פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
קרבן העדה/כתובות/א/ה
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|האוכל}} אצל חמיו ביהודה.''' כשהיו עושים סעודת אירוסין בבית אבי הכלה ביהודה היו נוהגים שהארוס מתייחד עם ארוסתו כדי שיהא לבו גס בה לפיכך כשנישאת אח"כ אין לו טענת בתולין: '''{{עוגן1|אלמנת}} כהנים.''' אלמנת בת כהן: '''{{עוגן1|היו}} גובין לבתול'.''' בת כהן שנשאת לכהן: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|שכן}} מסורת.''' לאומות: '''{{עוגן1|איסטרטייס}}.''' הגמון: '''{{עוגן1|עוד}} היא נגררת.''' לעולם היא נגררת אחר בעלה שאין אשה מוצאת קורת רוח אלא מבעלה הראשון: '''{{עוגן1|ופריך}} מ"מ.''' היא נבעלת מההגמון ומאי מהני שנגררת אחר בעלה מ"מ נאסרה לבעלה בבעילת ההגמון: '''{{עוגן1|ומשני}} אנוסה היא.''' כיון שנגררת אחר בעלה בעילת ההגמון באונס היא ואנוסה לישראל שריא: '''{{עוגן1|ופריך}} כהנות מה היו עושות.''' שהרי אשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה: '''{{עוגן1|ומשני}} מטמינות היו.''' הכהנות שלא ירגישו בהן שנשואות הן: '''{{עוגן1|ופריך}} ויטמינו אף בנות ישראל.''' כלומר אשת ישראל שלא יבעלו להגמון דאע"ג דאנוס' לישראל שריא איסורין מיהא איכא אם אפשר להשמט דדמיא לרצון: '''{{עוגן1|ומשני}} קול יוצא.''' אם יטמינו כולן מתפרסם הדבר שמטמינות וישמע המלך וכהנות וישראלות יהיו נבעלין להגמון לפיכך תפסו במועט שלא לאסור הכהנות: '''{{עוגן1|מה}} סימן היה להן.''' שיש כאן שמחה אחרי שהיו מטמינות: '''{{עוגן1|קול}} מגרוס בעיר.''' של רחיים של גרוסות ידעו שמשת' נישואין שם: '''{{עוגן1|אור}} הנר.''' ביום או בלילה נרות הרבה: '''{{עוגן1|בברור}} חיל.''' שם מקום: '''{{עוגן1|ה"ג}} שבוע הבן.''' ברית מילה וקרי שבוע בן על שם שהוא לסוף שבוע: '''{{עוגן1|המנהג}} לא בטל.''' ועדיין מייחדין החתן עם הכלה קודם החופה ומדליקין נרות לשבוע הבן. נכנסה. לחופה כשהיתה מעוברת. מהחתן שנתייחד עמה בבית חמיו: '''{{עוגן1|תני}} ולאלמנה.''' בת כהן כתבו מאתיים: '''{{עוגן1|כסדר}} הזה.''' שיש לה מאתים: '''{{עוגן1|מסתברא}}.''' הא דתנן במתני' ב"ד של כהנים היו גובין לבתולה ד' מאות זוז: '''{{עוגן1|ששבטה}} גובה.''' שמפני כבוד שבטה שהן כהנים ראוי שתגבה ד' מאות זוז: '''{{עוגן1|לא}} מסתיי'.''' לא סגי דעלתה לכהונה ואיך תאמר שתגבה יותר מאלו נשאת לישראל: '''{{עוגן1|לא}} מסתבר'.''' אלא בהיפך: '''{{עוגן1|דסליקא}} לכהונת'.''' ועולת עמו: '''{{עוגן1|ובת}} כהן.''' לישראל לא תגב' דנחיתא מן כהונתא ואין לה חלק בכהונה עוד: '''{{עוגן1|אחת}} זו ואחת זו.''' בין בת כהן לישראל בין בת ישראל לכהן לא תגבה יותר ממאתים שקנס קנסו בהן חכמים שיהא כל אחד מדבק בשבטו ובמשפחתו: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו