פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
פני משה/כלאים/ט/א
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|אינו}} אסור משום כלאים אלא צמר ופשתים.''' דכתיב לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו פרט הכתוב צמר ופשתים דוקא אבל שאר מינין לא ובגמ' יליף להמקרא דאינו נקרא צמר אלא של רחלים ואילים בלבד: '''{{עוגן1|ואינו}} מטמא בנגעים אלא צמר ופשתים.''' כדכתיב והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים: '''{{עוגן1|אין}} הכהנים לובשים לשמש במקדש אלא צמר ופשתים.''' דכתיב בבגדי כהונה שש ובד וזהו פשתן שעולה בד בבד שאין שני קנים עולין מגרעין אחד אלא קנה יחידי מכל גרעין וכתיב באבנט תכלת והוא צמר צבוע בדם חלזון וארגמן הוא צמר צבוע בצבע אדום שקרוי ארגמן והוא לאכ"א בלעז ותולעת שני הוא צמר צבוע בצבע אדום שקורין כרמז"י: '''{{עוגן1|שטרפן}}.''' שעירבן זה בזה אם רוב מן הגמלים מותר לערב עמהן פשתן לפי שצמר הרחלים המועט נתבטל ברוב של הגמלים: '''{{עוגן1|וכן}} הפשתן והקנבוס שטרפן זה בזה.''' אם רוב מן הקנבוס מותר לערב צמר עמהם: '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|השיריים}} והכלך.''' מיני משי הן וכדמפרש בגמרא: '''{{עוגן1|מפני}} מראית העין.''' שיש בהן שדומה לצמר ויש שדומה לפשתן: '''{{עוגן1|ובלבד}} שלא יהא בשרו נוגע בהן.''' ודוקא אם הן קשים אבל אם הן רכים אע"פ שמן התורה אינו אסור אלא העלאה ושהיא דרך לבישה וכן מותר מן התורה לישב על מצעות של כלאים דכתיב לא יעלה עליך אבל אתה מציעו תחתיך אבל מדברי סופרים החמירו ואמרו אפי' עשר מצעות זו על גבי זו והתחתון שבהן כלאים אסור לישב על העליון שמא תכרך נימא על בשרו: '''{{עוגן1|אין}} עראי לכלאים.''' דלבישת עראי לבישה היא: '''{{עוגן1|אפילו}} על גבי עשרה.''' ואף על פי שאינו נהנה מן הכלאים: '''{{עוגן1|אפילו}} לגנוב את המכס.''' שלא יכירו בו שהוא יהודי או במקום שפורעין המכס מבגדים וכשהוא לובשו אינו נותן מכס: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|כתיב}} לא תלבש שעטנז וכו'.''' ברייתא היא בספרי פ' כי תצא: '''{{עוגן1|ת"ל}} לא יעלה עליך.''' ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך: '''{{עוגן1|הייתי}} אומר לא יפשיל את הקופה.''' של בגדי צמר ופשתים שבתוכה לא יעלה עליו לאחוריו תלמוד לומר לא תלבש וכו': '''{{עוגן1|לאיזה}} דבר נאמר לא יעלה עליך.''' כלומר דמאחר שלמדת דבר שהוא מהנה את הגוף א"כ איזוהי העלאה שרבתה התורה: '''{{עוגן1|לא}} יכסה בו מצד השני.''' אפי' מצד השני שאין בו כלאים לא יכסה בו מכיון שיש בו כלאים בקצתו ואע"פ שזה המקצת מונח על הארץ: '''{{עוגן1|הייתי}} אומר אפילו פשתן של ים.''' הקנים הגדלים במים ויש בתוכן כעין פשתן: '''{{עוגן1|מה}} צמר שאין לו שם לוויי.''' שסתם צמר הוא של אילים ורחלים וכדיליף מקרא ומישע מלך מואב וגו': '''{{עוגן1|מהו}} נוקד רועה.''' כלומר כרועה הזה שמעמיד כך וכך לבעלים שלו: '''{{עוגן1|והשיב}} למלך ישראל וגו'.''' ודייק מדכתיב צמר לבסוף שהרי אין לומר שלא העמיד לו אלא צמר של מאה אלף וכו' דא"כ הו"ל למיכתב צמר מאה אלף ומדלא כתיב בצמר ללמדך שאין קרוי צמר סתם אלא צמר אילים ורחלים בלבד לכך מסיים בתיבת צמר שזהו הוא הקרוי צמר: '''{{עוגן1|יכול}} יהו מטמאין בין צבועין וכו'.''' ברייתא היא בת"כ: '''{{עוגן1|מה}} פשתים כברייתה.''' שכל זמן שאינו צבוע ניכר שהוא פשתן וכן בריית פשתן לעולם לבנה היא: '''{{עוגן1|ולא}} אוציא את הצבוע בידי שמים.''' כגון צמר שחור של רחלים שחורות: '''{{עוגן1|ת"ל}}.''' עוד קרא אחרינא לפשתים ולצמר להקיש מה פשתים לבנה בברייתה אף צמר לבן דוקא: '''{{עוגן1|תנינן}}.''' במתני' תרין כללין ולא דמיין דין לדין דבכלאים בין צבועים בין לבנים אסור ובנגעים לבנים דוקא: '''{{עוגן1|ר'}} יונה בוצרייה.''' הקשה זה לפני ר' מנא מ"ט לא דמיין דין לדין: '''{{עוגן1|א"ל}} שנייא היא.''' בנגעים ששנה עליו הכתוב צמר צמר ונכתב אצלו פשתים מה פשתן וכו': '''{{עוגן1|והרי}} צמר ג"כ עולה יחידי.''' שכל נימא ונימא בפ"ע היא: '''{{עוגן1|פירש}} בקבלה.''' ביחזקאל שלא יעלה עליהם צמר בשרתם וכתיב וביתה משמע דבר שהוא פנימי וזהו כתונת לא יעלה עליהם משל צמר הא מבחוץ כמו האבנט ובבגדי כ"ג האפוד וחושן מותר לעלות עליהם שהיו בהן שש משזר ג"כ עם הצמר: '''{{עוגן1|מנין}} שהן מותרין בכלאים.''' בשעת עבודה דהשתא דלא ילפינן מידי מדכתיב בד כדמקשינן והרי צמר א"כ מנ"ל דאיכא כלאים בבגדי כהונה: '''{{עוגן1|את}} דרש שש משש.''' בתחלה דרוש שש דכתיב באבנט משש דכתיב במכנסים והתם גופה מנ"ל דפשתן הוא יליף שש דמכנסים משש דכתיב גבי פארי מגבעות ויליף פארי מפארי דיחזקאל דכתיב ופארי פשתים יהיו על ראשם והן המגבעות אלמא שש פשתן הוא וא"כ ש"מ דאבנט היה של כלאים דכתיב ביה תכלת וכן במקום דכתב הכי כמו בחשן ואפוד דכ"ג: '''{{עוגן1|מה}} שני תולעת.''' מילתא אחריתא היא ודריש שני תולעת דכתיב בבגדי כהונה ופירושו שהצמר הוא צבוע בדם התולעת וקאמר דה"ה בכל דבר שבא מרוח חיים וצבעו אדום כמהתולעת: '''{{עוגן1|מהצמר}}.''' וכן ילפינן פשתן דבגדי כהונה מצמר דכתיב בקרא דיחזקאל ולא יעלה עליהם צמר ודריש לעיל מיתורא דוביתה דמבפנים והוא הכתונת והמכנסים אינן של צמר הא מבחוץ והיא האבנט עולה עליהם ומה צמר שאין לו שם לויי כדאמרינן לעיל דצמר סתם של רחלים הוא אף פשתן שנאמר בהם שאין לו שם לוויי ולאפוקי פשתן של ים כדדריש לעיל גבי כלאים: '''{{עוגן1|צמר}} ופשתים שטרפן אסור.''' אע"פ שלא טוואן אסור לטוות מתערובתן ומשום הסיפא דמותר לבטלן נקט לה: '''{{עוגן1|כיצד}} הוא עושה.''' להתיר תערובתן מביא ליטרא ועוד צמר גמלים ומבטלן וכגון שלא היה בהצמר כי אם ליטרא דהשתא צמר גמלים רבה עליו ומבטלו: '''{{עוגן1|בטלן}}.''' ולקמיה מפרש לה: '''{{עוגן1|מה}} מפליגי.''' במאי קמיפלגי וכי ר' ירמיה מתיר תערובתן וקאמר דלא היא ולא פליגי אלא מה דאמר רב בשעשאו בגד בפ"ע מהתערובות וקמ"ל דלא בטלו זה בזה ואע"פ שהאחד מרובה הוא ומה דאמר ר' ירמיה בההוא דבעי מערבתה עם חורן בדבר אחר וכהאי דר' אלעזר דלעיל וקמ"ל דיש תקנה להוסיף לכתחילה צמר גמלים ולערבו כדי לבטל הצמר: '''{{עוגן1|ומצא}} בו כלאים.''' דבר מועט ושרפו: '''{{עוגן1|א"ל}} זבנית למיתב.''' וכי לקחת בגד היקר כל כך ליתן לאחרים וכלומר שלא רצה לקבל ממנו בגד חשוב כזה: '''{{עוגן1|והוה}} עלוי עד דמברך.''' ואעפ"כ הטריחו ר' מנא לקבל והיה מפציר בו עד שקיבל ובירך עליו כמו ששנינו בפרק הרואה קנה כלים חדשים אומר שהחיינו ניתן לו אומר ברוך הטוב והמטיב א"נ עד דהוא מכרך שהיה חביב עליו הבגד ונתנו תמיד עליו עד שנתיישן ונעשה רך ומכורך: '''{{עוגן1|א"ר}} חגיי.''' כך היה נוהג ר' שמואל בר יצחק כשהביא לו הבגד מבית הכובס וראה שהושיב עליו עשרה חוטין ממין אחר וכהאי דתנינן לקמן בפרקין אותות הגרדין ואותות הכובסין אסורות משום כלאים וכשראה שיש שם איזה חוטין ועשרה לאו דוקא וזה צריך להסירם ור' שמואל החמי' עוד וצוה שיפשפשו לו אם ימצאו איזה דבר ואף שלא היו נראין כ"א אותן החוטין שעשה הכובס לאות א"נ חוטין מל' תופרין כמו חייטין שהשיב כמה חייטין ע"ז הבגד שיפשפשו לו אם ימצאו איזה אותות שעשה הכובס והן כלאים ומפני שהן בקיאים לכך הושיב אותם כדי לחפש אחר זה: '''{{עוגן1|א"ר}} חגיי.''' ועוד היה נוהג ר' שמואל שהיה מצוה בביתו שלא יקימו הנבל דעמרא מיקמי נבל דכיתנא נבל כמו נול מלשון מטוה הוא ולשון גמרא הוא אשכחה דיתבה ונולה כלומר שלא יקימו מטוה של צמר אצל מטוה של פשתן: '''{{עוגן1|בגין}} פיפה.''' כמו לפיפה מל' חיבור ויחבר תרגומו וילפף שהיה חושש פן יתחברו זה לזה איזה חוטין מן המטוה ויבאו לידי כלאים. וכל כך היה מחמיר כדי שלא יזלזלו בכלאים: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|השיריין}} מטכסא.''' מין משי: אגבין קיסריי אגבין שמו הבא מקסרי ואמר רשב"ג חזרתי על כל מפרשי הים לומר לי מה הוא ואיך הוא נקרא ואמרו כלכה שמו ואין לו שם אחר: '''{{עוגן1|אפי'}} בחדרי חדרים אסור.''' דלא חלקו חכמים וקאמר הש"ס דכל הני ברייתות פליגי על רב כדמייתי ואזיל: '''{{עוגן1|מתניתא}} פליגא על רב.''' בתוספתא שלהי מכילתין וגריס התם פשתן שצבעו בחרת מין צבע הוא שצובעין בו הצמר ואם צבעו בו הפשתן לא יעשה ממנה אימרא לבגד צמר כשהיא מפורסמת ונראית ואף ע"פ שהאימרא אינה מחוברת להבגד דרך חיבור שאסור בכלאים אעפ"כ מפני מראית העין אסור ואם בכרים וכסתות שאינה נראית מותר וקשיא לרב: '''{{עוגן1|נתפזרו}} מעותיו לפני ע"ז.''' תוספתא בפ"ז דע"ז וכן להא דלקמן פרצופות שהן מטילין מים שעושין כמין פרצופות על המעין ועולין המים למעלה ויורדין ומקלחין דרך פי הפרצופות וקתני ואם היה מקום צנוע מותר: '''{{עוגן1|מתני'}}.''' דפ"ב דחולין ג"כ פליגא על רב: '''{{עוגן1|אין}} שוחטין בגומא.''' מפני שהוא חק המינין אבל עושה וכו' וקתני בשוק לא יעשה וכו' אבל בביתו הוא מותר: '''{{עוגן1|הגיע}} לחצר החיצונה.''' מתני' בפ' כ"ב דשבת מי שנשרו כליו בדרך במים מהלך בהן ואינו חושש הגיע לחצר החיצונה וכו': '''{{עוגן1|ביב}} שהוא קמור.''' מתני' בפ"ח דעירובין וקתני שם לחכמים לא ישפוך ע"פ הביב וכו' ותני עלה בתוספתא דעירובין פ"ו אין עושין לה צנור אבל עושין לה מזחילה שלא יאמרו צנורו של פלוני מקלח מים בשבת ובמזחילה מותר מפני שהיא על כל פני הכותל ואינה מקלחת לר"ה כ"א לחצר וכן אם עונת גשמים היא מותר: '''{{עוגן1|צנורות}} מקלחין.''' מים לר"ה אסורין ותני בר קפרא אם היה מקום צנוע מותר: '''{{עוגן1|אלין}}.''' כל המשניות וברייתות אלו פליגי על רב ולית להון קיום לדברי רב: '''{{עוגן1|בכרים}} ובכסתות מותר.''' אתוספתא דלעיל הוא מהדר: '''{{עוגן1|הדא}} דתימר בריקן.''' אם הם ריקנים אבל אם הם מלאים במוכין אסור ובנתון ע"ג מסטווה על האיצטבא אבל על המטה אפי' הם ריקנים אסור: '''{{עוגן1|חד}} אמר אסור.''' וצריך לפושטו בשוק ואידך אמר מותר הואיל ובשוק היא: '''{{עוגן1|מ"ד}} אסור דבר תורה.''' כלומר דהאי מ"ד אסור מיירי בכלאים שהן ד"ת ומ"ד מותר מיירי בכלאים שהן מד"ס וכדר"ז דאמר גדול כבוד הבריות שדוחה את הל"ת דלא תסור ולא פליגי: '''{{עוגן1|אין}} מדקדקין וכו'.''' משום ביטול תורה וכהאי דר' יוסי שהיה יושב ושונה והיה שם טומאת מת מי שהיה יוצא לא אמר ליה מידי וכן מי שהיה יושב ולא יצא שלא לבטל ת"ת נמי לא א"ל ולא מידי ומייתי לה לעיל בפ"ג דברכות ובפ"ז דנזיר: '''{{עוגן1|שלח}}.''' הפשט בגדיך ותן לו שלא היה לך לומר לו כלום מכיון שהוא יושב ושונה אין לו להפסיק בשביל כך: '''{{עוגן1|אין}} עראי בכלאים בבית המקדש.''' כלומר שלא בשעת העבודה דלא הותר לו אלא בשעת עבודה ואח"כ אפי' במקדש אין עראי בכלאים שאפילו לבישת עראי אסור: '''{{עוגן1|והתני}} כהן שיצא לדבר עם חבירו אם הפליגו.''' בדברים ושהה עמו צריך טבילה מפני היסח הדעת ואם לשעה מועטת טעון קידוש ידים ורגלים אלמא חוזר לעבודתו מיד וא"כ הוא לבוש בגדי כהונה והאיך יצא והאמרת אין עראי בכלאים שלא בשעת עבודה: '''{{עוגן1|כאן}} בבגדי זהב.''' של הכ"ג שיש בהן כלאים בחשן ואפוד לא יצא בהן אחר גמר עבודה והברייתא מיירי בבגדי לבן של כ"ג ואבנטו של כ"ג ביוה"כ של בוץ היה ולכ"ע לא היו בבגדי לבן שלו כלאים: '''{{עוגן1|לא}} יעלה עליך.''' כתיב אבל אתה מותר להציע תחתיך ולפיכך תנינן הכרים והכסתות אין בהן משום כלאים מן התורה אפילו ברכים אבל אמרו חכמים לא יעשה כן ברכים ובקשים מותר כדפרישית במתני': <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו