פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
שער המלך/שבת/כא
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == '''אין עולין באילן כו' גזירה שמא יתלוש.''' כתב ה"ה משנה פ' משילין וראיתי להר' המאירי שם בשיטה כ"י כתב וז"ל הרבה מפרשים אני רואה שהק' וכי תולש מאי הוי דבר שאינו מתכוין הוא ומתרצים דפ"ר הוא שאי אפשר שלא יתלוש מן העלים וזה אינו כלום דודאי אפשר שלא יתלוש אף מן העלים ועוד הרי יבש אין לו עלין ועליית אילן נאסרה בין בלח בין ביבש אלא שאנו מפרשים שמא יתלוש בכונת תלישה כו' עכ"ד ועפ"ז יש ליישב דברי הרא"ש שכ' בפרק המוצא תפילין דף קכ"ו ע"ד וזה לשונו והשתא דקיימא לן כר"ש דאמר דבר שאינו מתכוין מותר כולהו שריין אעשבים קאי דבכל ענין שרי להלך על גביהן אבל באילן יבש איכא למגזר משום דמינשר טפי ואין להוכיח מכאן היתר לאילן יבש ונראה דהרב אלפסי לא מפליג בין אילן לעשבים ולהכי לא הביא בהלכות ההיא דאילן יבש ע"כ ותמה עליו מרן הב"י בסי' של"ו וז"ל ותמהני על דברי הרא"ש דהיאך אפשר לו' דטעמ' דהרי"ף משום דלא מפליג בין אילן לעשבים והכל מותר דא"כ לא הו"ל לכתוב ההיא דאין עולין באילן וההיא דאם עלה לא ירד כו' עכ"ל יעויין שם אכן לפי דברי המאירי ז"ל שכתבנו הנה נכון דס"ל להרי"ף ז"ל כדעת י"מ שכתב המאירי דטעמא דאין עולין באילן הוא משום דהוי פסיק רישיה שאי אפשר שלא יתלוש מן העלים והילכך דוקא באילן לח הוא דאסור משום דהוי פסיק רישיה אבל באילן יבש אע"ג דנתרי פירי ונתרי קיסמי בעלייתו ואסור לתלוש מן האילן אפילו הוא יבש ולדעת רבינו ז"ל לפי מה שהבין הרב מג"א סימן הנז' ס"ק א' חיוב חטאת נמי איכא מ"מ כיון דליכא עלין לאו פסיק רישיה הוא ושרי לדידן דקי"ל כר"ש ומה שהקשה המאירי דהרי יבש אין לו עליו ואפ"ה אסור ל"ק להרי"ף דס"ל דמאי דפריך בגמ' הא קא נתרי פירי הא קא נתרי קינסי היינו משום דבעי לאוקומי לההיא ברייתא דקתני יבש מותר אליבא דכ"ע וכר"י אבל לפי מאי דפסיק והאידנא דקי"ל כר"ש כולהו שרי לא קי"ל כההיא ברייתא דקאסר בין לח בין יבש אלא דיבש שרי בכל מילי ומשום דהו"ל דבר שאינו מתכוין ומה שהביא הרי"ף ההיא דאין עולין באילן וההיא דאם עלה לא ירד מיירי באילן לח ומשום דהוי פסיק רישיה ועיין בהרב ב"ח ז"ל שתירץ מעין מה שכתבתי ועיין בהרב ט"ז סק"א שכ' וז"ל וכת' הרא"ש דנראה דהרי"ף ז"ל לא מפליג בין אילן לעשבים כו' משמע דבאילן מותר אפי' לח דומיא דעשבי' ויפה הקשה הב"י עליו דאם כן לא היה כו' ושלא כמשפט כתב מו"ח ז"ל דתקפה משנתו כי הרי"ף מחלק בין לח ליבש דאם כן הו"ל הרי"ף כהרא"ש עכ"ל. ודבריו תמוהים דהא טובא איכא בין הרי"ף והרא"ש דלהרי"ף אילן יבש שרי בכל ענין ואפי' בדנתרי פירי וקינסי ולדעת הרא"ש לא שרי אלא בגדודא וזה פשוט וק"ל:<br>''' מעשה חושב''' ''' (מג) ''' ומתרצים דפסיק רישי' הוא כו'. קשה דא"כ מאי האי דקאמר הש"ס גזירה שמא יתלוש הא אמרת דהוי פסיק רישי' וא"כ הרי ע"כ יתלוש ואפשר לומר משום דהוי פסיק רישי' דלא ניחא לי' דהא לא ניחא לי' בהשרת העלים ועיין מ"ש על הגליון בדיבור שאח"ז בסה"ד שם:<br>''' (מד) ''' משום דהוי פסיק רישי' למאי דכתב הר"ן בכמה מקומות בשבת וכ"כ הגאון המחבר ז"ל לעיל פ' י"ב הלכה יו"ד דהרי"ף פוסק כר"ש דמלאכה שא"צ לגופה פטור עליה א"כ כי הוי פסיק רישי' מאי הוי הא אפי' אם יתלוש עלים אכתי פטור משום דהו"ל מלאכה שא"צ לגופה ונהי דלעיל כתב המחבר דשבות דמלאכה שא"צ לגופה חמיר מ"מ הא פסיק רישי' לא הוי כאלו עושה בידים שנגזור משום הכי שלא יעלה באילן שהרי אפילו אם יתלוש עלים אינו עובר אלא על שבות דרבנן ולכן י"ל טפי דהרי"ף שהביא האי דאינו עולה באילן הוא משום דס"ל כתי' המאירי דחיישינן שמא יתלוש בכונת תלישה ושפיר תמה הכ"מ על הרא"ש ז"ל:<br>''' מ"מ ''' אין כאן קושיא על המחבר ז"ל משום די"ל דכי היכי דלעיל פ' י"ב הלכה יו"ד לענין כבוי מחמרינן דלא יכבה בשביל חולה שאין בו סכנה ואע"ג דכבוי הוא מלאכה שאצל"ג מ"מ אסור משום דהוא שבות חמור ה"נ י"ל כיון דהוי פסיק רישי' בעלים לחים מחמרינן בשבות זה דמלאכה שא"צ לגופה שאפילו אם עלה באילן ומצטער שם אסרינן לי' לירד משם. וכן צ"ל להרא"ש נמי סברא זו שהרי ס"ל דהלכה כר"ש גם במלאכה שא"צ לגופה והרי מחלק בין עשבים לאילן יבש דבעשבים שרי למאי דקיי"ל כר"ש דדבר שאין מתכוין מותר וא"כ ע"כ לומר דלא ס"ל כהמאירי דמפרש שמא יתלוש בכונת תלישה והיינו שיתכוין ליקח העשבים לעצמו דהוי מלאכה שצריכה לגופה דאי ס"ל הכי אמאי מתיר בעשבים וא"כ הרי יקשה לדידי' אמאי באילן יבש אסור, מה בכך דמנכר טפי הא הוי מלאכה שאצל"ג אלא עכצ"ל סברא הנ"ל דמשום דהוי שבות חמיר יש להחמיר ולאסור היכא דנתרי פירי וקינסי:<br>''' ועוד ''' י"ל בזה דהנה בשבת דף ק"ג ע"א אמרינן התם דאם מתכוין ליפות את הקרקע חייב אפילו בתולש פחות מכשיעור וא"כ ה"נ משכחת לה כה"ג לאסור אפילו לר"ש ואפילו א"צ להני עלים וקינסי כגון שמיפה לאילן ע"י תלישה זו שהיא ע"י פסיק רישי' ואיכא איסור תורה אפילו לר"ש. אמנם לפי מאי שהוכיח המחבר לעיל בפי"ב הלכה א' דפסיק רישי' הוי דאורייתא א"כ א"צ לכל זה ובפשיטות ניחא דהאי דאין עולין באילן הוי איסור דאורייתא ולא שבות גרידא:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם