פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
דבר אברהם/ג/יא
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ד== ד) '''אבל''' לענ"ד נראה דלא קשה מידי בין להאומרים דחייבין על כולה אבל רק מדין ערבין ובין להרמ"א דמשלמין כאו"א רק פלגא, ונקודה אחת יש כאן שלא נגעו בה הגאונים המשיגים על הרמ"א. דיסוד הדברים הוא בירושלמי שבועות, מובא בראשונים עי' ברא"ש שבועות ובפ' המפקיד סי' ג' ובר"ן סו"פ שבועות הפקדון והר"ן שם האריך וקוטב הדברים הוא דמפורש בירושלמי שיכול לתבוע כולו מכאו"א, והר"ן הק' ע"ז מב"מ פ' המפקיד ותירץ בתרי אנפי או דחיוב התשלומין על כולו הוא מעיקר דיני השמירה דכ"א נעשה שומר על כולו או דמחצה השניה חייב רק מדין ערבות. והנה לדרך הראשון בודאי ניחא בשמעתין דאמנם חד ממונא הוא כפשוטו, אלא דלדרך השניה נשארו הערותינו. אבל לכאורה יש לתמוה על הסוברים דמעיקר הדין חייב כאו"א רק פלגא ואידך מטעם ערבות והרי אמרינן התם בירושלמי שאם הפקיד פרוטה לשנים וכפר בו זה חייב וכפר בו זה חייב ולא הוי כנשבע כ"א על חצי פרוטה דכ"א חייב בכולה, ואי אמרת דעל חלק חבירו אינו חייב אלא משום ערב הרי מלבד הערותינו הנ"ל יקשה האיך תועיל התחייבות הערבות על פחות משו"פ. ונ"ל דחיוב השמירה הוא בודאי על כאו"א על כל הפקדון, והגע בעצמך הרי שהפקיד שני כלים תגל שנים אטו יאמר חד אני אשמור רק כלי אחד אלא בודאי שניהם מחוייבים לשמור שני הכלים דכך הוא רצון המפקיד שכליו יהיו שמורים ע"י שני שומרים (וזהו החילוק בין שני שומרים ובין שותפין שגנבו) והנה לענין אם השומר אינו יודע אם מתה מחמת פשיעה או מחמת אונס אם הוי כא"י אם הלותני או כא"י אם פרעתיך הביא הקצה"ח (סי' ש"מ סק"ד) משם היש"ש דאפילו למ"ד שומר משעת פשיעה משתעבד חייב דהא איתחייב להשיב את הפקדון והו"ל א"י אם החזרתי, והקצה"ח כתב ע"ז דדוקא בגנב וגזלן איכא חיוב השבה אבל בשומר אין חיוב השבה אלא שיבוא המפקיד ויטול את שלו וממילא אין זה כא"י אם פרעתיך, אמנם נראה שאין כוונת היש"ש כלל שמוטל על השומר חיוב השבה כגנב וגזלן, שגנב וגזלן צריך לחזר לקיים מצות השבה והשומר אינו צריך לחזר אלא המפקיד יבוא מעצמו ליקח הפקדון, אבל השומר צריך ליתן למפקיד היכולת ליקח פקדונו וההשבה הוא חלק מהשמירה, דכל עיקרה של שמירה הוא שישומר לצורך המפקיד ואם אין השבה שמירה למה. ולכן כשם שחיוב השמירה הוא על שני השומרים על כל הפקדון שזה ממש חלק מן השמירה כך חיוב ההשבה הוא על ב' השומרים על כל הפקדון ובהא כו"ע מודו וכל זה הוא רק כשהחפץ המסור לשמירה עודנו קיים ומחוייבים הם להשיב בעינו, אבל כשהפקדון אבד או נשרף שכלתה כבר שמירתן ומחויבין הם רק לשלם ממון אז חיוב התשלומין הוא פלגא אחד ופלגא אשני, כיון דצריכין לשלם להמפקיד רק קרן אחד ממילא משלשין בממון ביניהם. ובזה באה השאלה מצד הערבות דעל אידך פלגא של חבירו חייב כאו"א מדין ערב, ובזה הם דומין לשנים שלוו ואין חילוק ביניהם, והרמ"א פליג ע"ז לחוד אבל כשהפקדון בעין איהו נמי מודי דחיוב השמירה וההשבה הוא על כאו"א על כל החפץ מצד עיקר הדין ולא רק משום ערבות על פלגא, והא דהזכיר ר' יוסי בירושלמי אחראין וערבאין זל"ז היינו בשנים שלוו כדאמר בהדיא אבל בפקדון כשהוא בעינו אינו צריך לזה. ולפ"ז במסר לשני שומרים והם כופרים בפקדון כשהוא בעין כאו"א כופר כולו ממש כההיא דירושלמי במפקיד פרוטה אחת שכאו"א חייב על כפירת כל הפרוטה, וכשהודה חייב בחומש של כל הפקדון ולא של מחציתו ואם באו עדים משלם כפל ג"כ על כל הקרן ולא חצי ודלא כהפרישה. והשתא ניחא בשמעתין דחד ממונא הוא ואשה"ט: '''ואשר''' לא ברירא לי עדיין כ"כ ביסוד זה הם דברי הריטב"א שבועות ס"פ שבועת הפקדון במה שכתב באחרונה בביאור הירושלמי אליבא דהרמב"ם ודעימי' דלא רק בשנים שלוו אלא גם בהפקידו אצל שנים החיוב שעל פלגא השניה הוא רק מדין ערב, ואין הדברים מבוררין לו לענ"ד שפתח ואמר איך מיחייב קרבן על חצי פרוטה שהרי אינו חייב בו עתה יותר דבאידך ערב בעלמא הוא ומסיים דל"ק דתמן בשנים שלוו כל שבועה חלה על שוה פרוטה כיון דפרוטה אוזיף להו כל אחד מהם ערב גם בחלק חבירו, מאי פירוקא הוא דבקושיא נמי ידע מערב ולא ניחא לי' ומאי נייח לי' בפירוקא. ואולי בקושיא סבר שהוא ערב סתם ובפירוקא סבר שהוא ערב קבלן ומעיקרא סבר שעדיין לא בא ההפסד ואין ערב כמו שהזכרנו למעלה וגם זה לא נייח. ובכל אופן הו"ל לפרושי אם זה עיקר התירוץ, וגם חזינן דמערב לענין זה שנים שלוו עם שנים שהפקידו אצלם, ויש לי בזה עוד הרהורי דברים ולא ברירין לי. וזאת למודעי שאין כעת תשו' הרמ"א תח"י ובודאי הוא נו"נ בדברי הירושלמי ואולי בדרך אחרת מאשר כתבנו, אבל לא באתי לתרץ את דבריו אלא את שיטתו עד כמה שהיא מבוארת מדברי הש"ך:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)