פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
שער אפרים/ביאורים לטור חושן משפט
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==קנה== כתב הב"י בסימן קל"ד סעיף א' וז"ל וכתב הרי"ף הלכך אומן בין דמסר ליה בסהדי כו' ע"ש. ויש להקשות לפ"ז למה אמר בגמ' תיובתא דרבה ממשנה דאומן אין לו חזקה הלא גם לאביי הוא תיובת' דאביי ס"ל דצריך ראה וכאן מוכח דא"צ אפי' ראה. וראיתי בב"ח שפי' דברי הב"י דלדידיה א"צ לא ראה ולא עידי מסירה ותימא רבה לפ"ז מאי מקשה בגמ' אביי לרבה מברייתא ראשונה דראה עבדו כו' אי בדאיכא עדים ל"ל ראה הלא גם לדידי' קשה ל"ל ראה הא איהו ס"ל דא"צ לא עדים ולא ראה וצ"ע ועיין מ"ש הב"ח בסוף דבריו והיה נראה לפרש לפי שיטה זו דמברייתא דראה נמי פריך כו' וע"פ דברים אלו רציתי לישב ולא עלתה בידי: אמנם יש לישב דבשלמא לאביי דס"ל דאינו נאמן אפילו לא ראה וליכא עדים ומכ"ש כשראה וא"כ י"ל דנקט ראה לרבותא משום סיפא דקתני ראה טליתו ביד אחר כו' דשם הוי רבותא אפילו ראה נאמן האחר אבל לרבה דס"ל גבי אומן בראה נאמן האומן כשליכא עדי מסירה וא"כ ליכא שום רבותא בראה דלדידיה אין שום נפקותא בין ראה ובין לא ראה ודו"ק: והנלע"ד דהכי פירושו בגמ' לר"ת והרי"ף וה"ק היכי דמי אי דאיכא עדים ל"ל ראה א"כ בין לאביי ובין לרבה לא יתכן הבריית' אלא ודאי דליכא עדים וקתני ראה בשלמא לדידי א"ש דאיירי כשטען האומן מעולם לא בא לידי בתורת אומנות רק בתורת מכירה וז"ש מה טיבו אתה מכרת לי ר"ל מעולם לא בא לידי רק בתורת מכירה ולהכי מצריך ראה דדוקא כשמודה האומן שבא לידו בתורת אומנות רק שאח"כ מכרו לו אז סבר אביי לרי"ף ור"ת דא"צ לא עדים ולא ראה דלא אמרי' שום מגו הואיל ומודה שבא לידו בתורת אומנות אבל היכא דאומר שמעולם לא בא לידו בתורת אומנות רק בתורת מכירה אז צריך ראה או עידי מסירה ואם כן מסתמא כשמסרו לו בפני עדים אף שלא ראו אם בתורת מכירה או בתורת אומנות אמרי' מסתמא בתורת אומנות שבא לידו ולא אמרינן מגו דהחזרתי אז צריך מ"מ ראה דליכא מגו דהחזרתי אף דהעדים אינם יודעים אם מכרו לו אם לאו הואיל ויודעים שהיה שלו מקודם אף שלא היו בשעת מסירה לא אמרינן מגו וזהו טעמא דמסתבר דמודה אביי בזה להרי"ף ור"ת דאל"כ לקתה מדה"ד לאביי לפי' הרי"ף דכשאומר הא' לאומן טלית דעל כתיפך שלי יהיה נאמן אף דליכא עידי מסירה ולא ראה וזהו דבר שאין לו שחר וכי איך אדם עשוי למכור כליו לאומן וא"כ לאביי יתכן הברייתא אבל לרבה דכשליכא עדים נאמן האומן קשה למה יהיה בעה"ב נאמן בראה לבד וזהו נכון ומסתבר:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)