פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
משאת המלך/שמות/יט
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==יז== '''ויתיצבו בתחתית ההר''' (יט יז) '''בשבת''' {{ממ|[[בבלי/שבת/פח/א|פ"ח.]]}} אמרו ויתיצבו בתחתית ההר א"ר אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם, ובתוס' הקשו, ואע"פ שכבר הקדימו נעשה לנשמע, שמא יהיו חוזרים כו' ע"ש. '''והנה''' כתב הרמב"ם {{ממ|ב[[רמב"ם/מלכים/י#ג|פ"י ממלכים הל"ג]]}} ז"ל, ב"נ שנתגייר ומל וטבל, ואח"כ רצה לחזור מאחרי ה' ולהיות גר תושב בלבד כשהיה מקודם, אין שומעין לו, אלא יהיה כישראל לכל דבר או יהרג, ואם היה קטן כשהטבילו אותו בי"ד יכול למחות בשעה שיגדיל ויהא גר תושב בלבד כו', עכ"ל. ודברי הרמב"ם צ"ע לכאורה במש"כ דאח"כ רצה לחזור מאחרי ה' ולהיות גר תושב כו', דמאי שייטא דגר תושב להכא, הרי העיקר דבא לומר שעל חזרתו מהגר צדק מתחייב בנפשו, וא"כ מה לי בזה שאמר שהוא נכון מיהא להיות גר תושב, עוד יש להבין מפני מה נהרג על רצונו לחזור מהגירות, דלכאורה הרי הוא כמומר דאינו מתחייב מיתה אלא לכשיעבור עבירה שחייבים עליה מיתה, וכל כמה שלא עבר לא מצאנו בו חיוב מיתה [פרט לדין מורידין], וכן יש להבין מש"כ בגר קטן שמוחה שמיהו יהא גר תושב, וצ"ע מה ענין גר תושב לכאן, והא כיון שחזר מגירותו הרי הוא כשאר עכו"ם וכמו שהיה מתחילה ומה ענין גר תושב כאן. '''ונראה''' ברור דכוונת הרמב"ם למש"כ לעיל {{ממ|ב[[רמב"ם/מלכים/ח#ט|פ"ח הל"ט]]}} ז"ל, יפת תואר שלא רצתה להניח ע"ז לאחר השנים עשר חודש הורגין אותה כו', שכל עכו"ם שלא קבל מצות שנצטוו ב"נ הורגין אותו אם ישנו תחת ידינו, עכ"ל. ולפי"ז מובן מש"כ כאן בגר שרצה לחזור מאחרי ה' ולהיות גר תושב כו', אין שומעין לו אלא יהיה כישראל לכל דבר או יהרג, דהוצרך לומר דרצונו מיהא להיות גר תושב, דאל"כ הרי בלא"ה כל ב"נ שאינו מקבל ע"ע ז' מצות נהרג, ואשמעינן הכא דלא מהני ליה קבלת הז' מצות, אלא אעפ"כ הוא נהרג משום שחוזר הוא מגירותו. '''אלא''' שאכתי אין זה מובן כ"כ, דמ"מ אין צורך להרמב"ם לבאר זאת כאן, דבודאי פשוט הוא דאיירי שאין חייב מיתה בלא"ה, דהכא איירינן על חיוב מיתה משום חזרתו מהגירות בלבד, ומה הוצרך לשנות כאן שאין חייב מיתה ממקום אחר באם אינו מקבל גר תושב ככל ב"נ שלא קבל ז' מצות. '''ונראה''' דהנה כתב הרמב"ם {{ממ|ב[[רמב"ם/איסורי ביאה/יג#ד|פי"ג מאיסו"ב ה"ד]]}} ז"ל, וכן לדורות כשירצה העכו"ם להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה, צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן כו', עכ"ל. ומבואר דעצם החפצא של גירות ה"ז רצונו להסתופף תחת כנפי השכינה וקבלת עול תורה, והמעשים לכך הם המילה והטבילה וקרבן, אבל אין קבלת עול תורה ממעשה הגירות, אלא הקבלת עול תורה היא היא גוף הגירות. '''עוד''' כתב הרמב"ם {{ממ|ב[[רמב"ם/מלכים/ח#י|פ"ח ממלכים הל"י]]}} וכן צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל כל מצות שנצטוה נח, וכל מי שלא קבל יהרג, והמקבל אותם הוא הנקרא גר תושב בכל מקום, וצריך לקבל עליו בפני שלשה חברים כו', ובהלי"א כתב כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן, ה"ז מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעוה"ב, והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו ע"י משה רבינו שב"נ מקודם נצטוו בהן, אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת, אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומה"ע אלא מחכמיהם, עכ"ל. והנה מבואר דענין קבלת ז' מצות לב"נ הוא רק באם קבלם מפני שכתוב כן בתורה שהוא מחוייב בהן, הא בלא"ה אי"ז קבלה אפי' אם קבלתו מחמת הצווי לנח. '''ומהשתא''' נראה דגדר קבלת המצות של גר צדק וגר תושב זהו היינו הך, דבשניהם יסוד קבלתם אחד הוא לקבל עול תורה, דהיינו להתחייב במה שנאמר ומבואר בתורה בחיובם, אלא שהגר צדק הרי מתחייב משום כך בכל התרי"ג מצות, ואילו הגר תושב אין מתחייב אלא בז' מצות שהרי כך חייבתו תורה, אבל מ"מ קבלה אחת ממש היא בשניהם, וכמו שפשוט שקבלת איש הבא להתגייר ה"ז אותה קבלה שמקבלת אשה הבאה להתגייר, ששניהם מקבלים עליהם עול תורה, ואע"פ שהאשה אין מתחייבת בכל אותן המצות שמתחייב האיש, מ"מ קבלה אחת היא להם ששניהם קבלו לעשות מה שיצטוו בתורה, וניתא ספר ונחזי מה מחייבת התורה לאיש ומה מחייבת לאשה, כמו"כ גר צדק וגר תושב חדא קבלה היא, אלא שבתורה כתוב שחיוב הגר צדק בתרי"ג מצות וחיוב הגר תושב בז' מצות. נמצא לפי"ז דגר שבא להתגייר יש בביאתו זו ב' ענינים, א. שמקבל עול תורה ב. להסתופף תחת כנפי השכינה, ואכן קבלת העול תורה היא אמנם לא מיוחדת לגר צדק שהרי כל ב"נ מתחייבים בזה כמבואר, אלא שהגר צדק מוסיף בקבלתו דרוצה הוא אף להיות ישראל ולהסתופף תחת כנפי השכינה. '''ולפי"ז''' ניחא מש"כ הרמב"ם ב"נ שנתגייר וכו' ואח"כ רצה לחזור מאחרי ה' ולהיות גר תושב בלבד, וזהו לפי שגר זה אינו חוזר בו מעיקר הקבלה של עול תורה, אלא שרוצה הוא לחזור רק מהמיוחד שבגר צדק במה שנהיה ישראל ולהשאר עם עול תורה של גר תושב בלבד, אלא דכיון דא"א לבטל לחלות הגירות, א"כ נמצא דבחזרתו מלהיות ישראל ה"ז ממילא חזרה מעול תורה, וזהו שכתב הרמב"ם אלא יהיה כישראל לכל דבר או יהרג, דדין הריגה זו ה"ז מה שכבר שנה לעיל שכל מי שאין מקבל עליו עול תורה נהרג, ואשמועינן הכא דדין הריגה זה שנאמר לכוף את כל באי העולם לקבל מצות או יהרגו קיים גם כאן, ואע"פ שרוצה הוא להיות גר תושב ובעלמא די בזה, אבל הכא בגר צדק כבר לא מהני וחשיב בכך דחוזר בו מקבלת עול תורה ולכן נהרג, וכמו"כ ניחא מש"כ אח"כ לענין גר קטן שבא למחות וכו' ויהא גר תושב, ובא לחדש דהגם דגר קטן כן יכול לחזור בו ואינו נהרג על כך, אבל מ"מ עליו להיות גר תושב, דאל"כ שוב יהרג ככל ב"נ שאינו רוצה להיות גר תושב. '''ויתכן''' לומר דמה דכפה הקב"ה עליהם הר כגיגית, ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם, היינו נמי מדין זה, שכל מי שאין מקבל עול תורה מפני שצותה תורה או חוזר בו מעול תורה שקבל הרי הוא נהרג, דכיון שקבלו עליהם גירות ממש ממילא מחייבתם בכל המצות האמורות לישראל, ונמצא דדין זה יתכן רק בגר צדק או בישראל שקבלו עליהם התורה, אבל אנן הרי אין חיובינו בתורה בגלל קבלת עצמנו, אלא מקבלת אבותינו נתחייבנו לפי שנולדנו לישראל, וא"כ הרי אין שייך לחזור מכך שהרי מעולם לא קבלנו, ואין אנו חייבים כלל בקבלה שהרי ממילא אנו בעול תורה, אבל גר צדק וכן הדור שקבלו התורה ענין הקבלה ה"ז דבר שנמשך אצלם, וכל שחוזרים בהם הרי הם מתחייבים על זה בנפשם ויהרגו. {{מרכז|{{גופן|5||'''*'''}}}} '''יל"ע''' הא דאמרו בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/פח/א|פ"ח.]]}} שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית, ואמר להם אם ישראל מקבלין התורה אתם מתקימין, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו, וא"כ האיך יתפרש הא דאמרו בע"ז {{ממ|[[בבלי/עבודה זרה/ב/ב|ב':]]}} דחזר הקב"ה עם התורה על כל עם ולשון ולא קבלוה ע"ש, ואם היו מקבלין האיך היה מתקיים התנאי עם מעשה בראשית אם ישראל מקבלין התורה וכו', ובלא"ה יקשה איה כל ההבטחה לאבות, וכן אר"י שתלויה הכל בעם הבחירה ובקבלת התורה. '''ונראה''' שלאוה"ע לא אמר להם לקבל תרי"ג מצות, אלא שיקבלו התורה ויתחייבו בדברים שהתורה מחייבת לב"נ, וכמוש"כ הרמב"ם הנ"ל שב"נ חייב לקבל ז' המצות לפי שבתורה נאמר שב"נ חייבין בז' מצות, וכמו שביארנו דזהו עיקר קבלת גר תושב שיקבל עול תורה ומזה יתחייב בז' מצות, נמצא דכמו דעתה ישראל קיבלו התורה המחייבת הן ישראלים והן ב"נ, יתכן היה גם להיפך שב"נ יקבלו התורה ותחייב הן ב"נ בז' מצות הן ישראלים בכל התרי"ג מצות, וא"כ א"ש דאף אם האומות היו מקבלין התורה, מ"מ גם ישראל היו מחוייבין בתרי"ג מצות. [ולכן מבואר נמי שסירבו האומות לקבל התורה משום דכתיב לא תרצח וכו', והרי בלא"ה מצווין ברציחה מדין ב"נ, אולם למבואר אין המכוון שחשבו לא להתחייב כלל, אלא שאינם רוצים וראויים להיות המקבלים לתורה המצוה על כך]. '''ויתיצבו בתחתית ההר''' (יט יז) '''בשבת''' {{ממ|[[בבלי/שבת/פח/א|פ"ח.]]}} אמרו ויתיצבו בתחתית ההר א"ר אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם כו', אמר חזקיה מאי דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/עו#ט|תהלים ע"ו ט']]}} משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה, אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה, אלא בתחילה יראה ולבסוף שקטה, ולמה יראה כדר"ל, דאמר ר"ל מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי, ה' יתירא ל"ל, מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית, ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו. '''ובמהרש"א''' ע"ז {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/עבודה זרה/ב/ב|ב':]]}} הקשה מה נתייחדו ישראל בפורענות זו שאם אין מקבלין התורה שם תהא קבורתכם, והלא בלא"ה כל העולם יחרב ויחזור לתוהו ובהו, ע"ש מש"כ ליישב. '''אמנם''' יתכן ליישב דהא האי תנאי עם מעשה בראשית דרשינן מה' יתירא, ופרש"י עה"ת {{ממ|[[רש"י/בראשית/א#לא|בראשית א' ל"א]]}} לומר אם יקבלו ישראל חמשה חומשי תורה, ולפי"ז י"ל למש"כ התנחומא {{ממ|בפ' נח}} דכפית ההר היה על תורה שבע"פ דאילו תורה שבכתב כבר קבלו מעצמם, א"כ לפי"ז א"ש דהתנאי עם מעשה בראשית היה על חמשה חומשי תורה בלבד דהיינו תורה שבכתב, ולתורה שבע"פ הוא שהוצרכו לכפית ההר, ואמר להם ואם לאו שם תהא קבורתכם, אבל כל העולם לא יחזור לתוהו מאחר שכבר קבלו תורה שבכתב עכ"פ. [א"ה, קצ"ע דאכתי מה יתן דכבר קבלו תורה שבכתב אם שם תהא קבורתכם, ולא יהיה לה מי שיקיימנה] אלא דלפי' השני ברש"י {{ממ|שם, ובסוגיין}} יום הששי דריש על ו' בסיון שהוא יום מתן תורה, וזה הרי קאי לכאורה על תורה שבע"פ, ונמצא דהתנאי היה גם על תושבע"פ, וצ"ע. {{מרכז|{{גופן|5||'''*'''}}}} '''בביאור''' הר כגיגית כתב המהרש"א בשבת {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/שבת/פח/א|שם]]}} דהוי כגיגית שמוקפת גם מהצדדין ע"ש, ולדבריו נמצא שכל ההר היה מחובר לארץ בצדדין אלא שעלה עליהם כגיגית, ונראה שכדבריו מוכרח מסוכה {{ממ|[[בבלי/סוכה/ה/א|ה'.]]}} דאמרו התם מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה, והקשו והכתיב וירד ה' על הר סיני, והנה אי נימא דמידליה ההר כולו מארעא, א"כ מאי קושיא אף אם ירד הקב"ה על הר סיני אכתי ה"ז למעלה מעשרה שההר היה מעל ישראל, אבל למש"כ המהרש"א דהיה נוגע בארץ בצדדין, נמצא שוב דחשוב ההר כארץ, לענין שלא תרד שכינה עליו ממש דהוי למטה מעשרה. {{ניווט כללי תחתון}} {{משאמ}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)