עריכת הדף "אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/טבת/יד" (פסקה)

=== מדוע נס הים מפני ארונו של יוסף? ===
במדרש איתא: "הים ראה וינס" - מה ראה הים, ראה ישראל באים ורכוש מצרים בידם, ועצמות יוסף מונחים בארונו של יוסף, דכתיב "וינס ויצא החוצה" - לכן "ויבקעו המים". והוא תמוה. בספרו לב מרפא, מביא רבי רפאל מאיר פאניז'ל זצ"ל מבאר את המדרש בהקדם כמה הקדמות.

א' איתא במדרש "ופרצת ימה" - את הויא תרעיא דימא, דהיינו קריעת ים סוף, כמו דאמרת 'עלה הפורץ לפניהם'. ופירשו המפרשים ששתי שבועות נשבע ה' "והיה זרעך כעפר הארץ" "ופרצת ימה" - דהיינו קריעת יום סוף.

בגמרא בסנהדרין מבואר שנחלקו תנאים האם וי"ו לחלק או וי"ו להוסיף. ולכאורה לפי זה אם ו' לחלק הרי יכול הקב"ה לפטור עצמו ע"י אחת השבועות, וממילא לא יצטרך הים להיקרע מחמת השבועה, שהרי כבר התקיימה השבועה השניה, כיון שבני ישראל פרו וישרצו במאד מאד.

ב' הנה בפרשת ויחי {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מז#כט|בראשית מז כט-ל]]}} נאמר "ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך... אל נא תקברני במצרים. ושכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם..." ואף על יוסף עצמו נאמר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/נ#כה|בראשית נ כה]]}} "וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקוד יפקוד אלקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה".

והקשה הזוהר הקדוש, כיצד אמר יעקב ליוסף לקחת אותו אחר מותו לארץ ישראל, והלא בירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/כלאים/ט/ג|כלאים פ"ט ה"ג]]}} דרשו מהכתוב "ותבואו ותטמאו את ארצי" שאין להעלות ארונות מתים מחו"ל לארץ ישראל.

ותירצו 'חכמי האשכנזים' על פי מה שידוע שארץ ישראל אינה מוחזקת מאבותינו ולא נתקדשה, ואילו דין זה ש'ותבואו ותטמאו את ארצי' אינו שייך אלא אחר שנתקדשה והחזיקו בה דוקא.

ג' בפרשת דרכים כתב שאם ננקוט שארץ ישראל מוחזקת לנו מאבותינו, על כרחך צריך לומר שהאבות הקדושים יצאו מכלל בני נח, דאל"כ איך קנה אברהם את הארץ בחזקה, הא קיימא לן שגוי שהחזיק לא קני.

ועוד כתב הפרשת דרכים, שיוסף מסר נפשו שלא לחוטא עם אשת פוטיפר, לפי שסבר שהאבות יצאו מכלל בני נח, ואם כן הרי הוא כישראל גמור שחייב בקדושת השם ודינו 'יהרג ואל יעבור'.

ד' עוד הקשה בפירוש יפה תואר כיצד קנה אברהם את הארץ, והלא אמר לו 'קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה', ובאברהם לא מצינו אלא שהלך לארכה ולא לרחבה. ויישב דאתיא כמאן דאמר ו' לחלק וקיים את דינו בהליכה לארכה.

מעתה יבואר המדרש, כי כאשר ראה הים את עצמות יוסף מונחים בארונו, וכתוב בו 'וינס ויצא החוצה', הוקשה לו כיצד החמיר יוסף על עצמו ולא רצה לשכב עם אשת פוטיפר, והרי ע"כ הטעם כיון שהוא סובר שיצאו מכלל בני נח, אך אם כן הרי גם אברהם קנה את הארץ בחזקה, וא"כ כבר יש דין 'ותבואו ותטמאו את ארצי' ומדוע אמר להעלות עצמותיו.

אלא ע"כ צריך לומר שאברהם לא קנה את הארץ כי לא הלך לרחבה, וצריך לומר שו' להוסיף ולא לחלק - ואם כן גם ה' צריך לקיים את שתי השבועות שנשבע, וצריך הים להיקרע מלבד מה שפרו ורבו במצרים - ולכן נקרע הים.