פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
רש"י/סוכה/ז/א
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} '''{{עוגן1|ויעמידנו}} כנגד ראש תור.''' (ראש שורה) במקצוע צפונית מערבית באלכסון או מזרחית דרומית כשהמחיצות מערבית צפונית דנראה נוטה לב' מחיצות ומיחזי כארבע מחיצות {{תמונה להוספה}} ראש תור היא תלם מענה של סוף שדה שהתלמים כלים והולכין באלכסון זה ארוך מזה מעט: '''{{עוגן1|טפח}} שוחק.''' מודדין בד' אצבעות שאינם נוגעות זו בזו דהוי טפח ומשהו: '''{{עוגן1|ומעמידו}} בפחות מג''''{{תמונה להוספה}}'''.''' סמוך לאחת הדפנות ופחות מג' כלבוד והויא ליה כמחיצה של ד' טפחים ומשך סוכה שבעה נמצא רובו של דופן עשוי{{הערה|ה{{ממק|רש"ש}} הקשה דלכך סגי בטבח עוצב ופחות, וביאר באופ"א שד' טפחים חשובים מחיצה בכל מקום, וכבר כ"כ ה{{ממק|תוספות הרא"ש}} וה{{ממק|ריטב"א}}.}}: '''{{עוגן1|כמבוי}} המפולש'''{{תמונה להוספה}}'''.''' ששתי הדפנות זו כנגד זו: '''{{עוגן1|כשרה}}.''' דהא נמי קרי כהלכתן: '''{{עוגן1|לכל}} רוח שירצה.''' שהרי יש כאן ארבעה יוצאין ולאיזה יוצא שירצה יעשנו: '''{{עוגן1|עושה}} פס'''{{תמונה להוספה}}'''.''' דופן גמור של ד' טפחים ומעמידו בפחות מג' סמוך לדופן אצל מקצוע פס ארבעה דכי אמרינן לבוד איכא ז' טפחים ארוך כדי סוכה קטנה: '''{{עוגן1|שתי}} דפנות'''{{תמונה להוספה}}'''.''' שלמות כהלכתן כמין גאם דאין נראות מפולשות כי האי: '''{{עוגן1|אמר}} רבא ואינה נתרת אלא בצורת הפתח.''' בעירובין {{ממ|[[בבלי/עירובין/יא/ב|דף יא:]]}} אמר היכי דמי צורת הפתח קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן והכא קאמר רבא דטפח ששנינו בברייתא שמתיר בדופן שלישית אינו מתיר אלא אם כן עשאו לאותו טפח צורת הפתח על פני כל הדופן כולו כיצד קנה של חצי טפח אצל היוצא וקנה של חצי טפח במקצוע שכנגדו וקנה על גביהם מזה לזה הוה ליה כאילו כל הדופן סתום דפתח שיש לו צורת פתח סתימה מעלייתא היא בפרק קמא דעירובין {{ממ|[[בבלי/עירובין/ב/ב|דף ב:]]}} וזהו טפח שאמרו חכמים: '''{{עוגן1|ונתרת}} נמי בצורת הפתח.''' משמע דטפח ששנינו היינו כדפריש רבי סימון לעיל עושה סתימה<ref>ברש"י שברי"ף סתימת.</ref> טפח אצל היוצא ואתא רבא למימר דאם עשה צורת הפתח על פני כל הדופן בשני קנים כל שהוא וקנה על גביהם קאי ליה במקום טפח ומכשר ליה כוותיה דאו האי או האי מכשר: '''{{עוגן1|וצריכא}} נמי צורת הפתח.''' משמע דתרוייהו בעינן טפח אצל היוצא וקנה בזוית שכנגדו וקנה שעל גביהם קאי<ref>בכ"י על גביהם.</ref> מטפח זה לקנה של זוית: '''{{עוגן1|דקעביד}} טפח שוחק.''' אצל היוצא כדרבי סימון: '''{{עוגן1|לא}} סבר לה מר ונתרת נמי.''' או האי או האי: '''{{עוגן1|וכן}} לשבת.''' אע"פ שצריך לשבת שלש מחיצות ליעשות רשות היחיד שבת של סוכות מותר לסמוך על מחיצות הסוכה אם עשה ברה"ר סמוך לפתחו סוכה דאין בה אלא שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח מכניס ומוציא הימנה לביתו ואע"ג דבשאר שבתות לא מישתרי אי נמי בשאר מחיצות שאינן של סוכה לא מישתרו בהכי לשבת דסוכה שריא דמיגו דההוא טפח אגמריה רחמנא למשה במחיצות סוכה דליהוי ליה דופן שלימה לסוכה הוי דופן נמי בשבת דסוכה לענין שבת: '''{{עוגן1|דופן}} סוכה כדופן שבת.''' כל צידי דפנות שהתירו חכמים לשבת כגון מחיצה של שתי בלא ערב כדאמר בעירובין {{ממ|[[בבלי/עירובין/טז/ב|ד' טז:]]}} מקיפין בקנים ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים ואע"פ שרחב קנה אינו אלא מלא אצבע ויש בין קנה לקנה שלשה טפחים חסר משהו ואיכא פרוץ מרובה על העומד שפיר דמי דאמרינן לבוד והוה ליה כולו עומד או של ערב בלא שתי כדתנן התם {{ממ|[[בבלי/עירובין/טז/ב|שם]]}} מקיפין שלשה חבלים הוי היקף נמי לדופן סוכה ובלבד שיהא זהיר שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים כשהוא מקיף כי היכי דאמר לענין שבת דאם כן נפיק ליה מתורת לבוד ודווקא במקומות הרבה דהוי ליה פרוץ מרובה על העומד אבל מקום אחד או שני מקומות הוו להו כפתחים: '''{{עוגן1|שהשבת}} אינה נתרת.''' אם יש בה פתחים הרבה שאין בהם צורת הפתח ורבים על העומד ומבטלי ליה לעומד: '''{{עוגן1|מה}} שאין כן בסוכה.''' דסגי ליה בשתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח ואפילו היו לה פתחים בשתי הדפנות אחד או שנים דכי מצטרפת להו בהדי שתים הפרוצות הוה ליה פרוץ מרובה שריא: '''{{עוגן1|מאי}} לאו.''' אפילו בשבת שבתוך החג קאמר דלא מישתריא לטלטולי והכי קאמר יתירה הלכות טלטול שבת דסוכה אהלכות הכשר סוכה לאכול ולישן ולצאת ידי חובת סוכה דלענין מיפק ידי חובתו נפיק ובלבד שלא יטלטל בה אלא ארבעה ולא יכניס מתוכה לבית: '''{{עוגן1|לא}}.''' הכי קאמר יתירה הלכות טלטול שבת דעלמא אהלכות טלטול שבת דסוכה ששבת דעלמא אינה נתרת אלא בעומד מרובה דליכא למימר בה מיגו ושבת דסוכה נתרת משום מיגו: ואי שבת דעלמא קאמר אבל שבת דסוכה והלכות הכשר סוכה שוין משום מיגו ליתני נמי יתירה הלכות הכשר סוכה דעלמא דחול אהלכות הכשר סוכה דשבת: '''{{עוגן1|ואילו}} סוכה דשבת.''' אם עשויה כמבוי שתי דפנותיה זו כנגד זו סגי לה בלחי זקוף אצל היוצא אע"ג דאין רחבו טפח דמיגו דהוי דופן לשבת הוי נמי דופן לסוכה דהא מר משום דאית ליה מיגו אמר הכי לדידך דאמרת לחי משום מחיצה והזורק למבוי מפולש שיש לו לחי חייב אלמא מדאורייתא מחיצה היא ומתוכו לרשות היחיד נהי דמדרבנן אסור מדאורייתא מיהא מותר דהא מר משום דאית ליה מיגו אמר הכי: <ref>לשון הדק"ס, ויש לברר בכתה"י: רש"י ד"ה סיכך לענין סוכה [ותנא כי היכי דאשמעינן יתירה שבת על הסוכה הוה] ליה לאשמעינן דיתירה סוכה כו' וצ"ל דיתירה סוכה דעלמא אסוכה דשבת: [ההוא לא אצטריך ליה.] משום דמרישא שמעינן ליה:</ref>'''{{עוגן1|סיכך}} על גבי מבוי מפולש שיש לו לחי כשרה.''' בשבת ולא בחול דמיגו דהוי דופן לשבת למהוי רשות היחיד הוי דופן לענין סוכה: '''{{עוגן1|ההוא}} לא איצטריך ליה.''' לאשמעינן דיתירה סוכה דעלמא אסוכה דשבת משום דמרישא שמעינן ליה: '''{{עוגן1|דהשתא}} מקילתא לחמירתא אמר מיגו.''' מיגו דהוי דופן לסוכה דקילא הוי דופן לשבת דחמירא: '''{{עוגן1|מחמירתא}} לקילתא מיבעיא.''' דמבוי שיש לו לחי זקוף דכשר לסוכה בשבת: {{שומר דף בבלי|פסי}} {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)