פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
פני משה/כתובות/י/ה
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|הראשונ'}} קודמ' לשנייה.''' אותה שזמן כתובתה מוקדם קודמת לשנייה שזמנה מאוחר וכן כלם: '''{{עוגן1|הראשונה}} נשבעת לשנייה.''' אם שניה טוענת השבעי לי שלא גבית משל בעלי כלום דשמא לא ישאר לי ממה שאגבה כתובתי ואף שלישית תאמר כן לשנית ורביעית לשלישית אבל רביעית נפרעת שלא בשבועה וכגון שאין שם יורש אחר או ב"ח שישביענה: '''{{עוגן1|אמר}} בן ננס כו'.''' בבבלי מפרש פלוגתייהו לחד אוקמתא כגון שנמצאת שדה אחת מאלו השדות שגבו שלש נשים הראשונות שאינה שלו שנודע שגזלה וסוף שיבאו הבעלים ויטלוה וכשבאה הרביעית לגבות כתובתה מן שדה הרביעית באה זאת ואומרת לה למחר יבא הנגזל ויטול שדהו מידי רצוני שתשבעי לי שלא גבית כתובתיך בחיי הבעל ובהא פליגי דת"ק סבר ב"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה לא גבה הילכך למה תשבע הרביעית ואם יבא הנגזל ויטרוף מזו תחזור היא על הרביעית ותטול ממנה מה שגבתה ובן ננס סבר בעל חוב מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה ואם תחזיק זאת שוב לא תוכל זו לחזור עליה ולכך תשבע לה שלא גבתה מנכסי בעלה כלום והלכה כתנא קמא בהא דבעל חוב מאוחר שקדם וגבה מה שגבה לא גבה אבל בדינא דמתני' הלכה כבן ננס דאף האחרונה אינה נפרעת אלא בשבועה: '''{{עוגן1|היו}} כולם יוצאות ביום אחד.''' כלומר יוצאות לפנינו ומלמדות שכלם נכתבו ביום אחד: '''{{עוגן1|שעה}} אחת.''' בכתובתה: '''{{עוגן1|זכתה}}.''' אם השעות מפורשות בתוכן כגון באחת כתוב ביום פלוני בשעה ג' ובשנייה בשעה ד' וכן כולן: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|כדברי}} בן ננס כו'.''' גירסת הספר ע"כ מוטעית היא וא"א להעמידה וכבר כתב הרמב"ן ז"ל בחידושיו ובספר המלחמות וז"ל ובירושלמי לא עבר עליו הקולמוס של מגיהי ספרים. ונראה דה"ג לשטר אחד שיצא על שלשה לקוחות כולהן חולקין בשוה וה"פ לדברי בן ננס דקאמר דאף האחרונה אינה נפרעת אלא בשבועה וקסבר האי ש"ס דטעמיה דבן ננס משום שמא יבא ב"ח מוקדם ויטרוף מזו שלפניה ושוב לא תוכל לחזור על האחרונה דס"ל ב"ח מאוחר מה שגבה גבה כדפרישית במתני' ומדאמרינן דב"ח מוקדם טורף מזו שלפניה ולא תוכל לומר לו הנחתי לך מקום לגבות ממנו מזו שלאחריה ש"מ דס"ל לבן ננס בשטר א' שיצא על שלשה לקוחות כגון שמכר שדותיו לשלשה בני אדם ובא ב"ח שיש לו שיעבוד על שדותיו של המוכר לטרוף אין כל א' יכול לדחות אותו ולומר אני מוקדם והנחתי לך מקום לגבות וכגון שלא נתפרש בשטרו איזו שדה אלא כתב לו שיעבוד סתם על אחת ושתים משדותיו והילכך יכול לטרוף מאיזה מהן שירצה א"נ שעשה לו אפותוקי על שדה של המוקדם והיינו דקאמר כולן חולקין בשוה כלומר שלאחר שטרף מהמוקדם חוזר הלוקח הראשון על שלאחריו וזה על שלאחריו עד שנמצאו כולן חולקין בשוה ומשלמין ביניהן להב"ח וזה דומה ממש לדין משנתינו לבן ננס והילכך האחרונה אינה נפרעת אלא בשבועה מטעמא דאמרן: '''{{עוגן1|אמר}} ר' עקיבא.''' אמורא הוא ודוגמתו מצינו הרבה בהאי ש"ס: לית הדא פליגא על ר' שמואל דאמר לעיל בשני שטרות על שדה אחת שכתב ומסר לראובן וחזר וכתב לשמעון ואין ידוע איזה מהן קודם דאמרינן שודא דדייני לאיזה מהן וכו' וקס"ד דה"ד לשטר א' היוצא על ב' שדות כגוונא דאמרן ששיעבד לראובן אחת משתי שדותיו ואין ידוע איזו דאמרינן שודא דדייני איזו שירצה ב"ד מחליטין לו והילכך מתמה והכא אומר הכין דחולקין ביניהם ואם הדא פליגא על שמואל: '''{{עוגן1|א"ל}} לא בשני שטרות.''' כלומר וכי לא קאמר שמואל דיניה בשני שטרות על שדה אחת דילמא בשטר אחד על ב' שדות קאמר בתמיה דשאני ב' שטרות דהתם איכא למיקם עלה דמילתא ואמרינן למי שחשוב עליו ביותר קדם ומסרה לו אפי' אם נכתבו ביום אחד אבל בשער אחד על ב' שדות ליכא למיקם עלה דמילתא ולא אמר שמואל בכי הא שודא דדייני: '''{{עוגן1|ולא}} שמיע.''' וחזר ומתמה ולא שמיע לך הא דאמר ר' אבון לעיל הלכה ד' דלא שני ליה לשמואל בין שטר אחד שיצא על שני שדות וכו' וע"כ פליגא הדא אדשמואל: '''{{עוגן1|הנהיג}} ר' בארנונא.''' מס המלך ובכסף גולגולת ובאנפרות אנס עכו"ם שלוקח בלא נתינת דמים כעין דאמרינן בהנזקין דף נ"ח הבא מחמת חוב ומחמת אנפרות אין בו משום סיקריקון כלומר אין בו דין סיקריקון דתנן התם הלוקח מן הסיקריקון נותן לבעלים רביע ומחזיק הקרקע בידו אבל אלו שלקחו מהכא מחמת חוב המס ואנפרות אין בהן דין זה אלא מחזירין להבעלים בחנם דהבעלים לא גמרי ומקני להו ואין מכירתן מכירה כלל והיינו דקאמר הנהיג רבי באלו כהדא דבן ננס כלומר שאם לאחר שלקח זה מהאנפרות חזר ומכר שדותיו לב' או ג' בני אדם חוזרין הבעלים וטורפין מכל אחד שירצו כבן ננס דלעיל: '''{{עוגן1|כהדא}}.''' לאו אהא דלעיל קאי אלא אמתני' דקאמר כל הקודמת לחבירתה זכתה ומייתי עלה עובדא בכה"ג: '''{{עוגן1|קריבין}} דרבי יוסי.''' לקחו שדות מן אילין דבר תפקן שם משפחה אחת והלכו אלו ונשאו להם נשים והכניסו להם שקיעין הן שטרי החלטות להיות שקועין בידן. הערוך. כלומר שעשו ערמה לכתוב שטר שיעבוד מקודם לנשיהן על אותן שדות ובאו ורצו להתגרות עם קרוביו דרבי יוסי להוציא מידן ולומר שיעבודן של נשיהן קדמו: '''{{עוגן1|א"ל}} רבי מנא.''' יודע אני בודאי כשמכרתם אלו השדות עדיין לא היתה שום שיעבוד עליהן ומקחן של קרוביו דרבי יוסי קדמו וקיים: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו