקדש ולא לשון ישמעאל ואין הפרש בין עזי בקמץ חטף ובין היותו בקבוץ. כי אמר הטריפני לחם חֻקִּי {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ל#ח|משלי ל ח]]}}. נאמר ממנו כי חָקְךָ וחק בניך {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/י#יג|ויקרא י יג]]}}. והנה בשירה הזאת נהלת בעזך בקמץ חטף. וכמוהו ה' בְּעָזְּךָ ישמח מלך {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/כא#ב|תהילים כא ב]]}}. והנה היו"ד סימן המדבר. א"ר משה הכהן בעבור רי"ש וזמרת קמוץ. כי הוא וזמרתי יה. ואם אתן שנת לעיני {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קלב#ד|שם קלב ד]]}} קמוץ{{הערה|וכ"כ שם ב[[אבן עזרא/תהילים/קלב#ד|אבן עזרא]] שמלת שנת היא קמוצה כמלת עזי וזמרת יה. ועי' שם ב[[מנחת שי/תהילים/קלב#ד|מנחת שי]].}}. כמו שנתי. והנה נַחֲלָת שפרה עלי {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/טז#ו|שם טז ו]]}} קמוץ. כמו נחלתי. ה' מְנָת חלקי וכוסי {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/טז#ה|שם טז ה]]}} קמוץ. כמו מנתי. והנה מה יעשה במלת וּמְנָת המלך {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים ב/לא#ג|דברי הימים ב לא ג]]}} שהוא קמוץ והוא סמוך. וככה יָם המלח {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/לד#ג|במדבר לד ג]]}}. יָם כנרת {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/לד#יא|שם לד יא]]}}. ומי השיב לומר אלה זרות הן. נאמר לו שים עמהם עזי וזמרת יה. ולפי דעתי שמלת עזי מושכת עצמה ואחרת עמה כמשפט לשון הקדש כאילו כתוב עזי וזמרת עזי יה. והטעם בעבור שהזכיר למעלה סוס ורוכבו רמה בים הודה כי לא היה זה בגאותו ועזו רק עזי ותפארת. עזי הוא השם לבדו שהוא יה. וזהו אחד משלשה שמות העצם אשר פירשתי. ושלשתם מגזרה אחת. ובעבור כי מלת אהיה ידועה בלשון. הוצרך להחליף היו"ד בוי"ו בשם הנכבד. ומלת יה ידועה ובעבור אות הגרון נפתח היו"ד והיו"ד הנעלם הסירוהו. כי יש לו סוד אחר מדרך המספר. ומצאנו השם מחובר עם השם הנכבד. והוא כמו כי עזי וזמרת יה ה' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יב#ב|ישעיה יב ב]]}}. וכבר פירשתי כי השם פעם הוא שם העצם ופעם הוא שם תואר:


'''זה אלי.''' תקיפי:
'''זה אלי.''' תקיפי: