עריכת הדף "שולחן ערוך/אורח חיים/תרל"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|{{גופן|5||'''סימן תרל'''}}}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דיני דפנות הסוכה''' ובו י"ג סעיפים}}}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} {{עטז|*}} {{בהל|כל}} כל הדברים {{טז|א}} {{משנב|א}} כשרים {{באר היטב|א}} {{שערי תשובה|א}} לדפנות <small>{{משנב|ב}} (וא"צ להעמידם דרך גדילתן) (טור)</small> {{באר הגולה|ב}} {{משנב|ג}} ואפילו חמתה מרובה מצלתה מחמת הדפנות כשרה: <small>הגה מ"מ לא יעשה הדפנות {{משנב|ד}} מדבר שריחו רע [ר"ן] {{משנב|ה}} או דבר שמתייבש תוך ז' ולא יהא בו שיעור מחיצה [דעת עצמו]</small>:

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ג}} {{עטז|*}} {{משנב|ו}} דפנות הסוכה אם היו שתים זו אצל זו כמין ג"ם עושה דופן שיש ברחבו {{משנב|ז}} יותר על טפח {{באר הגולה|ד}} {{טז|ב}} {{משנב|ח}} ומעמידו בפחות משלשה לאחד מהדפנות {{באר הגולה|ה}} ויעמוד קנה {{מגא|א}} <small>{{משנב|ט}} (כנגד הכותל) (טור)</small> כנגד אותו טפח {{טז|ג}} {{משנב|י}} {{בהל|ויעשה}} ויעשה לה צורת הפתח {{בהל|שיעמיד}} שיעמיד קנה עליו ועל הטפח {{משנב|יא}} וכשרה אע"פ שהקנה שעל גביהן אינו נוגע בהן: <small>הגה {{משנב|יב}} ואם הטפח {{מגא|ב}} והדופן מגיע לסכך {{משנב|יג}} א"צ קנה על {{באר היטב|ב}} גביהן (מרדכי והגהות מיימוני פ"ד) {{עטז|*}} ומה שנהגו שצורת הפתח עגולה הוא {{טז|ד}} לנוי בעלמא (כ"כ המרדכי)</small>:

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ו}} היו לה שני דפנות זו כנגד זו וביניהם מפולש {{משנב|יד}} עושה דופן שיש ברחבו ארבעה טפחים ומשהו ומעמידו בפחות משלשה סמוך לא' משתי הדפנות {{מגא|ג}} {{באר היטב|ג}} {{שערי תשובה|ג}} וכשרה {{באר הגולה|ז}} {{טז|ה}} {{משנב|טו}} וגם בזה צריך לעשות צורת פתח שיתן קנה מהפס על הדופן האחר {{באר הגולה|ח}} {{משנב|טז}} וי"א שאין זה צריך צורת פתח: <small>הגה {{משנב|יז}} אבל אם איכא דופן ז' בלא לבוד א"צ כאן צורת הפתח עד סוף הכותל {{משנב|יח}} הואיל ואיכא דופן ז' שהוא שיעור הכשר סוכה {{משנב|יט}} וכ"ש שאין צריכים צורת הפתח כשהדופן שלימה ומה שנהגו בצורת הפתח כשיש לה דפנות שלימות אינו אלא לנוי בעלמא: (ר"ן והמגיד פ"ד וכל בו וב"י בשם מרדכי)</small>:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ט}} {{מגא|ד}} במה דברים אמורים בעושה סוכתו במקום שאין דופן אמצעי כנגדה אבל העושה סוכתו {{משנב|כ}} באמצע החצר רחוק מדפנות החצר אע"פ שאין לה אלא שתי דפנות זו כנגד זו {{משנב|כא}} די לה בתיקון המתיר כשתי דפנות העשויות כמין ג"ם:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|י}} כשהכשירו בשתי דפנות {{בהל|העשויות}} העשויות כמין ג"ם בטפח וצורת פתח אפי' אם יש בשתי הדפנות פתחים הרבה שאין בהם צורת פתח שכשתצרף {{טז|ו}} {{משנב|כב}} כל {{מגא|ה}} {{באר היטב|ד}} הפרוץ יהיה {{מגא|ו}} מרובה {{משנב|כג}} על העומד כשרה. <small>{{משנב|כד}} [רק שלא יהיו הפתחים {{באר היטב|ה}} {{מגא|ז}} {{משנב|כה}} בקרנות {{בהל|כי}} כי המחיצות צריכין להיות מחוברים כמין ג"ם] [ר"ן]</small> {{משנב|כו}} {{בהל|ובלבד}} ובלבד שלא יהא בהם פירצה יתירה על י' אמות ואם יש בה {{משנב|כז}} צורת פתח אפילו ביתר מעשר {{באר הגולה|כ}} ולהרמב"ם אפי' יש לה צורת פתח אם יש לה פירצה יותר מעשר פסולה אלא א"כ עומד מרובה על הפרוץ: <small>הגה ונהגו עכשיו {{משנב|כח}} {{בהל|לעשות}} לעשות מחיצות {{באר היטב|ו}} שלימות כי אין הכל בקיאין בדין המחיצות [כל בו] ומי שאין לו כדי צרכו למחיצות עדיף אז לעשות ג' מחיצות שלימות מד' שאינן שלימות [מהרי"ל]</small>:

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|ל}} {{מגא|ח}} {{בהל|נעץ}} נעץ ד' קונדסין בין באמצע הגג {{באר הגולה|מ}} {{משנב|כט}} בין על שפת הגג וסיכך על גבן פסולה {{באר הגולה|נ}} ויש מכשירין בנעץ על שפת הגג {{משנב|ל}} {{בהל|משום}} משום דאמרינן {{טז|ז}} {{באר היטב|ז}} גוד {{משנב|לא}} אסיק מחיצתא:

{{אות סעיף|ז}} {{מגא|ט}} {{משנב|לב}} סיכך על גבי {{באר הגולה|ס}} מבוי שיש לו לחי <small>(פי' עץ כעין עמוד)</small> {{בהל|או}} או על גבי {{באר הגולה|ע}} באר {{טז|ח}} שיש לו פסין <small>(פי' קרשי עץ {{משנב|לג}} סביבות הבאר לעשות רשות היחיד)</small>הרי זו סוכה כשרה לאותו שבת שבתוך החג בלבד מתוך שלחי זה ופסין אלו מחיצו' לענין שבת נחשוב אותם כמחיצות לענין סוכה {{עטז|*}} <small>{{משנב|לד}} (ואין להתיר אלא {{מגא|י}} במקום שלחי {{משנב|לה}} ופסין {{באר היטב|ח}} מתירין לענין שבת {{משנב|לו}} דאז שייך מגו) (ר"ן)</small>:

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|פ}} {{טז|ט}} {{משנב|לז}} סיכך על גבי {{באר היטב|ט}} אכסדרה {{באר הגולה|צ}} שיש לה פצימין {{משנב|לח}} בין שהיו נראים מבפנים ואין נראין מבחוץ {{משנב|לט}} בין שהיו נראין מבחוץ ואין נראין {{מגא|יא}} מבפנים כשרה לא היו לה פצימין {{באר הגולה|ק}} פסולה {{באר הגולה|ר}} מפני שהוא סוכה העשויה כמבוי שהרי אין לה אלא ב' צידי האכסדרה ואמצע האכסדרה אין בו כותל ושכנגדו אין לו פצימין <small>(פצים פי' לחי ומזוזה) (כל זה הוא לשון הרמב"ם {{משנב|מ}} אבל {{מגא|יב}} אחרים חולקין ולכן {{משנב|מא}} אין לעשות סוכה בכה"ג)</small>:

{{אות סעיף|ט}} {{באר הגולה|ש}} היו דפנותיה גבוהים שבעה ומשהו והעמידם {{משנב|מב}} בפחות משלשה סמוך לארץ כשרה {{משנב|מג}} אפילו הגג גבוה הרבה ובלבד שיהא מכוון כנגדן ואפי' אינו מכוון ממש {{טז|י}} {{באר הגולה|ת}} {{משנב|מד}} רק שהוא בתוך שלשה כנגדו כשרה ואם אינה גבוה אלא י' טפחים {{באר הגולה|א2}} אפילו אין בדופן אלא ארבע ושני משהויין כשרה שמעמידה באמצע ואמרינן לבוד למעלה ולמטה וחשוב כסתום {{באר הגולה|ב2}} היו הדפנות גבוהות מן הארץ {{מגא|יג}} שלשה טפחים {{משנב|מה}} פסולה:

{{אות סעיף|י}} {{באר הגולה|ג2}} {{מגא|יד}} {{משנב|מו}} העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה {{באר הגולה|ד2}} אם היו {{מגא|טו}} {{משנב|מז}} חזקים או שקשר אותם וחיזק אותם {{משנב|מח}} עד שלא תהא {{מגא|טז}} {{באר היטב|י}} הרוח מצויה מנידה אותם תמיד {{משנב|מט}} ומילא בין האמירים <small>(פירוש הענפים){{הערה|כמו ב[[תנ"ך/ישעיה/יז#ו|ישעיה יז ו]], ובשו"ע שבדפוסי המשנ"ב שינו לכתוב: ומילא בין הא'''ו'''ירים.}}</small> בתבן וקש כדי שלא תניד אותם הרוח וקשר אותם הרי זו כשרה {{באר הגולה|ה2}} {{עטז|*}} על כן אין נכון לעשות {{משנב|נ}} כל המחיצות מיריעות של פשתן בלא קנים אע"פ שקשרן בטוב {{טז|יא}} זמנין דמינתקי ולאו אדעתי' והוי ליה מחיצה שאינה יכולה לעמוד בפני רוח מצויה והרוצה לעשות בסדינים טוב שיארוג {{טז|יב}} {{משנב|נא}} במחיצות {{מגא|יז}} קנים בפחות משלשה:

{{אות סעיף|יא}} {{באר הגולה|ו2}} עושים מחיצה {{משנב|נב}} מבעלי חיים {{מגא|יח}} {{משנב|נג}} שיקשור שם {{באר היטב|יא}} בהמה לדופן:

{{אות סעיף|יב}} {{באר הגולה|ז2}} יכול לעשות {{משנב|נד}} מחבירו דופן לסוכה {{משנב|נה}} להכשירה ואפילו ביום טוב {{טז|יג}} {{בהל|ובלבד}} ובלבד {{מגא|יט}} שלא ידע אותו שהועמד שם שבשביל מחיצה הועמד שם {{משנב|נו}} אבל בחול אפי' אם הוא יודע שפיר דמי: <small>הגה ואפי' בי"ט אינו אסור אלא באותן ג' דפנות המתירים הסוכה {{משנב|נז}} אבל בדופן רביעית שרי (השגת הראב"ד והמגיד פרק ד' דסוכה) וע' לעיל [[שולחן ערוך/אורח חיים/שסב#ה|סי' שס"ב סעיף ה']]</small>:

{{אות סעיף|יג}} {{באר הגולה|ח2}} {{טז|יד}} {{משנב|נח}} הסומך סוכתו על כרעי המטה {{באר היטב|יב}} והכרעיים הם מחיצות {{משנב|נט}} אם יש בה גובה עשרה טפחים מן המטה לסכך כשרה ואם לאו פסול' ואם סמך הסכך על עמודים והכרעיים הם דפנות {{מגא|כ}} אפילו אין גבוה י' מהמטה עד הסכך כשרה כיון שיש י' טפחים מהארץ עד הסכך:

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:שולחן ערוך: אורח חיים]]