פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
מראה הפנים/שביעית/א/ב
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|רב}} אמר בעשויין צובה.''' בבבלי פ' המוכר את הספינה (דף פג ע"ב) מוחלפת השיטה וגריס התם כיצד הן עומדין רב אמר כשורה ושמואל אמר כחצובה. מ"ד כשורה כ"ש כחצובה. ופי' רשב"ם ז"ל דכשהן כחצובה כקנקן שיש לו ג' רגלים אין הקרקע ראוי לחרישה ולא שיירה לעצמו ומסתמא מכר לו הקרקע שביניהן ומ"ד כחצובה אבל כשורה לא מ"ט משום דמיזדרע בינתייהו. ולפ"ז סוגיא דהכא מתפרשת כפשטא דר' יוסי בעי למימר דתמן אתאמרת פלוגתייהו כלומר גבי דין קניית קרקע אבל הכא בדינא דמתני' לא איתמר דלא שייכא פלוגתייהו לענין שחורשין כל בית סאה בשבילה דבין נטועין כשורה ובין נטועין כחצובה מהניא להו החרישה הסמוכה להן וקא"ל ר' יונה אפי' הכא שייכה פלוגתייהו ובקרובים זה לזה דמר סבר אם הן כשורה יכול הוא לחרוש בסמוך להן אבל אם הן כחצובה אין כל כך מקום לחרוש ביניהן ואם חורש חוצה להן נראה כחורש לצורך השדה וא"ל ר' מנא אם בקרובים והא תנינן כדי שיהא הבקר עובר בכליו ובתוספתא פ"ח היא שנויה כך אדינא דמתני' וכלו' ואם דבקרובין צריך עכ"פ שיהא ביניהן כדי שיעבור הבקר בכליו א"כ ראוי הוא לחרוש ביניהן ומ"ט דמ"ד בחצובה לא ומהדר ליה ר' יונה איתא חמי בתמיה התם טעמא אחרינא איכא דצריך שיהא כשיעור שהבקר עובר בכליו ביניהן מפני שבשעה שיש ביניהן כשיעור הזה השרשין מהלכין מן הצד ולא נגעי בהדדי אבל בפחות מיכן נגעי בהדדי ולמיעקר קיימי ולא מיקריא שדה אילן ומיהו פלוגתייהו שייכא שפיר אף הכא ובקרובים דמ"מ כשהן כחצובה אין דרך לחרוש ביניהן לפי שצריך להגביה בכל פעם המחרישה ואין יכול לחרוש בסמוך להן בבת אחת כמו שחורש בסמוך להן אם הן נטועין כשורה: '''{{עוגן1|רבי}} אליעזר שאל מזו לזו שש עשרה ולצד עשרין וחמש.''' יש לפרש זה כעין שפירשו התוס' בשמעתתא דאילן דעולא בסוף פ' לא יחפור דמייתי התם להמתני' לפרש מילתיה דעולא וחשיב התם כמה עולה החשבון לאילן א' מג' אילנות לבית סאה וכתבו בד"ה ה"ג ר"ת וכו' דרך אחרת בהגה. או כעין זה שליש סאה הוי ששה עשר וב' שלישים על חמישים חתוך באמצע ושים זה על זה יהיה כ"ה על ל"ג ושליש וע"ש. וא"כ היינו צריכין לומר דהכא דקאמר מזו לזו וכו' ר"ל לכאו"א מהאילנות יהי' ט"ז ואותן ב' שלישים לא קחשיב. וזהו ברוחב. ולצד עשרין וחמש. היינו לכאן ולכאן וכדרך הנזכר ויש פנים לזה אלא דלשון מזו לזו דחוק קצת וכן האי ולצד וכו'. ולפי מה שפירשתי בפנים עיקר הספק הוא אם צריכין להיות נטוע באמצע. ואם אנו מפרשין כדרך הנזכר צריך עוד לדעת מה הוא הספק ומה הנ"מ אם תחשוב כך או כך והתם הוא דשייך שפיר כדי לתרץ מילתיה דעולא: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו