תולדות יצחק/במדבר/א

תולדות יצחק במדבר א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אחרי שביאר תורת כהנים בספר ויקרא ביאר בספר הזה המצות שנצטוו בענין אהל מועד והגביל המשכן בהיותו במדבר כאשר הגביל הר סיני בהיות שם השכינה ואמר והזר הקרב יומת כאשר אמר שם כי סקול יסקל וצוה ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו כאשר אמר שם פן יהרסו אל ה' לראות וצוה איך יהיה משמרת המשכן וכליו ואיך יחנו סביב וכל זה למעלת המקדש כמו שאמרו אינו דומה פלטרין של מלך שיש לו שומרים לפלטרין שאין לו שומרים:

נסמכה פרשה זו של חומש הפקודים לפרשת תמורה שלמעלה. אמרו במדרש ללמדך מה הקב"ה יחיד ואין לו תמורה שנאמר אין קדוש כה' כי אין בלתך כך לא ימיר ישראל באומה אחרת וזה הוא שאמר דודי לי ואני לו אל תמירוני כשם שאיני ממיר אתכם אתם קרויים צאן כשם שאין ממירין בהמה בבהמה כך איני ממיר אתכם. ועוד במדרש מאשר יקרת בעיני נכבדת יקר אתה בעיני שלכל האומות לא נתתי להם מנין ולך נתתי מנין. משל למלך שהיו לו גורנות רבות וכולן מלאין תבן וקש ולא היה מדקדק במנין היתה לו גורן אחת מלאה חטים אמר לבן ביתו מנה לי כמה כורין יש בו המלך זה הקב"ה הגורן אלו ישראל שנאמר מדושתי ובן גרני התבואה שיש שם קדש שנאמר קדש ישראל לה' ראשית תבואתה בן ביתו זה משה שנאמר בכל ביתי נאמן הוא כך האומות עובדי ע"ז נמשלות לתבן וקש שנאמר יהיו כתבן לפני רוח וכתיב ובית עשו לקש אבל ישראל חטים ברורים הם צדיקים הם שנאמר ועמך כולם צדיקים לפיכך הוא מדקדק במנינן. ויש לשאול מה צורך בזה המנין וחז"ל אמרו מתוך חבתן לפניו מונה אותם כל שעה כשיצאו ממצרים מנאם וכשנפלו בעגל מנאם וכשבא להשרות שכינתו ביניהם מנאם והכוונה לפי שיש ג' מיני אהבות אהבת הטוב אהבה טבעית כאהבת הבן לאב ואיש לאשתו אהבה יחסית כאהבת המלך עם עמו לפי שאינם ממין אחד שהמלך יאהב לעם בשידין להם דין אמת וישמרם מהלוחמים עליהם והעם יאהבו למלך בשיעבדוהו ויכבדוהו. כנגד אהבה טבעית אמר כשיצאו ממצרים מנאם שנאמר בני בכורי ישראל. כנגד אהבת הטוב אמר כשנפלו בעגל מנאם שחזרו בתשובה שמשה רבינו ושבט לוי לבד הרגו למי שרצו ושש מאות אלף רגלי לא הרימו יד למשה ושבטו כרחל לפני גוזזיה נאלמה ולכן הזכיר התורה עון העגל לא לשיהיה דבה רעה על ישראל לשמצה בקמיהם אלא להורות התשובה הגדולה שעשו ואמר כשרצה להשרות שכינתו ביניהם מנאם שבאחד בניסן הוקם המשכן ובסמוך בחדש השני שהוא אייר באחד לחדש מנאם זאת היא אהבה יחסית שרצה למלוך על ישראל והייתי לכם לאלהים ואתה תהיו לי לעם ומצד אהבת הקב"ה לישראל שלזה מנאם עשה עיקר גדול מזה המנין שבעניינים החשובים ראוי שיעשו עיקר מן הזמן שיהיה הגון וכן צריך מקום הגון ולזה אמר מקום הגון במדבר סיני ששם קבלו התורה ואם הזמן עדיין לא נשכחו מהם ניסי מצרים ולז"א בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים וגם הנמנין חשובים שאו את ראש כל עדת בני ישראל והמונים אותם חשובים תפקדו אותם לצבאותם אתה ואהרן וגם לפני מי שנעשה המנין היו חשובין ואתכם יהיו איש איש למטה ואע"פ שגם הם ג"כ מונין הרי חמשה תנאים לחשיבו' ולזה אמר ואלה שמות האנשים לראובן אליצור וגו' והיה מספיק שיאמר ואתכם יהיו נשיאי המטות מה צורך להאריך בשמות אלא שזה לחשיבותם ולזה אמר אח"כ ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות שאשר נקבו בשמות מיותר אלא רמז מה שאמרתי לומר ויקח משה את האנשים האלה אשר נקבו בשמות שמן הראוי לא היה לנקבם בשמות אבל לפי שהם נכבדים נקבו בשמות הרי התנאי האחד התנאי האחר ואת כל העדה הרי חשיבות העדה הקהילו הרי חשיבות המונים באחד לחדש השני הרי חשיבות הזמן ויפקדם במדבר סיני הרי חשיבות המקום ובזה חזר לרמוז החמשה תנאים בשעת המעשה. עוד תנאי ששי שמיד מנו כמה בתי אבות יש בשבט המשל עשרה בתי אבות יש בשבט ואח"כ מנו כל המשפחות שיש בכל בית אב בבית אב פלוני עשרה משפחות ובבית אב פלוני חמשה משפחות במשל ואח"כ מנו כל האנשים שיש בכל משפחה ובזה ידעו כמה אנשים יש בשבט ההוא הרי שמנו המשפחות והבתי אבות וכל השבט כמה אנשים יש בו ואח"כ כל ישראל וזהו שאמר שאו את ראש כל עדת בני ישראל הרי כללות כל ישראל למשפחותם הרי המשפחות לבית אבותם הרי בתי אבות ואתכם יהיו איש איש למטה הרי השבט כמה אנשים יש בכל שבט. וכן אמר אח"כ לבני שמעון למשפחותם הרי המשפחות. לבית אבותם הרי בית אב. פקודיהם למטה שמעון הרי כל המטה כמה אנשים יש בו. ואח"כ בכלל כל ישראל אלה הפקודים אשר פקד משה ואהרן שש מאות אלף וגו'. וזה לומר שאיפשר הוא שימנו כל האנשים שיש בכל השבט בלא שימנו הבתי אבות כמה הם. והמשפחות כמה הם. ולא רצה אלא למנות הבתי אבות והמשפחות לחשיבותם ולחבתם. וא"ת מה היא החבה התשובה שאחר שכל איש ואיש נמנה מפי משה ואהרן הרי הושגח מהנביאים הגדולים האלה ובאמצעותם יושגחו מהש"י וא"ת שיהיו נמנין לגולגלותם יש בזה טוב אחד ורע אחד טוב אחד שיושגח כל אחד מפי הנביאים רע אחד שיהיה בהם נגף ואם יהיו נמנים במחצית השקל יש בזה טוב א' ויש רע אחד הטוב הוא שלא יהיה בהם נגף הרע שלא יושגחו מהנביאים ולכן כתבו שמותם ובכתיבת השמות מנו משה ואהרן השמות ובזה כבר הושגחו כאלו הם בעצמם יהיו נמנין אחר שהשמות רומזים אליהם וגם לא יהיה בהם נגף וזהו שאמר במספר שמות כל זכר לגלגלותם פירוש שמנו השמות ואז יושגחו כאלו נמנו לגלגלותם שכפי פשוטו קשה שימנו לגלגלותם שהרי אמר זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל ולא יהיה בהם נגף הרי סבה אחת לזה המנין שהיא לשיושגחו. והסבה השנית לפי שרצה הקב"ה שיכנסו לארץ מיד ולז"א כל יוצא צבא בישראל למלחמה. הסבה השלישית שששים רבוא היו ליצני הדור אומרים שהמצריים באו על נשי ישראל לז"א ויתילדו על משפחותם פלוני בן פלוני עד יעקב ולזה אמר על פי ה' הרי מנין אחד. המנין השני הוא לדגלים שג"כ הכתוב מנה כמה אנשי היו בכל דגל והסדר שסדר בדגלים הוא דגל ראשון יהודה יששכר זבולון. דגל שני ראובן שמעון גד. דגל שלישי אפרים מנשה בנימין. דגל רביעי דן נפתלי אשר. והטעם לזה כמעט כסדר תולדותם אלא שבראשונה יהודה והנולדים אחריו יששכר וזבולן ובשני ראובן שהוא בכור ושמעון נולד אחריו ועמהם הבכור שבשפחת אמם שהוא גד. ובשלישי כל בני רחל שנולדו באחרונה. וברביעי כל בני השפחות דן נפתלי אשר. ויש בזה טעם אחר בתחלה דגל יהודה לצד מזרח שהוא מלך ומזרח מאיר העולם ועם המלכות שהיא אורה אור התורה שהוא יששכר ועמו זבולון תומך לומדי התורה ראשונה יסעו שנאמר ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם. דגל שני ראובן שהוא בעל תשובה שאחר התורה באה התשובה וגד שהוא בעל גבורה שצריך גבורה להיות בעל תשובה כמו שנתבאר במקומו שכשהאדם להוט בעבירות כמעט אין בידו לעשות תשובה ואי זהו גבור הכובש את יצרו ויקחו ביניהם לשמעון לכפר עליו שנאמר אחלקם ביעקב והיה לדרום שבו גשמי רצון וטללי ברכה. ואחריו דגל אפרים ומנשה ובנימין שהם כל בני רחל והיו במערב לפי ששכינה במערב ובחלק בנימין בהמ"ק וגם אפרים ומנשה שהם בני יוסף ויהי ה' את יוסף. דגל רביעי דן ועבד ע"ז ולכן הוא בצפון מצפון תפתח הרעה ויבא אשר להאיר חשכו שהחשיך העולם בע"ז וכתיב וטובל בשמן רגלו ונפתלי ג"כ שהוא מלא ברכת ה' לברך לדן באחרונה יסעו שכל העובד ע"ז הולך לאחור ולא לפנים:

איש על דגלו באותות כל דגל היה לו מפה צבועה תלויה שצבעו של כל אחד כגוון אבנו הקבועה בחשן בדגל יהודה גוון נופך. בדגל ראובן גוון אודם. בדגל אפרים גוון שוהם. בדגל דן גוון לשם. עוד צורות משונות זו מזו בכל אחד מהדגלים. בדגל יהודה צורת אריה שנאמר גור אריה יהודה. בדגל ראובן צורת אדם שנא' וימצא דודאים בשדה והם צורת אדם. בדגל אפרים שור שנא' בכור שורו בדגל דן צורת נשר וקבלה ביד חכמים שהגוף צורת נחש שנא' יהי דן נחש עלי דרך. והכנפים כנפי נשר שמורים רחמים שנא' כנשר יעיר קנו. ואלו הארבעה הם מרכבה דיחזקאל אדם אריה שור נשר ואלו היו דגליהם גדולים אבל לכל אחד מהשבטים דגל קטן. לשמעון צורת מבצר של עיר שכם. וצורה של דגל יששכר חמור שנאמר יששכר חמור גרם. צורה בדגל זבולון אניה שנאמר זבולון לחוף ימים ישכון. בדגל נפתלי צורת אילה שנאמר נפתלי אילה שלוחה. צורת דגל גד גדוד על שם גד גדוד יגודנו. צורת דגל אשר זית שנא' וטובל בשמן רגלו. צורת דגל בנימין זאב שנא' בנימין זאב. צורת דגל מנשה ראם שנא' וקרני ראם קרניו. וכל אלו עניינים נוראים לסודות נשגבים. ודע שבארון שלשה כיסויים כנגד הנבואה שהיא שלשה מדרגות רוח הקדש אספקלריא שאינה מאירה אספקלריא המאירה. והשלחן שלשה כיסויים כנגד המלכיות שהיו שלשה מעלות שופטים מלכי ישראל מלכי יהודה. והמנורה שני כיסויים תורה שבכתב ותורה שבעל פה. מזבח הקטורת שני כיסויים כנגד ישראל שהם שני מעלות יראי ה' ובעלי מלאכה שצריכים אלו לאלו דאלמלא עליא לא מתקיימים אתכלייא:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.