פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
אבן האזל/חובל ומזיק/ה
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יב == '''ועוד יש הפרש בין נזקי גופו לנזקי ממונו, שהאומר לחברו סמא את עיני קטע את ידי ע"מ שאתה פטור ה"ז חייב בה' דברים שהדבר ידוע שאין אדם רוצה בכך, אבל האומר לחבירו קרע את כסותי שבר את כדי ע"מ שאתה פטור הרי זה פטור, ואם לא אמר לו ע"מ שאתה פטור ה"ז חייב לשלם אע"פ שהרשהו להשחית, בד"א כשבאו הכלים לידו תחלה בתורת שמירה, כגון שהיו שאולין או מופקדין אצלו ואמר שבר וקרע וכו' חייב לשלם עד שיאמר לו ע"מ שאתה פטור, אבל אם אמר לו קח כלי זה ושברו בגד זה וקרעו ועשה כן ה"ז פטור.''' ''' בגמ' ''' פריך אמתני' דתנן סמא את עיני וכו' ע"מ לפטור פטור מברייתא דתניא הכני ופצעני ע"מ לפטור פטור, ומשני רבא לפי שאין אדם מוחל על ראשי אברים שלו, ר' יוחנן אמר יש הן שהוא כלאו ויש לאו שהוא כהן, וכ' המ"מ דהרמב"ם אינו מפרש כפירש"י דר' יוחנן בא לתרץ רומיא דברייתא אמתני' אלא מילתא באפי נפשיה הוא דהן בתמיה הוא כלאו, ולאו בתמיה הוא כהן, וזהו בהכני ופצעני דמהני ע"מ לפטור, אבל בראשי אברים אפי' אמר הן בניחותא חייב, וזה שהזכיר רק בראשי אברים, והחלוק באמר כמתמיה לא הזכיר שפשוט הוא עכ"ד, והגר"א ז"ל בסי' ש"פ הביא ד' המ"מ וכתב שכן כ' הרשב"א בשם הראב"ד וסיים וצ"ע ולדעתי קשה לבאר כן דעת הרמב"ם דלמה השמיט דין הכני פצעני דע"מ לפטור פטור, ואינו מיושב לומר דהרמב"ם סמך על זה שכתב רק סמא את עיני, דכיון דכתב דינא דפטור בקרע את כסותי, א"כ אפשר לטעות דהכני ופצעני הוי כמו סמא את עיני כמו דס"ד דגמ' למיפרך מזה על זה ולא היה לו להשמיט מה דתניא בהדיא בברייתא. ''' ואף ''' שיש לומר דקודם דידע הגמ' לחלק דקרע כסותי דצריך דוקא ע"מ לפטור מיירי באתא לידיה בתורת שמירה, שפיר הוי סבר דהכני ופצעני דמי לסמא את עיני כיון דתנן פטורא רק בקרע כסותי, אבל למסקנא דקרע כסותי מיירי באתא לידיה בתורה שמירה א"כ לא שייך זה להכני ופצעני ואפי' אי הוי תנן הכני ופצעני דפטור צריך למתני דין קרע כסותו, א"כ שפיר אפשר למידק דמדתנן סמא את עיני מוכח דהכני ופצעני פטור, וע"ז סמך הרמב"ם וכתב רק לישנא דמתני' דסמא את עיני, אבל מ"מ אינו מיושב אצלי דלא היה לו להשמיט ברייתא מפורשת ולסמוך על מה שנבין ע"פ סברא, ועוד אינו מיושב מה דהשמיט דין יש הן שהוא כלאו במתמיה, אף דפשוט הוא כיון דאיכא מימרא דר' יוחנן וברייתא ועוד מזה דהרי"ף הביא רק הא דר' יוחנן וברייתא מוכח דמפרש דר' יוחנן לתרוצי אתא וכמש"כ הרשב"א, והרמב"ם ע"פ רוב הולך בשיטת הרי"ף ועוד דבפיהמ"ש להרמב"ם כתב וז"ל, אמרו יש הן שהוא כלאו והוא זה שיאמר לו בנזק גופו על מנת לפטור כי מן הידוע כי אין אדם מוותר בכמות זה, ולפיכך חייב עכ"ל, ולהדיא דמפרש הא דיש הן שהוא כלאו על מתני' וגם דאינו מפורש דהוא במתמיה. ''' ונראה ''' דזה ודאי דהרמב"ם פסק כר' יוחנן וכמו שהביא הרי"ף משום דתניא כוותיה, והרמב"ם אינו מפרש כפירש"י דמיירי דאמר כמתמיה וכמפורש להדיא בדבריו בפירושו, אלא דצריך לבאר דגם כפי' התוס' אינו מפרש דהתוס' אף דאינם מפרשים דמיירי דאמר בתמיה אלא בניחותא, מ"מ בזה אינם חולקים על רש"י דר' יוחנן אתא לתרוצי, וע"כ דסוברים ג"כ כפירש"י דכשאומר הניזק ע"מ לפטור ודאי פטור וזהו הברייתא ומתני' איירי דהחובל שאל לנחבל אם הוא ע"מ לפטור, וע"ז הוא דאמרינן דבנזקי גופו יש הן שהוא כלאו ואפי' אם אמר בניחותא כונתו הוא בתמיה, אבל הרמב"ם הא כתב להדיא שהנחבל אמר ע"מ לפטור, ולכן צ"ל דמפרש דר' יוחנן בא לומר דמשום הכי תנן דחייב בע"מ לפטור משום דאינו מכוין לפטור, ורבא אמר זה דוקא על ראשי אברים ור' יוחנן אמר סתם יש הן שהוא כלאו וכדתניא כוותיה דגם בהכני פצעני אמרינן הכי, ומה דתניא בברייתא הכני פצעני ע"מ לפטור פטור לאו דינא קתני אלא טעמא, דלא נימא דבחבלה לא מהני ע"מ לפטור משום דלא מהני מחילתו, לזה אשמעינן בברייתא דינא הכני ופצעני ע"מ לפטור פטור, היינו דאם היה כונתו באמת לפטור הוי מהני אלא דטעמא דמתני' הוא דיש הן שהוא כלאו ואידך ברייתא דתניא כוותיה דר' יוחנן גמרה לפרש מה דקתני בברייתא קמייתא, דמעיקר דינא הוי מהני פטורא דע"מ לפטור אלא דאמדינן דעתיה דאינו מכוין לפטור, וסובר הרמב"ם דאין נ"מ בין אמר הן על שאלת החובל ובין אמר בעצמו ע"מ לפטור. ''' ואפשר ''' לומר דנ"מ לדינא דאם ישבע שהוא מכוין באמת ע"מ לפטור מהני, אבל א"א לומר דכונת הברייתא אם נשבע דהוא אוקימתא דחוקה ורחוקה, וע"כ דהברייתא רק טעמא אמרה דמעיקר דינא מהני אלא שאינו מכוין, והנ"מ אפשר כנ"ל ונ"מ זו אנו יכולים להבין גם מדברי הרמב"ם, דכיון שכתב בטעמא שהדבר ידוע שאין אדם רוצה בכך וא"כ אם נשבע ע"ז הרי גילה בשבועתו שיצא מן הכלל והוא מכוין באמת ע"מ לפטור. ''' אלא ''' דאכתי קשה מה שלא הביא הרמב"ם דינא דיש לאו שהוא כהן כדקתני בברייתא קרע כסותי ע"מ לפטור ואמר לו לאו הרי לאו שהוא כהן, אכן ראיתי שכתב המאירי בש"מ דהפי' יש לאו שהוא כהן הוא שאמר לו קטע את ידי ואמר לו ואתחייב אני לך, ואמר לו לאו בזה יש לאו שהוא כהן, ואף שהמאירי פירש שם דבהכאה ובממון נדונו כמשמעו אבל עכ"פ מוכח דהמאירי לא גרס כגירסתנו, והוא באמת פי' לפי לשון הרי"ף שכתב וז"ל, ואסיקנא א"ר יוחנן יש לאו שהוא כהן ויש הן שהוא כלאו תנ"ה הכני פצעני ע"מ לפטור א"ל הן יש הן שהוא כלאו ויש לאו שהוא כהן, ומוכח דלא גרס דיש לאו שהוא כהן קאי על קרע כסותי, וכבר כתב הרשב"א דיש כאן גירסאות שונות, וא"כ מיושב דהרמב"ם מפרש כפי' המאירי דיש לאו שהוא כהן הוא ג"כ על הכני פצעני ובאומר ואתחייב אני לך, ומה שהרמב"ם לא הזכיר אלא סמא את עיני קטע את ידי כלשון המשנה ולא כתב דגם בהכני ופצעני הוא כן כדמפורש בברייתא, יש לומר דסמך דכיון דהביא אח"כ דין דקרע את כסותי דמהני ע"מ לפטור, מוכח דהכני ופצעני דמי לסמא את עיני דלא מהני וכתב כלשון המשנה: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם