פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
מזרחי/שמות/יח
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''מה שמועה שמע ''' אינו רוצה לומר מה שמע דבהדיא כתיב קרא את כל אשר עשה ואם רצה לפרש דקרא דאת כל אשר עשה לא קמיירי אלא בקריעת ים סוף ומלחמת עמלק היה לו לפרש זה גבי את כל אשר עשה ועוד מ"ל לשרושי הכי קרא דאת כל אשר עשה כולהו משמע ועוד דלגבי את כל אשר עשה פי' בירידת המן והבאר ועמלק ואלו קריעת ים סוף לא קאמר אלא ה"פ מה שמועה שמע ובא כלומר מאי זו שמועה מכל השמועות ששמע נתעורר לבא והכי קתני בהדיא במכילתא ומייתי לה בשלהי מסכת זבחים מה שמועה שמע ובא ואף בקצת נוסחאות שאינו כתוב בהם ובא אלא מה שמועה שמע הרי כתוב בהן רבי יהושע אומר מלחמת עמלק שמע ובא רבי אלעזר המודעי אומר מתן תורה שמע ובא רבי אליעזר אומר קריעת ים סוף שמע ובא משמע דעל ביאתו עסקינן לא על שמועתו ואם כן ע"כ לומר דפירוש מה שמועה שמע הוא מה שמועה שמע ובא ורבי יהושע שאמר מלחמת עמלק שמע ובא הוא מפני שכתובה בצדו ודריש סמוכין ואף עפ"י שאין מלחמת עמלק מופלג כקריעת ים סוף שהרי בקריעת ים סוף הפליג הכתוב בה ואמרה רחב שמענו אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם ובמלחמת עמלק לא מצינו שהפליג בו בשום מקום מכל מקום מפני שהוא ועמלק היו בעצה עם פרעה וראה שאבד הב"ה את עמלק מן העולם עשה תשובה ואמר אין לי לילך אלא אצל אלהיהן של ישראל כדאיתא בשמות רבה ורבי אליעזר שאמר קריעת ים סוף שמע ובא הוא ממה שהפליג הכתוב בה ואמר ויהי כשמוע כל מלכי האמרי אשר בעבר הירדן וכל מלכי הכנעני אשר על הים את אשר הוביש ה' ורחב אמרה שמענו אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם ונשמע וימס לבבנו. ואם תאמר כיון דסבירא ליה לרש"י ז"ל דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ומשום הכי נקט דברי שניהם ואמר מלחמת עמלק וקריעת ים סוף מ"ט לא נקט נמי מלתיה דרבי אליעזר המודעי דקאמר מתן תורה שמע ובא. י"ל דקריעת ים סוף ומלחמת עמלק הם קרובים לפשוטו של מקרא האחד מצד סמיכות והאחד מצד הפלגתו אבל מתן תורה אין בו לא זה ולא זה ורש"י ז"ל אינו מביא בפירושו אלא המדרשות הקרובות לפשוטו של מקרא ומה שפירש בפסוק את כל אשר עשה בירידת המן והבאר ועמלק ולא קריעת ים סוף והתורה אע"פ שכלם נכללים במאמר את כל אשר עשה וגבי על כל הטובה אשר עשה פירש טובת המן והבאר והתורה ולא קריעת ים סוף ועמלק. י"ל משום דגבי את כל אשר עשה לא מצי לפרושי קריעת ים סוף משום דלמשה ולישראל כתב והקריעה לא היתה בעבורם שהרי בעמידת הענן בין מצרים ובין ישראל כבר היו בטוחים ולא היו יראים מהם ואם כן לא היתה הקריעה רק להטביעם להתכבד השם על ידם כדכתיב ואכבדה בפרעה ובכל חילו ולא להצלת ישראל ונתינת התורה לא תפול בה עשייה רק נתינה ולכן לא יתכן שתכנס תחת מאמר את כל אשר עשה אבל בקרא דעל כל הטובה אשר עשה לא חשש לכלול בו נתינת התורה אע"ג דכתיב ביה עשייה משום דעשייה זו שבה אל הטובה ומצד שהיא טובה נופל בה עשייה ולא יתכן לכלול מלחמת עמלק משום דמלחמת עמלק הצלה היא ולא טובה ולא קריעת ים סוף אי משום דלאו טובה היא ואי משום דלישראל כתיב וקריעת ים סוף לא היתה לישראל כדלעיל ובפסוק את כל התלאה לא כלל רק שעל הים ושל עמלק משום דכולהו אחריני לאו תלאה נינהו ופי' שעל הים אינו רוצה לומר בעד קריעת ים סוף דקריעת ים סוף לאו תלאה היא אלא בעד צעקתם שצעקו כשראו המצרים רודפים אחריהם עד שפת הים א"ק כיון שאין קריעת ים סוף נכללת במאמר את כל אשר עשה היאך אפשר לומר ששמע אותה ובא הא מאמר וישמע אינו דבק רק עם את כל אשר עשה ועוד מ"ש מלחמת עמלק מקריעת ים סוף שמלחמת עמלק כלל אותה בכלל את כל אשר עשה וקריעת ים סוף לא כלל אותה בכלל את כל אשר עשה אי משום דלמשה ולישראל כתיב וקריעת ים סוף לא היתה למשה ולישראל חלישותו של עמלק נמי לא היתה אלא לעמלק ואי משום הצלתם של ישראל שהיתה ע"י חלישותו של עמלק הא לא שייך בה עשייה דהצלה אינה אלא העדר וההעדר לא תפול בו עשייה וצ"ע: '''יתרו ז' שמות נקראו לו. ''' במכילתא אבל בפרשת בהעלותך כתב שני שמות היו לו כמו ששנו בספרי משום רבי שמעון בן יוחאי. והן אגדות חלוקות למעיין בם היטב והר' הביא את שניהם כי כן דרכו בכמה מקומות כמו שכתבתי בתחלת פרשת בראשית ע"ש אבל מה שכתב כאן יתר על שם שייתר פרשה אחת בתורה ובפרשת בהעלותך כתב יתרו על שם שייתר פרשה אתת בתורה שכתוב בספרי אין בכך כלום דרבי שמעון בן יוחאי שאמר יתרו על שם שייתר פרשה אתת בתורה הוא האומר שני שמות היו לו חובב ויתרו ומסתמא הוא סובר שנקרא גם כן בשם יתר כדכתיב וישב משה אל יתר חותנו אלא שהוא סובר שיתרו ויתר אחד הוא אלא שכשנתגייר וקיים המצות הוסיפו לו אות אחת כמו אברם אברהם כדאיתא במכילתא ומשום הכי לקח יחרו במקום יתר: '''יתרו לכשנתגייר וקיים המצות הוסיפו לו אות. ''' תימה אם כן אין כאן כי אם ששה שמות מכיון דקודם גרותו שהיה נקרא יתר לא היה נקרא יתרו ואחר גרותו שהיה נקרא יתרו לא היה נקרא יתר ואין ראוי למנותם לשני שמות במו שאין ראוי למנות אברם ואברהם לשני שמות וכן משמע נמי מלשון המכילתא שבראשונה כתב ז' שמות נקראו לו ואחר כך כתב בדבר אחר וישמע יתרו מתחלה לא היו קורין אותו אלא יתר וכשעשה מעשים טובים הוסיפו לו אות אחת ונקרא יתרו וכן את מוצא באברהם שמתחלה היו קורין אותו אברם וכשעשה מעשים שובים הוסיפו לו אות אחת ונקרא אברהם משמע שהלשון האחרון חולק עם הראשון שאמרו ז' שמות נקראו לו שהראשון סובר ששניהם היו נקראים לו בזמן אחד ולכן יהיו שמותיו שבעה והאחרון סובר שלא היו שניהם בזמן אחד ולכן יהיו שמותיו ששה ולא שבעה דאל"כ מאי ביניהו וצ"ע: '''חובב הוא יתרו שנאמר מבני חובב חותן משה. ''' בספרי שצו ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חותן משה חובב היה שמו או רעואל היה שמו שנאמר ותבאנה אל רעואל אביהן כשהוא אומר וחבר הקני נפרד מקין מבני חובב חותן משה חובב היה שמו לא רעואל ע"כ ופירושה אם יפול הספק בפירוש המקרא של מבני חובב חותן משה חובב היה שתי או חבר היה שמו כמו שנפל הספק בפי' המקרא של ויאמר משה לחובב בן רעואל חותן משה אם חובב היה שמו או רעואל היה שמו תתפרשה הבריתא הזאת שמאח' שמהמקרא של ויאמר משה לא נפל הספק רק אם היה שמו חובב או רעואל יחוייב בהכרח שהמקרא של מבני חובב חותן משה שיהיה שמו חובב ולא חבר הקני דאל"כ קשו קראי אהדדי אבל אם לא יפול ספק בפירוש מבני חובב חותן משה אם היה שמו חבר תתפרש הבריתא הזאת שהמקרא של מפני חובב חותן משה יחויי' שהיה שמו חובב ולא רעואל שנפל בו הספק ואיכא לאקשוי כיון שלמדנו מהמקרא דמבני חובב חותן משה בשני הפירושים ששמו היה חובב ולא חבר בנו ולא רעואל אביו היאך שנו עוד שבע שמות נקראו לו ובכללם חבר ורעואל ורש"י הביא שניהם ההיא דספרי וההיא דז' שמות א"ת רעואל וחבר דז' שמות אינם רעואל וחבר הכתובים שהם חבר בן חובב ורעואל אבי חובב מהיכן למדו לומר זה. '''ויש אומרים רעואל אביו של יתרו היה כו'. ''' בספרי כו' אביו של יתרו דוקא ולא הוא עצמו אבל האומרים ז' שמות נקראו לו סוברים שאביו והוא שניהם נקראו בשם רעואל דאל"כ מאי בינייהו הרי כלם מודים שרעואל אביו של יתרו היה ויש לתמוה דמהכא משמע שאין מחלוקת אלא בשם רעואל אבל בשאר כל השמות כ"ע מודו דאל"כ למה לא הביא החילקין בשאר השמו' כמו שהביא החולקי' על שם רעואל ובספרי שנינו בהדיא משום ר"ש בן יוחאי שלא היו לו ליתרו אלא שני שמות בלבד חובב ויתרו ושם יתר הנכלל ביתרו. ושמא י"ל רבותא קמ"ל דאפילו ברעואל דאשכחן ביה קרא בהדיא ותבאנה אל רעואל אביהן פליגי ביה ואמרו שהתינוקות קורין לאבי אביהן אבא מפני שכתוב לחובב בן רעואל כ"ש בחבר דלא אשכחן בשום דוכתא שנקרא שמו חבר בלבד קרא דוחבר הקני נפרד מקין מבני חובב חותן משה שהוא מסופק אם חותן משה שב אל חבר או אל חובב אביו ופוטיאל נחלקו בו בפ' יש נוחלין אם הוא יתרו שפטם עגלים לעבודת כוכבים או יוסף שפטפט ביצרו וסמכו דבריהם על מקרא דמבנות פועיאל דמשמע משני פוטים מיתרו שפיטם עגלים לעבודת כוכבים ומיוסף שפטפט ביצרו ואם כן החולק על רעואל שכתוב בו ותבאנה אל רעואל אביהן איך לא יחלוק על פוטיאל הנסמך על הדברים הפורחים באו' א"ק מבני דכתיב ביה ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים: '''חותן משה כאן היה יתרו מתכבד במשה אני חותן המלך ולשעבר היה משה תולה הגדולה בחמיו וישב אל יתר חותנו. ''' במכילתא שאע"פ שאין הפרש בין וישמע יתרו חותן משה ובין וישב אל יתר חותנו שבשניהם יחד יתרו הוא הנודע עם משה לא משה עם יתרו שפירוש חותנו כמו חותן משה מ"מ יש הפרש מצד הספור שאם הספור הוא על משה ומזכיר את יתרו בשם חותני נראה שכונת המספר הוא לכבד את משה ואם הספור הוא על יתרו ומזכיר את יתרו בשם חותן משה נראה שכונת המספר הוא לכבד את יתרו. '''למשה ולישראל שקול משה כנגד כל ישראל. ''' במכילתא דאל"כ למשה למה לי הא בכלל לישראל הוא ומה שפירש זה קודם את כל אשר עשה הקוד' לו הוא כדי להודיע למה היה יתרו מתכבד במשה הפך המנהג שמנהג העולם תמיד שיתכבד החתן בחותן לא החותן בחתן לכך הסמיך לזה שקול משה כנגד כל ישראל כלומר וראוי שיתכבד בו חותנו אף על פי שהוא הפך המנהג: '''את כל אשר עשה להם בירידת המן והבאר ובעמלק. ''' כתב להם במקום למשה ולישראל עמו כדי שלא יאריך בדבור כמו שכתוב אל האבות במקום אל אברהם אל יצחק ואל יעקב: '''וכי הוציא זו הגדולה על כלם. ''' במכילתא וכתב וכי הוציא בוי"ו להורות שהוא חסר וי"ו וכאילו אמר וכי הוציא שפירושו את כל אשר עשה וגם שהוציא ולא הללו בכלל את כל אשר עשה להודיענו שזו גדולה על כלן ואינה נכללת עמהן ומה שהכריחו לרש"י להוסיף וי"ו על כי הוציא עד שיצטרך לפרש זו הגדולה על כלן הוא מפני שפתח בכל אשר עשה וסיים בכי הוציא אבל ליכא למימר דמה שדרשו במכילתא שקולה יציאת מצרים כנגד נסים וגבורות הוא משום דס"ל דקרא דכי הוציא הוא פי' את כל אשר עשה ומדקרי ליה כל משמע שהיא שקולה כנגד הכל דומיא דוכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה שדרשו בו בעבודת כוכבים הכתוב מדבר וקרי לה כל משום דשקולה כנגד כל המצות דהשתא כי הוציא הוא כמשמעו בלא תוספת וי"ו דאם כן צ"ל דיציאת מצרים הוא דשמע ותו לא ומהו זה שאמרו קריעת ים סוף ומלחמת עמלק ומתן תורה שמע ובא וא"ת הני דקאמרי מלחמת עמלק שמע ובא וקריעת ים סוף שמע ובא ומתן תורה שמע ובא פליגי מההיא דאת כל אשר עשה שאמרו שקולה יציא' מצרים כו' וס"ל דפי' כי הוציא וכי הוציא שכלן שמע א"כ היה להם להביא גם דברי האומר יציאת מצרים שמע ובא. ושמא י"ל שהמכילתא בחר לומר זה משום דאין סברא לומר שיתרו לא שמע מכל אותן הנסים והנפלאות שעשה השם לישראל אלא את יציאתן ממצרים לבד מפני שבשעה שנקרע הים נשמע הקול מסוף העולם ועד סופו כדכתיב ויהי כשמוע מלכי האמורי כו':
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים