פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
פני משה/כתובות/ח/ד
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|שמין}} אותן.''' דקסבר מה שגדל ברשותו הוי פירות ומה שלא גדל ברשותו הוי קרן ולפיכך מה שדמי הקרקע יקרים עכשיו בשביל תבואה זו הוי קרן וצריך ליתן לה דמים וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות: '''{{עוגן1|וחכמים}} אומרים המחוברין לקרקע.''' ואפילו אלו מה שלא גדלו ברשותו תורת פירות נתנו בהן ושלו הן דהרי הקרקע קיימא לה והלכה כחכמים: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|דר"מ}} היא.''' כלומר טעמא דר"מ מפרש דלטעמיה אזיל דשמעינן ליה דעבד פירות מחוברין כתלושין בפרק שבועות הדיינין גבי אין נשבעין על הקרקע ר"מ אמר יש דברים שהן כקרקע ואינם כקרקע כיצד עשר גפנים טעונות מסרתי לך והלה אומר אינן אלא חמש ר"מ מחייב שבועה וחכמים אומרים כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע וקס"ד דהכא נמי היינו טעמיה דר"מ דעבד ליה לפירות מחוברין כתלושין ולפיכך שמין אותן ומה ששוה יותר בשביל הפירות הוי ליה כנפלו לה פירות תלושין וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות: '''{{עוגן1|ולא}} שמיע ליה.''' לרבי ירמיה הא דאמר ר' יוסי ב"ח דלא אמר ר"מ התם שאינן כקרקע אלא בקמה העומדת להקצר וגפנים עומדות להבצר דאינן צריכין יותר לקרקע דסבר ר"מ כבצורות דמיין והכי מוקי לה רבי יוסי ב"ח בבבלי שבועות דף מ"ג: '''{{עוגן1|הא}} שחת לא.''' אבל אם עדיין שחת הוא ואין עומד ליקצר לא קאמר ר"מ דכתלושין דמיא וברם הכא קאמר ר"מ סתמא דשמין אותן ואפילו שחת בכלל וע"כ לאו היינו טעמיה דר"מ דהכא: '''{{עוגן1|ר'}} ירמיה בעא.''' כלומר השתא דקאמרת דהכא אפילו שחת שמין לר"מ והתם דוקא בקמה העומדת להקצר קאמר דמחייב שבועה א"כ מעתה קשיא דר"מ אדר"מ דתמן בשבועות לא עבד מחוברין כתלושין דלא אמר אלא בקמה העומדת להקצר והכא עבד מחוברין כתלושין דאפי' שחת שמין אותן: '''{{עוגן1|אמר}} רבי יוחנן.''' לא קשיא דלאו טעמיה דר"מ הכא דעבד מחוברין כתלושין אלא היינו טעמא דראה ר"מ לייפות כחו של איש וכחה של אשה משום דהפירות שלא גדלו ברשותו בספק הן אם כפירות הוו או כקרן ואם אתה רואה אותן כקמה קצורה מייפה אתה כחה של אשה לחשוב אותן כפירות תלושין והורע כחו של איש ואם אתה רואה אותה כשדה שלא נזרעה כלומר דהוי כקרן וכמו שנפל לה שדה בלא פירות וכל הפירות כמי שגדלו ברשותו א"כ מייפה אתה כחו של איש והורע כחה של אשה הילכך מספק שמין אותה כמה היתה יפה הקרקע מתחילה עד שלא נזרעה וכו': '''{{עוגן1|עד}} שלא נזרעה היא טבה חד דינר משנזרעה היא יפה תרין דינרין גרסינן.''' ואותו דינר שהקרקע שוה עכשיו ביותר נותן לה וילקח קרקע והוא אוכל פירות ונמצאת מייפה כח האיש וכח האשה: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו