עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/רסו" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן רסו'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''איזה מילה דוחה שבת וי"ט.''' ובו י"ד סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} מילה בין בזמנה בין שלא בזמנה דוחה צרעת שאם יש בהרת בעור הערלה אע"פ שיש בקציצת הבהרת לא תעשה חותכה עם הערלה {{באר הגולה|ב}} אבל אם לאחר שנימול גדל בשר במילתו עד שאינו נראה מהול וצריך לחתכו אם יש בהרת באותו הבשר אסור לחתכו {{ביהגרא|א}} כיון שא"צ למולו פעם אחרת אלא מדרבנן:

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ג}} מילה דוחה י"ט ושבת בזמנה {{פתש|א}} {{באר הגולה|ד}} אבל שלא בזמנה אינה דוחה ואפי' בזמנה אינו דוחה אלא המילה עצמה {{באר הגולה|ה}} ופריעה ומציצה {{באר הגולה|ו}} ואפי' פירש חוזר על ציצין המעכבין {{באר הגולה|ז}} דהיינו אם נשאר מהעור עור החופה {{שך|א}} רוב גובהה של עטרה אפי' במקום א' {{ביהגרא|ב}} ועל {{פתש|ב}} שאינם מעכבים אם לא פירש חוזר ואם פירש אינו חוזר {{באר הגולה|ח}} ונותנין עליה אספלנית: <small>הגה {{שך|ב}} {{ביהגרא|ג}} {{באר היטב|א}} {{פתש|ג}} ומותר לטלטל האיזמל לאחר המילה {{טז|א}} להצניעו בחצר המעורב אע"ג דאינו צריך לו עוד באותו שבת דהא לא הוקצה בין השמשות מאחר דהיה צריך לו באותו שבת כן נראה לי (היתר טלטול כתוב בתא"ו נתיב א' והטעם הוא דברי המחבר ודלא כמהרי"ל) </small>: אבל מכשיריה אינם דוחים {{באר הגולה|ט}} כיון שהיה אפשר לעשות' מבעוד יום ולפיכך {{פתש|ד}} אין עושין סכין למול בו {{ביהגרא|ד}} {{באר הגולה|י}} ואין מביאין אותו ממקום למקום ואפילו להוציאו מהבית [ולהביאו] {{טז|ב}} דרך גגין וחצרות ומבואות שלא עירבו {{ביהגרא|ה}} אבל אם שכח הסכין בגג וחצר מותר להביאו מזה לזה {{טז|ג}} {{באר הגולה|יא}} אפי' {{באר היטב|ב}} עירבו חצירות עם הבתים:

{{אות סעיף|ג}} {{שך|ג}} {{ביהגרא|ו}} {{באר הגולה|יב}} אין שוחקין סמנים {{ביהגרא|ז}} ולא מחמין לו חמין {{ביהגרא|ח}} ואין עושין לה אספלנית ולא טורפין לה יין ושמן אם לא שחק כמון מערב שבת {{שך|ד}} לועס {{באר היטב|ג}} בשיניו אם לא טרף יין ושמן מע"ש נותן זה לעצמו וזה לעצמו {{טז|ד}} {{שך|ה}} ואין עושין לה {{באר היטב|ד}} חלוק אבל כורך עליה סמרטוט ואם לא התקין מערב שבת כורך על אצבעו ומביא דרך מלבוש {{טז|ה}} אפילו {{באר היטב|ה}} מחצר אחרת {{ביהגרא|ט}} שלא עירבה:

{{אות סעיף|ד}} {{ביהגרא|י}} {{באר הגולה|יג}} מלו את הקטן בשבת {{שך|ו}} ואח"כ {{באר היטב|ו}} נתפזרו הסימנים עושין לו בשבת מפני שסכנה היא לו <small>(ודין רחיצת התינוק קודם מילה או לאחריה עיין בטור א"ח סי' של"א) </small>.

{{אות סעיף|ה}} {{ביהגרא|יא}} {{באר הגולה|יד}} שכחו ולא הביאו סכין מע"ש אומר לעובד כוכבים להביא סכין בשבת ובלבד שלא יביא אותו דרך רשות הרבים כללו של דבר כל דבר שעשייתו בשבת אסורה עליו משום שבות מותר לנו לומר לעובד כוכבים לעשות אותה כדי לעשות מצוה בזמנה ודבר שעשייתו בשבת אסורה עלינו משום מלאכה אסור לנו לומר לעובד כוכבים לעשותה בשבת:

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|טו}} כל המכשירים שאין דוחין שבת גם יו"ט אין דוחין חוץ מזה ששוחקין לה כמון בי"ט הואיל וראויים לקדרה וכן טורפין לה יין ושמן:

{{אות סעיף|ז}} {{ביהגרא|יב}} {{באר הגולה|טז}} אדם {{פתש|ה}} שלא מל מעולם לא ימול {{פתש|ו}} בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת ואם כבר מל {{טז|ו}} פעם אחת מותר {{שך|ז}} {{ביהגרא|יג}} ואפי' אם הוא {{באר היטב|ז}} אביו <small>(תה"ד סי' רמ"ה ודלא כה"ר אליעזר שבטור)</small>:

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|יז}} מי שנולד בין השמשות שהוא ספק יום ספק לילה מונין מן הלילה ונימול לתשיעי שהוא ספק שמיני ואם נולד ערב שבת בין השמשות אינו דוחה את השבת שאין דוחין את השבת מספק וכן אינו דוחה י"ט מספק {{שך|ח}} {{ביהגרא|יד}} ואפילו {{פתש|ז}} י"ט שני של {{באר היטב|ח}} גליות <small>(טור ר"ס זה בשם תשובת רא"ש והיא בכלל כ"ו) </small>{{שך|ט}} {{ביהגרא|טו}} {{באר הגולה|יח}} ואפילו לא הוציא {{פתש|ח}} אלא {{באר היטב|ט}} ראשו בין השמשות אע"פ שיצא כולו בשבת אינו נימול בשבת:

{{אות סעיף|ט}} בשיעור בין השמשות אפליגי תנאי ואמוראי בסוף פ' {{באר הגולה|יט}} במה מדליקין {{ביהגרא|טז}} וכתב בעל העיטור {{באר הגולה|כ}} מספקא לן הלכה כדברי מי הלכך אי איתיליד ינוקא {{שך|י}} {{באר הגולה|כא}} משתשקע החמה ספק הוא עד דשלים בין השמשות {{שך|יא}} {{באר היטב|י}} {{באר הגולה|כב}} דרבי יוסי ונימול לעשרה {{ביהגרא|יז}} ואי איתיליד במוצאי שבת משתשקע החמה עבדינן לחומרא {{שך|יב}} {{באר היטב|יא}} {{באר הגולה|כג}} כדרבה <small>(ועיין לעיל סימן רס"ב סעיף ה' ו')</small>:

{{אות סעיף|י}} {{ביהגרא|יח}} {{באר הגולה|כד}} קטן שנולד כשהוא מהול {{ביהגרא|יט}} {{באר הגולה|כה}}  ומי שיש לו {{פתש|ט}} שתי ערלות {{ביהגרא|כ}} {{פתש|י}} {{באר הגולה|כו}} ואנדרוגינוס {{באר הגולה|כז}} ויוצא דופן {{באר הגולה|כח}} ויליד בית שלא טבלה אמו עד שילדה {{שך|יג}} אע"פ שנימולים לח' אינם דוחים את השבת {{ביהגרא|כא}} {{פתש|יא}} <small>(טומטום שנקרע ונמצא זכר מלין {{באר הגולה|כט}} אותו בשבת (כ"כ הרמב"ם והרא"ש) {{ביהגרא|כב}} {{באר הגולה|ל}} ויש אוסרין) (ב"י בשם הרי"ף וכ"כ ר' ירוחם)</small>:

{{אות סעיף|יא}} {{טז|ז}} {{ביהגרא|כג}} {{באר הגולה|לא}} מי שנולד בחדש השביעי {{שך|יד}} מלין אותו בשבת אפילו אם לא גמרו שערו וצפרניו אבל מי שנולד בחדש השמיני אין מלין אותו בשבת אלא אם כן גמרו שערו וצפרניו {{באר הגולה|לב}} והוא הדין לספק בן שבעה ספק בן שמונה שאין מלין אותו בשבת {{טז|ח}} אלא אם כן גמרו שערו וצפרניו: <small>הגה וי"א {{באר היטב|יב}} {{פתש|יב}} דמהלינן ליה הואיל וספק בן שבעה הוא {{שך|טו}} אלא דאין מחללין עליו השבת בשאר דברים (סמ"ג וכן משמע מהרי"ף והרא"ש וטור) וכן נראה לי עיקר</small>:

{{אות סעיף|יב}} {{ביהגרא|כד}} {{באר הגולה|לג}} ישראל {{באר היטב|יג}} שהמיר ונולד לו בן {{שך|טז}} {{פתש|יג}} מישראלית {{טז|ט}} {{שך|יז}} מלין אותו בשבת:

{{אות סעיף|יג}} {{באר הגולה|לד}} ישראל שנולד לו בן מעובדת כוכבים {{טז|י}} {{פתש|יד}} אין מלין אותו בשבת:

{{אות סעיף|יד}} {{טז|יא}} {{באר הגולה|לה}} יש ליזהר שלא ימולו שני מוהלים מילה אחת בשבת שזה ימול וזה יפרע אלא המל הוא עצמו יפרע: <small>הגה {{שך|יח}} {{פתש|טו}}  ולא מצאתי ראיה לדבריו {{ביהגרא|כה}} ואדרבה נראה לי דשרי דהא מילה דחיא שבת כמו עבודה במקדש שכמה כהנים היו עובדים ומחללים שבת דמאחר דשבת ניתן לדחות הרי הוא כחול לכל דבר וכן מצאתי בספר התרומה ישן כתוב בקלף שכתב בסוף הלכות שבת בהדיא דשרי אמנם מצאתי בקובץ שיש {{פתש|טז}} לאסור ועל כן טוב להחמיר לכתחלה אף על פי שמדינא נראה לי מה שכתבתי (ד"ע ודלא כב"י)</small>:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>