פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
דבר אברהם/א/לו
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ב== [ב] '''ונ"ל''' לומר בזה מילתא חדתא דהנה מקור הדין הוא בר"ה {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/לא/א|דף ל"א ע"א]]}} במוספי דשבתא מה היו אומרים אמר רב ענן בר רבא אמר רב הזי"ו לך ואמר רב חנן בר רבא אמר רב כדרך שחלוקין כאן כך חלוקין בבית הכנסת. ונחלקו הראשונים ז"ל בסימני הזי"ו לך, לרש"י האזינו זכור ירכיבהו וירא לולי כי ידין, ולר"ח וירא לו חכמו, ולרב פלטוי גאון והרמב"ם לו חכמו כי אשא, ובמס' סופרים {{ממ|[[מסכת סופרים/יב#ח|פי"ב ה"ח]]}} מובא בתוס' שם אמר ר' יוסי בר אבין שירת הלוים לא יפחתו לו מששה קריות וסימנך הזי"ו ל"ך ואלו הן האזינו זכור ירכיבהו וישמן לו כי ידין. ויש לתמוה טובא אמס' סופרים הרי מן ירכיבהו עד וישמן ליכא אלא תרי פסוקי והלכה רווחת היא שאין קורין בתורה פחות משלשה פסוקים. ומצאתי שכבר עמד ע"ז הפר"ח לאו"ח (סי' תכ"ח) ומחמת זה דחה למס' סופרים מהלכה. ואולם בדחייה זו לא תנוח דעתנו דמ"מ המס' סופרים מוקשה ומשווי לה כטועה. ועוד קשה לי דבמס' סופרים הגירסא וסימנך הזי"ו ל"ך וכ"ה גם בירושלמי מגילה {{ממ|[[ירושלמי/מגילה/ג/ז|פ"ג ה"ז]]}} ומאי סימנא הוא כיון דאיכא פסוקי טובא שמתחילין בהזי"ו ל"ך לכל חד וחד כדאית ליה א"כ אין זה סימן לידע על פיו איך לחלקה: '''ע"כ''' נראה לענ"ד לומר דהמס' סופרים לא בא אלא לפרש איך שביתה שירת הלוים במקדש והתם באמת בג' לא היו קורין אלא מן ירכיבהו עד וישמן תרי פסוקי דלא בעינן בלוים תלתא דוקא. ואע"ג דמשמע קצת דמיירי לענין קריאה בבית הכנסת וכ"נ שהבין הפר"ח ז"ל שם, בע"כ צ"ל שאינו כן אלא דלענין לוים בלחוד הוא דמיירי. והשתא הכי בע"כ מוכח מזה דהא דאמרינן בר"ה. כדרך שחלוקין כאן כך חלוקין בבית הכנסת אין פירושו דצריך לחלק כל פיסקא ופיסקא כדרך שחלקוה הלוים במקדש ממש, שהרי לפי המס' סופרים א"א הוא דמן ירכיבהו עד וישמן ליכא אלא תרי פסוקי ובבית הכנסת אין קורין פחות משלשה, אלא צ"ל דפירושו הוא כדרך שחלוקין כאן במקדש בסימן הזי"ו ל"ך כך צריכה להיות חלוקה גם בבית הכנסת שיתחילו ג"כ בסימני הזי"ו ל"ך, אבל באיזה פסוק שיהיה אין קפידא ובלבד שיתחילו באותיות הזי"ו ל"ך כבמקדש. ולפי"ז ניחא מ"ש במס' סופרים שהלוים היו קורין בג' מן ירכיבהו עד וישמן ומ"מ בבית הכנסת קורין מן ירכיבהו עד וירא דאין קפידא בזה, וגם הסימן דהזי"ו ל"ך א"ש דודאי הוי סימנא מעליא כיון דבעינן רק שיחלוק כסימן זה ואין קפידא באיזה פסוק שיהיה. ולפי"ז יתחדש לן שהראשונים ז"ל שפירשו כל חד בפסוקי אחריני לא פליגי כלל אהדדי אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא ואין הקפידא אם ישנה לפסוק אחר ובלבד שיהו האותיות הזי"ו ל"ך קיימין בתחלתן: '''ולפי"ז''' בנ"ד יכול לקרות לשלישי מן ימצאהו עד וירא והוי הזי"ו ל"ך כהלכתו ואין צורך להוסיף אגברי. אך מב"י והאחרונים משמע קצת דאיכא קפידא בפסקי אלו דוקא שלא לשנותם לפסוקי אחריני שמתחילין ג"כ בהזי"ז ל"ן:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית