עריכת הדף "שיחה:בבלי/שבת/ב/א"

== בילפותא מויכלא העם מהביא ==
כ' התורא"ש דטעמא דמ"ד אין עירוב והוצאה ליו"ט משום דהוצאה אינה חשובה מלאכה וביו"ט כתיב לא תעשה כל מלאכה. וילה"ק דהתורא"ש הסכים בדף צ"ו לגי' הר"ח דהילפותא מויכלא העם מהביא היא מדקרייה רחמנא מלאכה, וליכא ילפותא מיוחדת לאסור בשבת, וא"כ למה לא נשמע מינה גם ליו"ט.

ואולי י"ל לתלות נידו"ז בהא דאין חילוק מלאכות ביו"ט, וא"כ טפי קשה לן להחשיב הוצאה למלאכה שיהיה שווה בדרגתו לשאר מלאכות, משא"כ בשבת דבלא"ה יש חילוק מלאכות וכל מלאכה היא בפנ"ע, וא"כ כד דיינינן על הוצאה בפנ"ע טפי א"ש להחשיבה כמלאכה. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 02:51, 12 ביוני 2020 (UTC)

== בגדר הנחה ==
הנה חוקרים בגדר הנחה אם הוא חלק ההכנסה במלאכת הוצאה, שאחרי שעקר מרשות ראשונה מכניס וקובע החפץ ברשות החדשה ע"י הנחה, או דגם ההוצאה מרשות הראשונה אינה נגמרת רק ע"י ההנחה, דכ"ז שלא נקבע ברשות שניה נשאר שייך לרשות ראשונה. ועי' ב[[תוצאות חיים/ט/יא|תוצאו"ח סי' ט' אות י"א]] שכ' כצד קמא, [עיי"ש הנפ"מ בזה דלא בעי' עקירה ע"מ הנחה]. ויל"ע בזה מהא דמוציא בשר פסח מחבורה לחבורה אין חייב עד שיניח דילפי' מהוצאה דשבת, ובפשוטו התם האיסור תלוי רק בעקירה ממקו' החבורה, וא"כ משמע דגדר הדין דלא נגמרה ונקבעה היציאה עד שמניח במקום אחר. [וכ"ש דמשמע דאי"ז דין מצד דרך הוצאה כדי שיהי' מלאכת מחשבת].    
[והעירו דכ' במנ"ח דאיסור הוצאת בשר פסח הוא דוקא כשמוציא לחבורה אחרת, וא"כ אין כאן ראי'. ועדין יל"ד קצת להוכיח מהמבו' שם לגבי פרים הנשרפים, ועי'].

גם בלא"ה י"ל דהוי כעין דון מינה ואוקי באתרא, דגם אם ילפי' למוציא בשר פסח וכו', מ"מ אין הגדר בזה דומה למלאכת שבת, דהגע עצמך להמפרשים מלאכת הוצאה שיסודה מה שטורח במשא, וכי במוציא בשר פסח, ג"כ זהו הגדר. [ועוד נקשה דיהיה דין מקו"פ וכרמלית לגבי הוצאת פסח, וכן נסתפק אם עקירת גופו כעקירת חפץ, וכן לענין עקירה ממקום ד', ואכמ"ל]. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 02:54, 12 ביוני 2020 (UTC)