פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
שער המלך/שבת/כא
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ז == '''פירות שנשרו בשבת כו' גזירה שמא יעלה ויתלוש.''' כתב ה"ה פ"ק די"ט פירות הנושרים טעמא מאי גזירה שמא יעלה ויתלוש הנה התוספות שם בד"ה גזירה שמא יעלה ויתלוש הק' בתוך דבריהם וז"ל אבל תימא כיון דאמר ה"ט ל"ל טעמא דלקמן ויש לומר כו' ויש לדקדק דמאי קושיא הרי כתבו התוספות בפרק כירה דמ"ה ע"ב ד"ה דאית בי' ביצי וז"ל צ"ע דר' יוחנן גופיה מפרש טעמא דביצי משום משקין שזבו ואפשר דמשום הכי לא הוה אסר ר"ש לטלטלה אלא לאכילה ע"כ וכונתם ז"ל להקשות דמאי פריך התם אתירוצא דמשני דאית בי' ביצי והאמר ר"ן מאן דלית ליה מוקצה לית ליה נולד ומאי קו' הא אע"ג דלית ליה לרבי יוחנן נולד אפ"ה אסור הביצ' משום משקין שזבו ומשום הכי אסר לטלטל קינה של תרנגולים בשבת בדאית ביה ביצה ואהא תירצו דמה"ט דמשקין שזבו לא הוה אסור לטלטלה וכן כתב הרב ח"ה שם אלא שמה שהקשה הרב שם דאכתי אין זה מספיק דא"כ לא הו"ל להקשות מדר"ן דאמר מאן דלית ליה מוקצה לית ליה נולד אלא מדרבי יוחנן גופיה הו"ל לדחויי דהא ביצה שנולדה לא אסיר לטלטולי כיון דלית ליה התם טעמא דביצה אלא משום משקין שזבו יע"ש לע"ד לק"מ דאי מדר"י דקאמר דטעמא דביצה משום משקין שזבו לא הוי ק"ל מידי דאיכא למימר דר"י אצטריך לטעמא דמשקין שזבו לתרנגולת העומדת לאכילה וס"ל דמתני' דביצה שנולדה ע"כ בתרנגולת העומדת לאכילה מיירי דאי בתרנגולת העומדת לגדל ביצים מ"ט דב"ש דשרו דאפילו מאן דלית ליה מוקצה אית לי' נולד וכדקא ס"ד למקשה בשמעתין וההיא דר"י דפרק כירה דאסר לטלטל קינה של תרנגולים איירי בדאית ביצה מתרנגולת העומדת לגדל ביצים דאסור בטלטול לר"י משום נולד ומשום הכי הוצרך להק' מדר"ן וזה פשוט גם מ"ש עוד בשם יש מפרשים כפי מ"ש אין לדבריהם שחר כלל כמו שיראה המעיין. ואם כן קשה טובא דמאי ק"ל הכא דכיון דקאמר ה"ט דגזירה שמא יעלה ויתלוש למה לי טעמא דמוקצה דלקמן ומאי קו' הא אצטריך לטעמא דמוקצה לאוסרו אף בטלטול דאי משום גזירה דשמא יעלה ויתלוש לא אסור אלא באכילה דומיא דמשקין שזבו דלא אסור אלא באכילה דתרווייהו כי הדדי נינהו מדפריך לקמן דרב יוסף מ"ט לא אמר כרבי יצחק משום משקין שזבו ואם איתא הא איצטריך רב יוסף לטעמא דפירות הנושרים לאוסרם אף בטלטול אלא ודאי משמע דלטעמא דפירות הנושרים נמי לא אסיר אלא באכילה וכן נראה ממשמעות לשון רבינו ז"ל שכתב אסור לאוכלן כו':<br>''' גם ''' ממ"ש לעיל בד"ה ביצה שנולדה וז"ל וא"ת לב"ה דאמרו לא תאכל אבל לטלטל שרי והא קיי"ל דאף לטלטל אסור כו'. משמע מדבריהם שחולקים אמ"ש בפ' כירה דאל"כ מאי קשי' ליה הא קושטא הכי למאי דמוקמינן למתני' בתרנגולת העומדת לאכילה ואי כוונתם להקשות לר"ן דמוקי למתני בתרנגולת העומדת לגדל ביצים היה ליה לפרש כן בהדיא ולא למסתם סתומי ובר מן דין דברי התוס' דפרק כירה תמוהים לכאורה מברייתא דקתני לקמן אחד ביצה שנולדה בשבת ואחד ביצה שנולדה ביו"ט אין מטלטלין אותה וכן כתב הרי"ף והרא"ש דביצה שנולדה ביו"ט לא מבעיא למיכלא הוא דאסור אלא אפי' לטלטלה והוכיחו כן מהך ברייתא וליכא למימר דהך ברייתא איירי בתרנגולת העומדת לגדל ביצים וכר"י דאית ליה מוקצה ומשום הכי אסור לטלטלה אבל בתרנגולת העומדת לאכילה ה"נ דאינו אסור אלא באכילה וכן ראיתי לרש"ל בס' יש"ש סימן ה' שהק' כן לדברי הרי"ף והרא"ש דמהך ברייתא אין ראיה לביצה שנולדה מתרנגולת העומדת לאכילה שיהא אסור אף בטלטול ודחק עצמו בזה וכתב דלשיטתם שכתבו בפרק א"צ דכל שאסור באכילה אסור בטלטול קא אזלי ואין זה נכון דא"כ לא היה ליה להביא סייעתא מהך ברייתא אלא בפשיטות היל"ל דכיון דאסור באכילה כדקתני מתניתין אסור נמי בטלטול כיון דמהך ברייתא ליכא למשמע מינה מידי:<br>''' האמנם ''' לע"ד נראה שהרי"ף והרא"ש ז"ל טעמם ונימוקם עמם דע"כ הך ברייתא מיירי בתרנגולת העומדת לאכילה לר"י ולרבי יצחק מדחזינן דפריך תלמודא מהך ברייתא לקמן לר"י ולרבי יצחק דאמר משום גזירה דהיכי קתני וספקא אסור' ספקא דרבנן היא וכל ספקא דרבנן לקולא והשתא אם איתא דהך ברייתא מיירי בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ומשום מוקצה מאי קשיא לי' ספקא דרבנן היא כו' הא מדלא פריך לר"נ דאמר משום מוקצה וכן נמי מדלא קשיא לי' למאי דס"ד השתא דספקא דרבנן לקולא אפילו בדשיל"מ ממתניתין דקתני ספק מוכן אסור ע"כ דהיינו טעמא משום דמוקצה חמורה והוי כעין דאורייתא וכמ"ש הר"ב חד"ה משם תוס' ישנים וא"נ דהוה ס"ל דמוקצ' דאוריית' כדהוה בעי רבה למימר בפ' אלו עוברין וכ"כ בשיטה מקובצת כ"י למוהר"א לאפאפה ז"ל משם הר"ן יע"ש וא"כ מהאי טעמא נמי ניחא לר"י ורבי יצחק כיון דהך ברייתא מיירי בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ומשום מוקצה אלא ודאי משמע דלר"י ולר' יצחק הך ברייתא מיירי בתרנגולת העומדת לאכילה ומשום טעמא דמשקין שזבו ואפילו הכי קאמר דאסור לטלטלה והיינו דק"ל לתלמודא דס' דרבנן היא ולקולא ואי ק"ל אמאי לא מוקי להך ברייתא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים אליבא דר"י ורב יצחק וכדמוקי לה אליבא דר"ן י"ל דבשלמא לר"ן דסבירא לי' דמתני' בתרנגולת העומדת לגדל ביצים אבל בתרנגולת העומדת לאכילה מותר איכא למימר שפיר דהך ברייתא רישא וסיפא מיירי נמי בתרנגולת העומדת לגדל ביצים דומיא דמתני' אמנם לר"י ולר"י דס"ל דמתניתין מיירי בתרנגולת העומדת לאכילה ואפ"ה אסרי ב"ה משום פירות הנושרין או משום משקין שזבו אם כן רישא דברייתא דקתני אחד ביצה שנולדה בשבת כו' אין מטלטלין אותה ע"כ בתרנגולת העומדת לאכילה מיירי דליכא למימר דמיירי בתרנגולת העומדת לגדל ביצים דאם כן משמע דבתרנגולת העומדת לאכילה שרי והא ליתא דבתרנגולת העומדת לאכילה נמי אסור לר"י ולר"י ואם כן כי קתני בתר הכי וספק אסורא אמאי דקתני ברישא דבודאה אסור קא מיהדר וכי היכי דדינא דרישא בתרנגולת העומדת לאכילה הכי נמי דינא דסיפא בכה"ג קמיירי ואהא משני דסיפא אתאן לספק טריפה דהשתא נמצא דסיפא לאו אדינא דרישא קא מיהדר כי היכי דנימא דאמאי דקתני רישא דבודאי אסור קתני נמי בסיפא דס' אסור' ועוד י"ל דבשלמא לר"ן דמוקי למתניתין בתרנגולת העומדת לגדל ביצים וקו' דאקשי לי' לעיל דליפלגו בתרנגולת לא שמיע ליה כלומר לא ס"ל אם כן מצינן למימר שפיר דהך ברייתא נמי מיירי בתרנגולת העומדת לגדל ביצים אמנם לר"י ולר"י דמוקמי למתניתין בתרנגולת העומדת לאכיל' ולא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ומשום קושיין דאם כן ליפלגו בתרנגולת וכדאמר כולהו כר"ן לא אמרי כי קו' א"כ לא מצי לאוקמי להך ברייתא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים משום דאם כן קשה דליתני בתרנגולת העומדת לגדל ביצים היא וביצתה אין מטלטלין אותה ולישמועינן דינא בתרנגולת נמי אלא ע"כ לדידהו צריך לאוקמא להך ברייתא בתרנגולת העומדת לאכילה דהיא מותרת וביצתה אסורה ומשום הכי פריך דספק דרבנן היא כנ"ל ואם כן הדרן לדמעיקרא דקשה טובא לדעת התוספות ז"ל דפרק כירה מהך ברייתא ואפשר לומר לדעת התוספות דס"ל דהך ברייתא מיירי בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ומשום מוקצה הוא דאסר בטלטול אלא דאפ"ה ק"ל לתלמודא דס' דרבנן הוא ולקולא משום דס"ל דמוקצה דרבנן דרבה דהוה בעי למימר דמוקצה דאורייתא אידחי ליה התם בפרק אלו עוברין ומאי דלא פריך לר"ן משום דהא דר"ן הא אידחייא לעיל ממתני' ואם תאמר אם כן תיקשי ליה ממתני' דפרק א"צ דקתני ספק מוכן אסור י"ל כמ"ש הרשב"א והביאו ה"ה ז"ל בפ"ב מהל' י"ט דהתם שאני דקרוב ליגע בשל תורה כגון ספק נצוד ועיין בפר"ח ז"ל סי' תצ"ז ס"ק ג' ועוד נ"ל ליישב דעת התוס' ז"ל והוא הנכון דמ"ש התוס' בפרק כירה דלטעמא דמשקין שזבו אינו אסור אלא באכילה היינו דוקא לר' יוחנן דס"ל התם כר"ש דלית לי' מוקצה ונולד וא"כ אף בתרנגולת העומדת לגדל ביצים טעמא דאסור היינו משום משקין שזבו ואהא כתבו דכיון דאינו אסור אלא משום טעמא דמשקין שזבו אינו אסור אלא באכילה אמנם למאן דס"ל כר"י דאית ליה מוקצה ובתרנגולת העומדת לגדל ביצים אסור אף בטלטול משום מוקצ' איכא למימר דבתרנגולת העומדת לאכילה נמי אסור אף בטלטול דלא פלוג רבנן ואם כן הך ברייתא דקתני אחד ביצה כו' אין מטלטלין אותה אע"ג דע"כ לר"י ולר"י מיירי בתרנגולת העומדת לאכילה וכמ"ש אפ"ה אסור לטלטלה משום דס"ל כר"י דאית ליה מוקצה וכיון דבתרנגולת העומדת לגדל ביצים אסורה בטלטול לא פלוג רבנן ומעתה מאי דמשמע מדברי התוס' שם לעיל בד"ה דביצה אסורה בטלטול אפי' בתרנגולת העומדת לאכילה דאינו אסור אלא מטעמא דפירות הנושרים או משקין שזבו לא פליגי אמ"ש בפ' כירה דהכא קיימי למאי דקי"ל כר"י דאית ליה מוקצה בי"ט או בנולד לדעת ר"ת וסיעתיה אהא ק"ל שפיר דאמאי קתני מתני' לא תאכל דמשמע אבל לטלטל שרי:<br>''' ועפ"י ''' זה יש ליישב מאי דק' לדעת התוספות דפרק כירה מהא דאמרי' התם לקמן אושפיזכניה דרב אדא הו"ל הנך ביצים מי"ט לשבת אתא לקמיה א"ל מהו לאטווינהו האידנא ונכלינהו למחר א"ל מאי דעתיך כו' אפי' ר"י לא קא שרי אלא לגומעה למחר אבל ביומיה לא הרי דאפילו לר"י דאינו אסור אלא משום טעמא דמשקין שזבו קאמר דאסור לטלטלו וכן כתב הרא"ש ס"פ משילין והוכיח כן מהא דרב אדא ע"ש אכן כפי מ"ש י"ל דרב אדא ס"ל דתרנגולת העומדת לגדל ביצים ביצה אסורה אפילו לר"י משום נולד דלא קי"ל כר"ן וההיא דפרק כירה הוה מצי לשנויי דלא קי"ל כר"ן וכמ"ש הרא"ש שם משם ר"ת ומשום הכי קאמר דביצה אסורה בטלטול ואפי' לר"י כנ"ל ודוק:<br>''' מעשה חושב''' ''' (מה) ''' דליכא למימר כו' דבתרנגולת העומדת לאכילה נמי אסור לרב יוסף ולר' יצחק. לא ידעתי מה זו הוכחה הרי הברייתא מאיסור טלטול מיירי דקתני בה בהדיא אחד ביצה כו' אין מטלטלין אותה כו' וא"כ אמאי לא נימא דמיירי בביצה שנולדה מתרנגולת העומדת לגדל ביצים. והא דקשיא לי' דא"כ הרי משמע מזה דביצה שנולדה מתרנגולת העומדת לאכילה שרי מאי קושיא היא זו הרי באמת כן הוא דלרב יוסף ולר' יצחק ביצה כזו מותרת בטלטול כמ"ש התוס' בפרק כירה ואינה אסורה אלא באכילה, והברייתא הרי מדין טלטול מיירי וא"כ ע"כ דמיירי בביצה שנולדה מתרנגולת העומדת לגדל ביצים:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם