עריכת הדף "תוספות יום טוב/זבחים/ח" (פסקה)

== י ==

'''הנתנין מתנה אחת וכו'.''' כתב הר"ב בגמרא מפרש כגון כוס דם בכור שנתערב בכוס כו' משום דרמינן מדתנן ברפ"ט דמסכת פרה צלוחית שנפלה לתוכה מים כל שהוא. רא"א יזה שתי הזאות מפרש רב אשי דס"ל אין בילה וכמ"ש שם בס"ד. ואי אמרת מתניתין בבלול. היאך קאמר רבי אליעזר ינתנו מתנה אחת. [דמשמע ולא יותר. תוספות]. דלמא מהאי קא יהיב ומהאי לא קא יהיב. ומסיק רבא [דף פ"א] בבלול לא פליגי כי פליגי בכוסות. ואמתניתין דלעיל נמי קאי. כדאמרינן בהדיא בסוף השיטה מסקנא בכוסות פליגי. וקאי אמתניתין דלעיל. נתנין למטה בנתנין למעלה. ועוד א"א לפרש אלא כמסקנא דהא [[תוספות רבי עקיבא איגר/{{כאן}}|°]]בהדיא פירש הר"ב לעיל ביחזור ויתן למטה שתעלה לתחלת עולה ולמאי דאמרן אין בילה. היכי אמרת דתעלה לחטאת ולעולה. דלמא דמי עולה יהיב למעלה ודמי חטאת למטה. וה"ל להר"ב לפרש זה. לעיל. ועוד יש תפיסה עליו דבמתניתין ז' בדם הפסולין. לא ה"ל ג"כ לסתום. אלא לפרש. דאע"ג דלא אמרינן עלה בגמרא ולא מידי היינו טעמא כדמסקי התוספות סוף דף פ' דמההיא לא קשיא דסתמא קתני דמכשיר. ולא פירש כמה יתן. ואיכא לפרושי כשיש רוב דמים כשרים ויתן כשיעור הפסול ועוד. דממ"נ מהכשר יהיב. משא"כ בנתנין למטה כו'. בעינן לאכשורי למעלה ולמטה. וזה א"א. ולפיכך ה"ל להר"ב לפרש שם כגון דדמים הכשרים מרובים ויהיב שיעור הפסול ועוד. אלא העיקר דנטר לה עד הכא ואכולהו תערובות דפליג בה ר"א מהדר וקאי למימר דבכוסות פליגי. ודם הפסולים נמי בכלל. ואע"פ שאין דם הכשר מרובה. ואע"פ שה"ל לבאר דאכולהו קאי י"ל דבזה סמך על המובן: 

'''ינתנו במתנה אחת.''' פירש הר"ב דכל הניתנין וכו' כדתנן ברפ"ד: 

'''א"ל ר"א והרי הוא עובר על בל תגרע.''' לא ס"ד דר"א שיקשה לו רבי יהושע מבל תוסיף משום דרואה אני כאילו הוא מים. ור"א שהשיבו לפי דבריו של ר' יהושע השיבו דלית ליה טעמא דרואה אני {{ממ|לשם}} [שהם] מים. תוספות: 

'''א"ל ר"י והרי הוא עובר על בל תוסיף.''' וא"ת וליתי עשה ולידחי לאו דבל תוסיף. כדמפרשינן בכמה דוכתי דקי"ל דאתי עשה ודחי לא תעשה וי"ל דהכא על ידי פשיעה הוא בא והיה יכול להתקיים בלא דחיית הלאו. תוספות סוף עירובין דף ק': 

'''א"ל ר"א לא נאמר בל תוסיף אלא כשהוא בעצמו.''' פירש כשהדבר עומד בעצמו ולא כשיש בו דבר אחר. וא"ת וכי לא ס"ד דר"א שר"י ישיבהו כך ג"כ על בל תגרע. ונ"ל שלזה נתכונו התוספות בפ"ג דר"ה דף כ"ח שכתבו לא נאמר בל תוסיף אלא כשהוא בעצמו. והלכך טוב שלא יגרע המצוה. ע"כ. כלומר דסברת ר"א דאע"ג דבל תגרע נמי אינו אלא כשהוא בעצמו. כיון שגם בל תוסיף אינו אלא כשהוא בעצמו טוב לנו שלא יגרע המצוה. ור"י השיבו לא נאמר בל תגרע אלא כשהוא בעצמו. פירשו התוספות והלכך כיון דיוצא באחד למה נזקיקנו למתן ארבע. ועוד טפי עדיף באחת מארבע. כמו שמפרש ע"כ: