פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
שו"ת בית הלוי/א/כא
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == הנה בענין מכירת חמץ נהגו להחמיר בו ולצאת ידי כל הסברות המחמירין ואמרתי לחקור קצת בזה איזה קנין מהני בעו"ג ואיזה קנין לא מהני בו: התוס' כתבו במס' קידושין דף ג' בד"ה ואשה בשם ר"ת דיש קנין חליפין בעו"ג ועי' בש"ך חו"מ סי' קכ"ג ס"ק למ"ד שחלק על זה וכתב בשם תשובת רשד"ם דר"ת יחיד הוא בזה גם הש"ך הקשה על ר"ת דלא אשתמיט שום דוכתא בש"ס לאשמעינן דעו"ג קונה בחליפין והנה לפום רהיטא נראה סוגיא מפורשת כר"ת דמהני דבקידושין דף כ"ב תנן עבד כנעני נקנה בכסף בשטר ובחזקה ומפרשינן שם הטעם דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה הקישו הכתוב לאחוזה ואיתא שם תנא אף בחליפין ותנא דידן מילתא דליתא במטלטלים קתני מילתא דאיתא במטלטלים לא קתני והרי כשקונה עו"ג שיהיה לו עבד הוי ליה קנין ישראל מעו"ג ואפ"ה מהני בו חליפין וכל קניינו של עבד הא ילפינן ליה מהקישא דלאחוזה ומוכרח להדיא דגם. שדה קונה ישראל מעו"ג בחליפין דאין לומר דלעולם לא מהני בו חליפין והא דתני אף בחליפין לא איירי כלל על התחלת מכירתו של העו"ג שיהיה עבד רק קאי כשקונה ישראל עבד כנעני מישראל חבירו דהוי קנין ישראל מישראל דזה אינו דא"כ מאי הקשה ותנא דידן מ"ט לא חשיב חליפין ודחק לתרץ משום דאיתא גם במטלטלים לא תני ליה עדיפא ה"ל לשנויי דהמשנה לא חשבה רק מה דמהני גם בהתחלת הקנאתו דבזה איירי המשנה ומש"ה לא חשיב ליה ומוכרח דגם בהתחלה מהני חליפין ובודאי אין לומר דהא דפריך ותנא דידן לא פריך כלל דליתני ברישא בהדי הני דברים דעבד נקנה בהם רק הכי פריך כיון דתני בברייתא דישראל קונה עבד בחליפין ולעולם איירי הברייתא בשקונה אותו מישראל חבירו ועכ"פ הא חזינן דעבד נקנה בחליפין כשהוא קנין ישראל מישראל א"כ כשהעבד יוצא לחירות הא הוי ג"כ קנין ישראל מישראל ובודאי דיוצא בו לחירות כמו דחזינן דנקנה בהם ועי' בגיטין דף נ"ט בתוס' ד"ה משום שכ' דעבד כנעני יוצא לחירות בחליפין דהא נקנה בחליפין דזה תלוי בזה ומש"ה פריך ותנא דידן מ"ט לא תני חליפין בסיפא דמשנה דקתני וקונה את עצמו בכסף כו' אמאי לא חשיב שם חליפין בודאי דהוי דוחק גדול לפרש כן הסוגיא ועוד דמלשון הברייתא גופה מוכח כן דקתני אף בחליפין וקאי על המשנה וכיון דהמשנה הא איירי גם בהתחלת מכירתו בודאי גם הברייתא איירי גם בהתחלתו והיאך נאמר דהברייתא לא איירי רק כשקונה אותו שכבר הוא עבד של ישראל ולא דמי כלל להמשנה ומאי אף דקתני דהא ודאי אין לומר דגם הברייתא קאי על סיפא דהמשנה דוקונה את עצמו דהא הגמרא מביא לה על הרישא ולא על הסיפא ומוכרח דיש קנין חליפין בעו"ג:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)