עריכת הדף "שיחה:תנ"ך/ויקרא/ט"

== פסוק א ==
=== ויהי ביום השמיני ===
וברש"י: שמיני למילואים, הוא ר"ח ניסן, שהוקם המשכן בו ביום ונטל עשר עטרות השנויות בסדר עולם. 

הקשו בקובץ 'עיון הפרשה': מבואר ששבעת ימי המילואים התחילו בכ"ג אדר [ודלא כהאבן עזרא שסובר שהיום השמיני הוא ח' ניסן]. והנה ידועים דברי חז"ל (אסתר רבה ז, יא) שהמן "הפיל פור הוא הגורל" על כל החודשים, ובכולם מצא איזה זכות לישראל מלבד חודש אדר. ויל"ע הא בחודש אדר נמי איכא זכות לישראל, שבחודש זה החלו שבעת ימי המילואים.

ונראה ליישב, שעיקר הענין היה כדכתב רש"י המוזכר, שבר"ח ניסן הוקם המשכן ונטל עשר עשרות, וזה לא היה בימי המילואים בחודש אדר, אלא רק בר"ח ניסן. ובפרט לפמש"כ רש"י (פס' כג): לפי שכל ז' ימי המלואים שהעמידו משה למשכן ושמש בו, ופרקו בכל יום, לא שרתה בו שכינה, והיו ישראל נכלמים ואומרים למשה, משה רבינו כל הטורח שטרחנו שתשרה שכינה בינינו ונדע שנתכפר לנו עון העגל וכו', עכ"ל. ופשוט. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 13:22, 4 באפריל 2021 (IDT)

== פסוק ב ==
=== קח לך עגל ===
וברש"י להודיע שמכפר... ע"י עגל זה על מעשה העגל שעשה. וצ"ב דאין קטגור נעשה סנגור. ובמקום אחר הבאתי יישוב המפרשים שכשהחוטא עצמו עושה כן שם כפרה, אדרבה מעלה היא לתקן במה שחטא. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 16:33, 19 באוקטובר 2022 (IDT)

== פסוק ד ==
=== ושור ואיל לשלמים ===
וברש"י בשה"ש איתא: דישראל אכלו השלמים, אמנם במשך חכמה כאן מבו' דהכהנים אכלום, וצ"ב דבפ"י פסוק י"ד איתא: אֵת֩ חֲזֵ֨ה הַתְּנוּפָ֜ה וְאֵ֣ת׀ שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֗ה תֹּֽאכְלוּ֙ בְּמָק֣וֹם טָה֔וֹר אַתָּ֕ה וּבָנֶ֥יךָ וּבְנֹתֶ֖יךָ אִתָּ֑ךְ כִּֽי־ חָקְךָ֤ וְחָק־בָּנֶ֙יךָ֙ נִתְּנ֔וּ מִזִּבְחֵ֥י שַׁלְמֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: ומשמע דרק החזה ושוק היה לכהנים. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 11:18, 9 באפריל 2021 (IDT)

== פסוק כב ==
=== וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם ===
וברש"י: ברכת כהנים, יברכך, יאר, ישא. 

ידוע שמצוות ברכת כהנים מדאו' היא לפחות בשני כהנים (להרבה שיטות). וצריך עיון, שכאן מבואר שאהרן הכהן לבדו בירך ברכת כהנים, ומשמע שקיים בזה את מצוות הברכה, ולמרות שהיה כהן יחיד. ודוחק לומר שהוראת שעה היתה (בראש שבט הכהונה). ויעוין בתורת כהנים כאן שכתב: "וישא אהרן וגו' ויברכם". באותה שעה זכה במתנות כהונה וזכה בנשיאת כפים לו ולדורותיו עד שיחיו המתים. מבואר שבירך קודם שהיתה מצוה כזו של "ברכת כהנים", ורק בזכות ברכתו זו - זכה לדורות לברכת כהנים. ולפי זה לק"מ קושייתנו.

והנה תוס' במנחות מד. (ד"ה כל כהן) כתבו: ואע"ג דדרשי' מיניה עשה מפיק ליה פ' ואלו נאמרין (סוטה לח.) שנים נקראו כהנים ולא כהן אחד, ותרתי שמעינן מינה. ומ"מ אומר ר"ת שאפי' כהן אחד עולה לכל הפחות מדרבנן, ודייק מלישנא דלא קאמר שני כהנים עולים ולא אחד, משמע אפי' אחד וכו', עכ"ל. וכן בטור (או"ח ריש סי' קכח) משמע שעיקר נשיאת כפים היא בשני כהנים. וזוהי שיטת רבינו פרץ שם.

שו"ר ברמב"ן כאן שכתב בתחילה: ואם כן תהיה פרשת "דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל" שבחומש הפקודים (במדבר ו, כג) מוקדמת לזה [א.ה. דאל"כ איך ידע אהרן מהי ברכת הכהנים]. ואולי כן הוא כי סמוכה למה שנאמר שם (ז, א) "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן". ובהמשך דבריו כתב: ובברייתא של פרשת מלואים בת"כ ראיתי ויברכם זו ברכה סתומה שאי אתה יודעה, חזר הכתוב ופירש להלן יברכך ה' וגו'. ועדיין יש לי לומר שכך אמרו ברכה זו שברך אהרן את העם מעצמו סתומה היא ולא פירש לנו הכתוב מה היא, אבל ברכה שנצטוו הכהנים לדורות נתפרשה והיא שוה בכל הכהנים לעולם. או שהם סבורים שכאן צוה אותו בנשיאות כפים ליום זה, ולהלן נִתנה ברכה זו לו ולבניו לדורות.

והנה מעניין מאוד שהרמב"ן מביא את התורת כהנים שנמצא בהמשך, ולא את התו"כ כאן אשר ציטטנו לעיל. והאופן האחרון של הרמב"ן נראה תואם להתו"כ הנז', וכפי שביארנוהו לעיל,.עדיין לא ניתנה לו המצוה לדורות לברך את ישראל, וא"כ ניתן אכן לבאר שגדרי המצוה שבהוראת שעה אינם כגדרי המצוה שלדורות, ולכן אין צריך שני כהנים, מכיון שרק אהרן נצטוה בזה. אך מה שכתב שכאן ציוה אותו בנשיאות כפים ליום זה, לכאו' ניתן לבאר בתו"כ שבירך מעצמו ללא ציווי, ולכן זכה לדורות למתנות כהונה ונשיאת כפים, ועיין בזה.] [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 13:22, 4 באפריל 2021 (IDT)

== פסוק כג ==
=== ויבא משה ואהרן ===
וברש"י: למה נכנסו, מצאתי בפרשת מלואים בברייתא הנוספת על תורת כהנים שלנו, למה נכנס משה עם אהרן, ללמדו על מעשה הקטורת וכו'. 

מבואר בדברי רש"י לכאו', שמשה ואהרן הקטירו כעת קטורת אשר לא נצטוו, אלא בכדי ללמד את אהרן את מעשה הקטורת. ואולי ניתן לומר לפי זה, שהם עשו ממש כמעשה נדב ואביהוא אשר הקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא ציוה ה' אותם, וא"כ בזה יוטעמו דברי רש"י לקמן (י, ג), ז"ל: אמר לו משה לאהרן, אהרן אחי, יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום, והייתי סבור או בי או בך, עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך. היינו לדברינו, שמכיון שאף משה ואהרן הקטירו קטורת ללא שנצטוו, סבור היה משה שהם יהיו אלו שימותו.

וניתן להוסיף בזה, שהשפ"ח הקצר (אות יט) מבאר את הכרחו של רש"י שמרע"ה נכנס ללמד את אהרן את מעשה הקטורת, וכותב: אין לומר שנכנס להקטיר קטורת של שחר, כי אין מחנכין את מזבח הזהב אלא בקטורת של בין הערביים (מנחות מט.), אם כן הקטורת שהקטיר עתה בבוקר לא היה אלא ללמדו מעשה הקטורת (רא"ם). 

ולפי זה ניתן לומר שזהו גופא היה ג"כ חטאם של נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה אשר לא היתה להתלמד (כפי שהיה אצל משה ואהרן), בכך שהיא היתה קודם לקטורת של בין הערביים אשר צריכה לחנוך ראשונה את מזבח הזהב. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 13:22, 4 באפריל 2021 (IDT)

:ראה [[שיחה:תנ"ך/ויקרא/ח#פסוק טז|כאן]] משנ"ת בענין זה, ולפי מה שהערנו שם, גם כאן יש על הדברים. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 07:59, 5 באפריל 2021 (IDT)

=== ויצאו ויברכו את העם ===
וברש"י: לפי שכל ז' ימי המלואים שהעמידו משה למשכן ושמש בו, ופרקו בכל יום, לא שרתה בו שכינה, והיו ישראל נכלמים ואומרים למשה, משה רבינו כל הטורח שטרחנו שתשרה שכינה בינינו ונדע שנתכפר לנו עון העגל, לכך אמר זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה', אהרן אחי כדאי וחשוב ממני, שעל ידי קרבנותיו ועבודתו תשרה שכינה בכם, ותדעו שהמקום בחר בו. 

מבואר שבשבעת ימי המילואים שמשה רבינו עבד - לא שרתה שכינה, ולמרות שהוא לא חטא כלל בחטא העגל, ואילו ביום השמיני שעבד אהרן שהיה לו נדנוד חטא בחטא העגל [ולכן מתו לו שני בנים, "ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו", ומשה התפלל על כך ותפילתו הועילה מחצה] - דווקא אז שרתה שכינה. ומשה רבינו מוסיף "אהרן אחי כדאי וחשוב ממני". והאם באמת אהרן נחשב יותר ממשה רבינו שהיה איש האלקים וגדול מכל הנביאים שלפניו ולאחריו? ויתכן שזה גופא שהשכינה שרתה דווקא ביום השמיני היה בכדי להראות לעם ישראל את חביבותו של אהרן לפני השי"ת - למרות חטא העגל. עוד יתכן שעבודת בית המקדש השתייכה דווקא לאהרן 'הכהן', ולא למשה רבינו שלא 'נתכהן', ולכן שרתה דווקא בעבודת אהרן. ואהרן זכה לזה בזכות (שמות ד, יד) "וראך ושמח בלבו", ופירש רש"י שם: ומשם זכה אהרן לעדי החשן הנתון על הלב.

עוד יש להעיר בדברי רש"י הללו, מדברי רש"י בתחילת הפסוק שכותב שאהרן הצטער בתחילה שלא ירדה שכינה משום שהקב"ה כועס עליו וכו', ואילו כאן מרע"ה אומר לישראל שאהרן חשוב יותר ממרע"ה. ולכאו' הדברים אינם מסתדרים זה עם זה, ויעוין בזה. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 13:22, 4 באפריל 2021 (IDT)